האירועים שהובילו לשירת ה"יחי" בעידודו הנמרץ של הרבי

הרב זלמן ליברוב – שליח הרבי מלך המשיח בפלטבוש

ע"פ מה שאמר כ"ק אדמה"ש בשיחת ש"פ קרח ג' תמוז תנש"א שהמאורעות שאירעו בג' תמוז מלמדים אותנו על החשיבות בעניין התלבשות הניסים בטבע דווקא, שהדברים צריכים לבוא בשלבים, וזוהי תכלית הכוונה. אנו רואים שגם התגלות מלך המשיח "גילוי שמו של משיח ועד לגילוי משיח בעצמו" בא בשלבים, וחלקם אפילו שלבים כואבים, ולהעיר ש"שלב" בגימטרי' "ב' שמותיו של המלך המשיח".

והנני כותב כאן בקיצור נמרץ קצת מהשלבים עפ"י הזכרון:

א. ההתגלות בסוף התוועדות ש"פ תזריע מצורע ו' אייר תנש"א בעת הכרזת יחי, ע"י ר' דוד נחשון שיחי'  ב. כל ההמשך של המענות וכו' והגילויים בהשיחות, ניגון יחי בט"ו אייר וחלוקת "דבר מלכות" ועוד ועוד כמפורט בכמה מקומות.

אך עדיין היו המסופקים לא בהענין עצמו ח"ו אלא ר"ל מסופקים באם הגיע זמן הגילוי, ומבססים על שיחת שבת בראשית מ"ה, אך משום מה נתכסה עיניהם בקטרקט ונעלם מהם השיחות ומעשה רב דשבת תזו"מ נ"א וכו' אמנם יש מענות שמשמעותם לשלילה, אך כד דייקת שפיר ובעיינים פקוחות אפשר לראות בבירור (עכ"פ לדעתי) אשר בכללות מי שפעל והודיע לכ"ק ע"ד פעולותיו בענין זה, קיבל מענה חיובי (מאוד) וכמ"ש כ"ק לנשי חב"ד: " . . לנהל כפי שכלם, ודי בהודעה כפשוט", משא"כ מי ששאל וכיו"ב, ייתכן שקיבל מענה שלילי.

לאחר שכבר זכינו לגילויים נעלים בענין 'גילוי שמו של משיח", פתאום התחיל ההעלם האיום והנורא דז"ך אד"ר, ולאחר כמחצית השנה התחיל שוב לבקוע אור הגילוי החל מראש השנה תשנ"ג בעת הכרזת העם לאחר דיבוריו המרגשים של הרב החוזר ר' יואל כהן ע"ה.

מלכות בית דוד נמשלה ללבנה, ואולי יש להוסיף שגם בחצי החודש של גילוי הלבנה, ישנם כו"כ הסתרות של עננים קלים וכבדים קטנים וגדולים, ובשבועיים הבאות בין יוהכ"פ ליום חגינו שמח"ת היו כמה עננים קלים שהסתירו:

לאחר יוהכ"פ יצא כ"ק למרפסת המיוחדת שנבנה אז, ובהתלהבות שרו יחי, אך לאחר פחות מדקה הורה כ"ק לסגור את הוילון, ואז הגיע ענן קל וטענו שזה סימן לאי שביעות רצון, למחרת ניגנו "שיבנה" ושוב סימן כ"ק לסגור תוך פחות מדקה, וזה נתן שוב חיזוק שהוכח שלא הייתה כאן עניין של אי שביעות רצון, והענן סר והירח המשיך להאיר, ודומני שעדיין היו ספיקות אצל כמה וכמה, ופה ושם צצו עננים להעלים.

עד שהגיע היום של הרבי, ובליל שמחת תורה כשרוב החסידים היו עדיין בתהלוכה, וכ"ק יצא להקפות, היו ב770 כמה וכמה "עננים להמניע" ולא ניגנו יחי במשך כל ששת ההקפות, ור' בערל ליפסקר שיחי' החליט להכריז יחי כשהביאו את הס"ת הקטן לרבי עבור הקפה השביעית, אך כמובן לא תכנן לשנות את הניגון שהרבי תמיד מנגן בעת הקפה זו "ניגון ההקפות לרלוי"צ", אך כשהתחיל להכריז את ההכרזה הקדושה, כ"ק החל לעודד עם ראשו כל כך חזק, והכריזו עוד הפעם ועוד הפעם עד שזה הפך לניגון, באתערותא דלעילא, ובא רוחו של משיח ופיזר בחוזק את כל העננים ונמנעו מלהמניע את גילוי הלבנה, כולם כאחד רקדו ושרו בהתלהבות עצומה את הניגון שכ"ק כל כך חיבבו וניגנו לפניו בעבר ובעתיד עם התיבות של הכתרת המלך: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

למחרת חזר הענן וטען שזה רק עבור הלפני ולפנים של ליובאוויטש, אך לא עבור החוצה, והנה הגיע עוה"פ רוחו של משיח, ובכ"ח תשרי יצא הרבי לערבית ולעיני המצלמות (חוצה) עודד בצורה בלתי רגילה, בעודו יושב על כסא קדשו הניף את עצמו ימה וקדמה צפנה ונגבה, וכידוע לכל מאז יום יום ובמיוחד ביו"ד שבט הלבנה האירה בתוקף, ומתקרבים לגילוי העצם, (כמבואר בשיחת ש"פ תולדות תשנ"ב).

נעשה כל אשר ביכולתינו, ונצטרף בכל כוחותינו (כולל כח הצמצום לע"ע) למי ששמו "בגימטרי' צמח צדק", ש"עושה כל התלוי בו שיהי' גילוי שמו של משיח" ויה"ר מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתשמע קול זעקתינו עד מתי, ושיקויים הייעוד והי'ה אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת הימים בהתגלות כ"ק אדמו"ר משיח צדקנו שליט"א, "דער גילוי פון משיח אליין (ווי ער העכער פאר שמו)", מלך המשיח ביופיו תחזינה עינינו תיכף ומי"ד ממ"ש נא"ו ולהעיר שכנ"ל "שלב" בגימטרי' שמו הק' ו"העכער פאר שמו" הוא ביטול השלב של השלבים.