אילו ידענו למה באמת הרבי מתכוון

מנחם זיגלבוים, עורך מגזין 'בית משיח'

אני מתאר לעצמי שהטלפונים של כולנו, או רובנו המוחלט, רטט ללא הרף בימים האחרונים. הודעות נכנסות בזו אחר זו: הרב של קרית חב"ד במקום איקס קורא להציע אך ורק ל'אגודת ישראל'. היא היחידה ואין בלתה השומרת על שלושת השלמויות.

המשפיע הנודע, פה מפיק מרגליות, הרב מנחם מענדל שיחיה, סבור כי צריך להצביע רק לש"ס שהוכיחה את עצמה כמי ששומרת על שלושת השלמויות.

ראש הישיבה, הגאון החסיד שליט"א, אמנם לא אמר לתלמידים במפורש, אך חוץ מהאות ט', הוא אמר להם הכול כדי שיבינו מה יש להצביע. "מה פירוש?" סח בתמיהה באוזני תלמידיו האוהבים, "זו המפלגה החרדית ביותר, זה מה שהרבי רוצה".

רמקולים הסתובבו ברחובות קריית חב"ד, מודעות נתלו והעסקנים יצאו בהולים אל הקלפיות כדי לקבל את פני נציג "המפלגה החרדת ביותר" שהגיע לדרבן את הפעילים, לעודד אותם להביא כמה שיותר קולות כדי שיהיה "קידוש השם".

אז מה באמת הסיפור?

גם המשפיע, גם ראש הישיבה וגם רב הקריה למדו ב'תוכמי תמימים', קיבלו לקח מפי משפיעים נודעים, הסתופפו ב'בית חיינו' בשנת ה'קבוצה', וכולם הוגים אותה תורת-קודש של הרבי מה"מ, שאבו אותה השקפת חיים והסתכלו על העולם כפי שהרבי מלמד אותנו בהיגיון רב לצד אמונה פשוטה.

ועם זאת, כל אחד מהם חושב  אחרת; לא רק חושב, אלא גם בטוח במאת האחוזים שהוא מכוון בדיוק לדעתו של הרבי אודות "המפלגה החרדית ביותר".

ממש כמו תלמידי רבי עקיבא שחבשו אותו ספסל, ישבו מול אותו רעבע, ונופפו בדגל גדול עם סיסמת-חיים "זה כלל גדול בתורה". ובכל אופן כל אחד הבין אחרת.

איך זה ייתכן?

חז"ל פתרו את זה במשפט קצר וקולע: שבעים פנים לתורה. לכן כל אחד יכול להבין אחרת. בתורה יש מקום לכולם. כל אחד לוקח את החלק בתורה שהכי מדבר ללבו, הכי תואם את מבנה הנפש שלו, ועם זה הוא רץ קדימה.

אתה יהודי שמח? – אוח! מצווה גדולה להיות בשמחה.

אתה טיפוס רציני? – לך בדרך ההתבוננות וההעמקה.

אתה איש חסד ורחב לב? – יש לך 'עמוד' מיוחד, עמוד החסד וממש עליך העולם העומד.

בקיצור, הנוסחה מובנת. כל אחד מוצא בתורה את מה שנוח, נכון ונעים לו. רחמי ה' שנתן לכל אחד דרך ללכת בה, ולהפיק ממנה את הכי טוב ממה שאנחנו מסוגלים.

אבל באמת-באמת – וכאן הנקודה שצריכה ליבון – העובדה שאנחנו בוחרים את מה שאנחנו רוצים ואוהבים ולא את מה שאולי היה הכי נכון, הכי אמיתי, הכי צודק.

אנחנו מקיימים את רצון ה' מתוך בחירה, לפי איך שמתאים ונוח לי.

כך גם בבחירה 'למה הרבי התכוון' ב"מפלגה החרדית ביותר".

הרבי בכוונה השאיר את זה הכי ברור והכי מעורפל גם יחד. כל אחד לוקח את הדברים של הרבי ומתאים אותם למה שלבו רוצה, ונפשו נמשכת. אז לא פלא שעסקן ספרדי מסויים מצהיר בריש-גלי כי הרבי התכוון לש"ס, והמשפיע הירושלמי שינק את תורתו מהיישוב הישן, בטוח כי זה אגודס ישראל, והרבה אחרים יודעים בבירור, איך לא, שהרבי בכלל התכוון לסטוריץ ובן גביר. החרדים ביותר.

צריך להיות עם כנות עצמית גדולה מאוד, כדי להודות בזה שאנחנו בוחרים מתוך המכלול את מה שנוח לנו.

אבל הרבי צדיק ואוהב, ומשאיר לנו את מרחב הבחירה האישי להתבטא בו; ככה או ככה? תעשה מה שהכי קרוב ללבך, העיקר תעשה, העיקר תפעל. הרבי שמח מכל מי שעושה, מכל מי שפועל, יוצר ומתפתח.

כך לגבי הבחירה שלנו.

ומה לגבי התוצאות?

בשביל זה יש לנו את הברכה של הרבי.