מה עשה משה בגיל 120?

השליח הרב יהודה גינזבורג – הכרמל הצרפתי, חיפה

בין מבול הבקשות שקיבלתי לקראת החג היתה הודעה של משה, תושב השכונה בן 84.

לאחר שבועות ארוכים של דאגה לסלי מזון וארוחות חמות למשפחות לקראת החג, אני מגלה הודעה בסגנון אחר לגמרי.

"אני גר ברחוב… בן 84 על כסא גלגלים ומתגורר בגפי.

אודה לך אם תוכל לדאוג לי לסדר הברכות כדי שאוכל לעשות זאת השנה כמו שצריך".

כי גיל 84 לא מאוחר כדי להחליט לעשות את החג כמו שצריך…

*

ובקצה השני דוד – ידיד יקר שסיפר לי בביקור אצלו על המסקנות שלו מהשנה האחרונה "להוריד קצת לחץ בעבודה כדי להתפנות למשפחה ולילדים".

מי עוד רוצה להוריד בעבודה?

*

בפרשת השבוע שלנו "וילך" שנקראת בין ראש השנה ויום הכיפורים מסופר על יומו האחרון של משה רבינו, החלפת והעברת התפקיד ליהושע בן נון ממלא מקומו, ומסירת ספר התורה לבני ישראל.

המעניין הוא שם הפרשה "וילך". לאן הלך משה?

תרגום יונתן כותב שהוא הלך לבית המדרש, ה'אבן עזרא' כותב שהוא הלך אל השבטים, וישנם עוד פירושים רבים לאן הלך משה.

אבל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לומד מכאן מסר חשוב מאין כמוהו – גם ביום האחרון בגיל 120 צריך להתעסק ב"וילך", ללכת ולהתקדם מדרגא לדרגא.

*

הסנטור הקנדי ג'רי גרפסטיין סיפר על פגישה שהייתה לו עם הרבי, בה התלבט לגבי תפקיד שהוצע לו, כשהוא נטה לשלול את הבקשה.

הרבי אמר לו "משה רבינו התחיל את הקריירה שלו רק בגיל 80 שנה, אתה צעיר ממנו בהרבה, אתה מוכרח להתקדם בתפקיד!"

*

כל אחד מאיתנו עשה בוודאי חשבון נפש על השנה שעברה ולקראת השנה הקרובה.

אנו נמצאים בעשרת ימי תשובה בהם על פי האריז"ל עושים חשבון 'יום לשבוע'. זאת אומרת כל יום הוא חשבון על אותו היום בשנה שעברה והכנה לשנה הבאה –

היום יום חמישי הוא יום החשבון על כל ימי חמישי בשנת תשפ"א ולקראת ימי חמישי של שנת תשפ"ב,

ואיך שלא תהיה המסקנה של חשבון הנפש, היא צריכה להביא אותנו לנקודה של התקדמות. לעולם לא לנוח ולהגיד "מספיק".

לפעמים צריך לעבור מפרוייקט לפרוייקט, להשקיע יותר במשפחה או לפעמים לעבוד קצת יותר, ללמוד נושא מסויים שנפשנו חפצה בו, אבל להיות בתנועה של "וילך", ללכת ולהתקדם.

*

אם קראת עד לכאן, באמת כדאי לעצור רגע ולשאול את עצמנו "לאן"?

האם אנחנו באמת בתנועה של התקדמות, הליכה ועליה, ולאן אנחנו הולכים…

*

בתקופת אדמו"ר הזקן בעל התניא היה נער אחד שסר מדרך הישר.

כל מאמציו לשכנע אותו כי הוא טועה בדרכו וכדאי שילמד מן המבוגרים ללכת בדרך הנכונה, לא צלחו.

וכמוצא האחרון ביקש ממנו אביו להתלוות אליו אל הרבי, בכדי שיברך אותו.

הרבי כאילו התעלם מבקשת האב, ופנה אל הנער "מהי הפעילות החביבה עליך"?

"רכיבה על סוסים", השיב.

"איזה סוס טוב יותר – מבוגר או צעיר" – שאל הרבי כלא יודע.

"לכל אחד יש את המעלות שלו, אך הסוס הצעיר דוהר מהר יותר".

"אבל כשהסוס הצעיר טועה ומגיע ליער, הוא כבר עמוק בתוך היער?" שאל-הקשה הרבי.

"ברגע שהוא תופס את עצמו, הוא יכול גם לחזור חזרה מהר יותר", ענה בשנינות הנער.

"אולם עד שהוא תופס את עצמו….." אמר לו הרבי במבט בוחן ורציני…

הנער 'תפס את עצמו' ושב לבית אביו.

שנזכה לשוב אל ה' באמת, והוא ישוב אלינו בקרוב ממש, כנאמר "שובו אלי ואשובה אליכם", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי הרבי משיח צדקנו!