התנתקתם מסלקום? הכוונה חשובה יותר!

שתי אמירות שיצאו מפרופורציה.

המפכ"ל בהתבטאות נגד "הטרוריסטים משני הצדדים" וסלקום בשעה של "סולידריות" למען דו קיום.

שתי אמירות שהביאו איתם גל של מחאה וכמובן גם התנצלות שהדברים "יצאו מהקשרם".

מה תכל'ס – התנתקתם? (-;

*

השבוע בפרשת נשא – שהיא הפרשה הארוכה ביותר בתורה – נקרא 176 פסוקים.

על חובות הכהנים, דיני הנזיר, מצוות ברכת הכהנים וגם על 12 קרבנות הנשיאים שהביאו בחנוכת המשכן – בית ה' שהיה במדבר.

אפשר לומר, שיותר מחצי פרשה "מבוזבז" על הקרבנות האלו.

למה מבוזבז?

כל הנשיאים הביאו את אותם קרבנות בדיוק, ובכל זאת התורה חוזרת על כל אחד מהם בנפרד, שמונה פסוקים כפול שנים עשר שבטים (תעשו את החשבון).

התורה, שמדייקת בכל מילה ובכל אות, מוצאת לנכון לחזור שוב על אותם קרבנות?

נכון שכל אחד הקריב מהכסף שלו וביום אחר – אבל בסופו של דבר התוצאה הייתה שווה!

*

אבל לא.

הרבי מלך המשיח עונה על השאלה – שכל אחד מהשבטים הביא מהכוונות שלו. סכום הקרבנות והתרומות היו לפי כוונות הלב של כל אחד מהשבטים שכיוון זאת למטרה אחרת.

לדוגמא התרומה של "קערת כסף" היא כנגד שנותיו של אדם הראשון – כי "קערת כסף" בגימטריא 930, אלו שנות חייו. "עשרה זהב" כנגד עשרת הדברות ועוד.

כל כוונה ממשיכה שפע שונה ואור שונה לתורם, למרות שהתוצאה יכולה להיות שווה.

ולכן התורה חוזרת ומספרת על כל הקרבנות בנפרד, כי לכל אחד יש את הקרבנות האישיים עם הכוונות האישיות שלו.

*

תכל'ס? המבחן הוא לא בתוצאה, הוא בכוונה.

לפעמים אנחנו רוצים לבצע איזו משימה, לעזור למישהו ובמקרה התוצאה לא היתה "מרשימה במיוחד".

לא לדאוג! אם הכוונה הייתה טובה, התוצאה פחות חשובה.

אז לפני ששופטים את המפכ"ל ואת סלקום (אפילו אם יש על מה), תנסו לברר את הכוונות שלהם.

רגע, רגע לפני שאתם סוקלים גם אותי…

אנחנו עם ישראל בארץ ישראל שצריכים להיאבק ולהילחם עליה, וכל טרוריסט ערבי אחד דינו –

אבל יהודי אחר, אנחנו לא שופטים, שופט יש אחד והוא שופט מלמעלה.

אנחנו צריכים רק לברר את הכוונות והעיקר תלוי בכוונת הלב.

*

וגם אם לא נדע מה יהיו התוצאות, אנחנו את שלנו צריכים לעשות.

להוסיף עוד מצווה, עוד מעשה טוב מהלב, והלוואי והשם הטוב כבר ישלח לנו עוד היום ממש את הרבי משיח צדקנו.

גם אם התוצאה שלנו לא הכי טובה, גם אם אנחנו לא מושלמים, אבל הלב שלנו כבר שם, בירושלים הבנויה.

שבת שלום ומבורך!