מה דעתכם על 'תספורת' לבעלי חובות?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח לחיפה

לאחרונה התפרסמו 'שמועות' על מפלגות מסויימות שנשארו חבים לקופת המדינה סכומים גדולים של כסף, ועל ה'תספורת' וקיצוץ החובות שנעשו להם.

זה התחבר לי להודעה שקיבלתי לאחרונה מהעירייה (כמו כל תושב) על 'הזדמנות מיוחדת' לתשלום כל הכספים המגיעים לרשות בתמורה להורדת ריבית ועמלות הפיגורים.

מה דעתכם על זה? אתם בעד?

*

בחסידות מובא בכמה מקומות פירושו של האבן-עזרא על הפסוק בתהלים "כי עמך הסליחה למען תורא": "כאשר תסלח לעווני ישמעו חוטאים וישובו גם הם… ואם לא תסלח, לא ייראוך ויעשו חפצם בכל אוות נפשם".

דוד המלך אומר לה': אם תסלח לחוטאים, הם ירצו לחזור בתשובה, אבל אם לא תרצה לסלוח, הם יפסיקו לפחד ('תורא' מלשון יראה ופחד) וימשיכות לעשות כרצונם..

ומובא על כך משל מבעל חוב שמבקש את עזרת בעל הממון לסלוח לו או לחלק את החוב לתשלומים – שכאשר ירצה לסלוח ו'לבוא לקראת' – יש יותר סיכוי שהחייב ישלם את החוב.

וכלשון הרבי במאמר: "כמו אדם שהוא חייב סך גדול עצום ומסוים, ואין ידו משגת לשלם כל חובו, אלא מחצית החוב, והוא אדם ישר, אשר יושר לבבו מעוררו לשלם כל חובו, אבל אין ידו משגת לשלם רק מחצית החוב.

ומחצית זה גם-כן אינו באפשרי לו לשלם בפעם אחת, כי אם קימעא קימעא בריבוי שנים.

והיה אם למי שחייב לו הוא טוב ומסכים . .

הנה אז האדם החייב משתדל בכל כחו לשלם כל חובו . .

עד שיכול להיות כי ישלם לו כל החוב או בכל אופן יותר ממה שחשב תחלה.

אבל אם האדם שהוא חייב לו הוא קשה וחפץ כי ישלם האדם החייב כל חובו, ובפעם אחת דוקא, הרי מתרשל האדם החייב ומתבלבל ואינו משלם כלום.

(ובנמשל:) וכן הוא בענין התשובה, דאנו אומרים ותלמדנו ה' אלוקינו להתוודות לפניך וכו' למען נחדל מעושק ידינו . . לפרוע החוב כפי השגת ידינו וגם זה קימעא קימעא, הנה על ידי זה נחדל מעושק ידינו, דסליחה זו נותנת כח ועוז להשתדל בכל מיני השתדלות לשלם החוב". (ממאמר כי עמך תש"ט)

ובקיצור: כשנותנים לחייב אפשרות לסלק את החוב בצורה קלה יותר הוא עושה מאמץ לשלם.

*

אנחנו נמצאים בפתחו של חודש אלול בשנה מיוחדת, שנת השמיטה.

פרשת השבוע 'ראה' מספרת את מצוות השמיטה "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו .. כי קרא שמיטה".

מלבד החיוב למנוחת האדמה בשנת השמיטה וניצול הזמן ללימוד תורה, יש גם מצווה שבסוף השנה 'נמחקים' כל החובות שהצטברו עד לסיום שנת השמיטה.

מה?

כן. וההלכה היא 'שביעית אינה משמטת אלא בסופה', וזה אומר שכל החובות שהצטברו הולכים להתבטל בחודש הקרוב.

ובעבודת השם:

שש שנים צברנו 'חובות'.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו בריאות הצלחה שמחה ילדים וכל הדברים הטובים ואנחנו צריכים 'לשלם' לו בחזרה בחינוך ראוי של הילדים, בלימוד תורה ובקיום המצוות.

אלא שיש לנו 'חובות' ולפעמים גם 'חובות גדולים'.

שנת השמיטה היא הזדמנות שנותן לנו הקדוש ברוך הוא להתחיל דף חדש ולמחוק לנו את החובות.

ובאה פרשת ראה שנקראת תמיד בסמיכות לחודש אלול ומספרת לנו:

עוד לא מאוחר.

הקדוש ברוך הוא ברחמיו המרובים מזכיר לנו שאפשר לעשות 'תספורת' ולפתוח דף חדש, נקי יותר.

גם אלו ששנת השמיטה חיכתה להם, וגם בשנת השמיטה הם צברו חובות – יש עוד שלושים יום להזדמנות המיוחדת הזו!

רק חשוב לזכור שהדרך ל'שמיטת החובות' היא בתנאי שהם חוב ליחיד ולא לציבור או לבית הדין (שלכן אנחנו בסוף שנת השמיטה עושים פרוזבול, שזה אומר העברת החובות לבית דין כדי לאפשר לנו לגבות חובות אם ישנם).

שזה אומר שצריך להתחבר ישירות אל הקדוש-ברוך-הוא 'היחיד', בתורה תפילה תשובה וצדקה, ואז כבר תהיה הגאולה.

ובלשונו של הרבי (פרשת עקב תשי"א):

וזהו העניין שצריכים לפרסם:

הקב"ה אומר לישראל:

אני נותן לכם עשרים ותשעה, שלשים יום, אשר במשך הימים האלו, אם תנתקו עצמכם מהרגילות והנהגות הלא טובות שנהגתם עד עתה – ונס שמה.

תנוסו לתוך הסדר והנהגה של אלול להשתקע שם – אזי תוכלו לתקן כל מה שלא היה כדבעי למיהוי עד עתה, ובמילא יהיה למקלט מגואל הדם מכל הקטרוגים.

ועל-ידי תשובה . .  תכתבו ותחתמו – לאלתר בספרן של צדיקים, ל ש נ ה  ט ו ב ה  ו מ ת ו ק ה".