יוקר המחיה? בואו נעשה קצת סדר בדברים • שחר וולף

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לבלאגן אטומי שמתרחש בעולם הפיננסי. כולנו מרגישים בארנק איך מחודש לחודש הסביבה הכלכלית שלנו נהפכת ליקרה יותר. אפשר להתחיל ולמנות את גל המוצרים שיתייקרו בחודשים האחרונים ועוד יתייקרו בהמשך. בשבוע שעבר התבשרנו על עליית מחירי החשמל ב-10%, הדלק שבקרוב מחירו יירד קצת עלה בחודש האחרון בכחצי שקל. המים, הארנונה וכו'. נמשיך במוצרי הבסיס שמתייקרים: הלחם התייקר ב-36% , הביצים, החלב ועוד. אם לקחנו הלוואות או משכנתא אנחנו מרגישים גם שם את ההתייקרות בריבית שעולה וצפויה להמשיך לעלות.

אז מה קורה פה ולאן אנחנו הולכים? אם נסתכל על המפה יש מספר גורמים שמשפיעים על הכלכלה כעת;
הראשון, מלחמת רוסיה – אוקראינה, מלחמה שלצערנו הרב, ממשיכה ואף אחד לא רואה סימן לסיומה. העולם כולו ובעיקר דיירי יבשת אירופה סובלים מהשפעות המלחמה. זה משפיעה בכל קנה מידה, אוקראינה לדוגמא אחראית על אחוז גבוה מייצור החיטה בעולם, רוב רובה של החיטה האוקראינית לא מיוצאת כעת מסיבות הקשורות למלחמה, מאידך הודו היא יצואנית חיטה ענקית, החיטה בהודו סבלה השנה מיובש אדיר, לכן הודו החליטה להפסיק לייצא חיטה לעולם. הנה לכם הסבר על עליית מחירי החיטה ובעקבותיה המוצרים הקשורים אליה, לחם וכדומה.
רוסיה הינה יצואנית גז מספר אחד באירופה, אך מדינות אירופה החליטו להטיל עליה סנקציות. הראשונים שנפגעו מכך אלו האירופאים בעצמם, שנמצאים במשבר אנרגיה חריף גם ככה. רוסיה השבוע נקטה בצעד חריף והפסיקה לייצא גז לגרמניה, הטענה היתה בגלל תיחזוק הצינור אך בפועל הגרמנים חוששים למחסור חמור בגז.

המלחמה הזו משפיעה עלינו גם במחסור בפחם – דבר שגורם לעליית מחירי החשמל והדלק. כתוצאה מכך מתחילה להיווצר ביבשת השכנה שלנו מצב כלכלי של מיתון. שמשפיעה גם על מחיר היורו. היורו שנחשב כמטבע חזק השתווה השבוע בערכו למחיר הדולר. סה"כ היורו איבד כ-20% מערכו, החשש הגובר מהמיתון ומבעיית העלאת ריבית בגוש היורו מחזקים את מגמת ההיחלשות. בעיקר שהמשקיעים מחפשים מקום מפלט לשמור על הערך האמיתי של הכסף שלהם.

הסיבה השניה למשבר היא הקורונה והמחסור שבא בעקבותיה. בזמן משבר הקורונה כולנו ישבנו בבית, נמנעו מבזבוזים מיותרים והממשלה חילקה כסף לאזרחים, בארה"ב יותר, בארץ גם אבל פחות. התוצאה של הדפסת הכסף היתה שלאזרחים היה הרבה מאד כסף נזיל לבזבז. לאחר שנגמרו הסגרים והעולם התנרמל, חזרו כולם לקניונים, לטוס לחו"ל ולצרוך עוד ועוד ואפילו פיצו על המחסור שהיה להם בקורונה.
הבהלה לקניות יצרה מצב של מחסור בכל התחומים. כתוצאה מכך נוצר מצב של עליית מחירים ואינפלציה. בדיוק באותה הדרך העולם יתרפא. אבל לפני התרופה בואו נבין את המחלה. ניקח לדוגמא את עולם השבבים, לאחר הקורונה נוצר מצב של ביקוש גדול למכונית חשמליות ובכלל למיחשוב. העולם לא ידע להתמודד עם זה וכתוצאה מכך כל דבר שקשור למחשוב עלה. כמעט שנה אחר כך, העולם הצליח להתגבר על המחסור בשוק ומחירי השבבים והמחשוב מתחיל לרדת.
בדיוק כך עלול לקרות בכל השטחים, תראו מה קורה בשדות התעופה, הבהלה לטיסות הביאה למחסור חמור בעובדים, הטיסות מתבטלות אבל בעוד כמה חודשים נוכל לראות שגם על הבעיה הזו מתגברים, זה הדרך לירידת המחירים וכתוצאה מכך גם לירידת הריבית בעתיד.

בישראל בניגוד לעולם הכלכלה איתנה ואפילו אנחנו כמדינה נמצאים בפלוס ולא בגרעון, אנחנו המדינה המובילה בעולם בנושא הזה, אז למה גם אצלנו הכל מתייקר?
ראשית, התשובה היא גלובליזציה, אם בכל העולם יש בעיה של חיטה או של נפט זה משפיע עלינו. אגב הנפט הוא עוד דוגמא לכך שאנחנו נצא מהמשבר, אם בחודשים האחרונים כל הזמן התרגלנו לשמוע על עליה במחירי הנפט בחודש האחרון ניתן לראות כי מחירי הנפט יורדים.
שנית, מדיניות – אין סיבה לכך שבחודשים האחרונים יש עליה במחירי הדיור, כל הזמן התרגלנו לשמוע שמחירו הנמוך של הכסף הוא הגורם המשמעותי בעליית המחירים. כעת, שאנחנו כבר עמוק בעליית מחירו של הכסף, ניתן לראות שמחירי הדיור לא צונחים ואף להיפך, בחודשיים האחרונים מחירי הדיור עלו בכ-0.5%, המדיניות הממשלתית מאפשרת למחירים לעלות משום שהיא לא עונה על הביקוש. מעבר לכך עליית מחירי הביצים, המים והחלב היא רק תוצאה של מדיניות ולא מושפעת מגלובליזציה.

נעסוק לקראת סיום בשוק הדיור – בחודשים האחרונים אנחנו רואים שהחלה ירידה בביקוש לדירות, התקשורת מראיינת אנשים שמסבירים כי הרוכשים הפסיקו לקנות בגלל מחירי הריבית, כולם אומרים שבגלל שהריבית יקרה יותר אנשים מפסיקים לקנות, אני חושב שזה השקט לפני הסערה. הריבית שקיימת היום בשוק היא ריבית נמוכה יותר מרוב שנותיה של המדינה. כשאני רכשתי את דירתי הראשונה חתמתי על משכנתא בגובה של 7%, אני זוכר את התקופה, אנשים לא הפסיקו לקנות, באותה תקופה היה שפע של דירות ואנשים התנפלו למרות הריבית. בסוף כמו בכל דבר, אנשים יחזרו לשוק הדיור, אנשים רוצים לגור בבית משלהם, ביחוד שבחודשים האחרונים מחירי השכירות מזנקים בכל מקום בארץ בכמעט 20%. לכן אל תשנו תוכניות, כל עוד שהשוק לא ייצר מאה אלף דירות בשנה הביקוש לא יסופק ונראה המשך עליית מחירים.

—
שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות, ניהל במשך למעלה מעשור בבנק דיסקונט