מה קרה באיצטדיון שכם?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

פשוט לא היה אפשר לפספס את זה.

הפעם גם מי שלא רואה ושומע חדשות היה מעודכן במשחק שהתרחש אתמול באיצטדיון בחיפה.

סגירות כבישים נרחבות, עשרות ניידות משטרה במלון 'דן' הסמוך לבית הספר שלנו 'שלהבות חב"ד', ופקקים אדירים בכל העיר.

ככה זה כשהעיר חיפה מארחת משחק שנחשב בסדר גודל עולמי.

אבל עכשיו, כשהמשחק מאחורינו, מה זה אומר?

*

מסתבר, שהכל מתחבר לפרשת השבוע, שמספרת ממש על אירוע בסדר גודל עולמי.

באיצטדיון שכם, שם היו לפי המסורת הר גריזים והר עיבל נעמדו שנים עשר השבטים, חצי על הר גריזים וחצי על הר עיבל.

הלויים והכהנים עמדו באמצע עם ארון הברית, והקריאו את הברכות ואת אחד עשר (11) ה'ארור' שמופיעות בפרשה ומתחילות ב"ארור האיש אשר יעשה פסל ומסיכה".

בסיום כל 'ארור' אמרו כל השבטים יחד 'אמן', ותדמיינו את העוצמה שב'אמן' של מליוני אנשים..

*

בשיחה נפלאה שואל הרבי מלך המשיח – למה לחלק את העם לחצי?

למה לא כולם עמדו באותו מקום?

ניתן היה שבזמן הברכות יעמדו כולם על הר גריזים-הר הברכה, ובזמן אמירת הקללות יעמדו כולם בהר עיבל?

ומביא את ההסבר של אביו – רבי לוי יצחק זצ"ל:

היו שבטים שהתעסקו בעניינים רוחניים, ענייני קדושה (כמו יששכר – לימוד התורה, בנימין – שבחלקו היה בית המקדש ועוד)

והיו שעבודתם הייתה בענייני גשמיות ועולם הזה (כמו השבטים שהיה להם מקנה רב והשתקעו בעבר הירדן, שבט אשר שהיתה "שמנה לחמו" ועוד).

ששת השבטים שעמדו על הר גריזים (הברכה) – הם השבטים שהתעסקו ברוחניות, ואילו חמשת השבטים שעמדו על הר עיבל (הקללה) – אלו השבטים שעסקם היה בגשמיות.

ולמה העמידו אותם אחד מול השני? כדי שכל אחד ילמד מהשני.

ליושבי-האוהלים – התלמידי חכמים הראו את בעלי העסקים כדי שיקרבו אותם לתורה ויחברו אותם יותר לרוחניות, ולבעלי העסקים הראו את תלמידי החכמים והצדיקים כדי שיעזרו להם (בגשמיות) כדי שיוכלו לשבת במנוחה ללמוד תורה.

וכפי שאמרו חכמינו "כל ישראל ערבים זה לזה".

*

ההסתכלות שלנו צריכה להיות – מה אנחנו למדים מאלו שיושבים עומדים, או נמצאים מולנו, בצד השני.

לפעמים צריך להסתכל על החזקים יותר ולשאול את עצמנו, מתי אנחנו מתחזקים, ויש שכדאי לראות את המאמץ של עצמנו, שמאמץ זה חלק חשוב בכל משחק.

לפעמים צריך להביט בקנאה על אחרים, ולפעמים צריך להיות ב'גאוות יחידה' על המקום האישי שלנו, מה שחשוב הוא שנבין שצריך את כולנו (אי אפשר לשחק לבד במגרש..).

*

בחודש האחרון יצא לי להיפגש עם תושבים, אנשי ציבור ועוד לקראת פעילות החגים המבורכת, ועם כולם אני משתדל לבקש ולדרוש להיות טובים יותר, בעיקר ברוחניות.

לא להסתפק במה שעשינו עד היום, אלא להסתכל על הטובים יותר ולרצות להיות כמוהם.

ומצד שני לזכור שההשקעה חשובה לפעמים גם יותר מהתוצאה!

אנחנו נמצאים בימי ההכנה לראש השנה, ימי חשבון הנפש, והשאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו איפה החוזקות שלנו, כמה מאמץ אנחנו עושים ולזכור שהעיקר הוא לנצח את היצר שעומד לגרש אותנו ו'לעמוד בשער' כדי למנוע מהיצר הרע להפיל אותנו חלילה.

*

אתמול השתתפתי באירוע ח"י אלול לנשים, והזכרתי את מאמר הרבי ב'היום יום': "חסידות היא השכלה אלוקית, ההשכלה שמראה לאדם את קטנותו, ולאיזה גודל הוא מסוגל להתרומם".

החסידות נותנת חיות לכל אחד מאיתנו גם מי שברמה נמוכה, אבל גם את ה'ויז'ן', את ההסתכלות לאן אנחנו מתקדמים.

*

השבת אחגוג את יום הולדתי, וזו הזדמנות מיוחדת גם לחשבון נפש עבורי מה הספקתי בשנה האחרונה ומה מצופה ממני או אני מצפה מעצמי לשנה הקרובה, מה שבטוח שזה גבוה, רחב וטוב יותר.

ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, ואני מאחל לכם שיתגשמו כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, ושתצליחו בכל השאיפות שלכם, הקטנות והגדולות.

ומעל הכל, לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות.

שנזכה כבר לקבל את פני הרבי משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה, מיד ממש.