מאת זאב קרומבי, באדיבות מוסף ״עטרת חיה״ של מגזין בית משיח
תקשורת היא מרכיב עיקרי בכל מערכת יחסים אנושית, וכל שכן ביחסי נישואין. תקשורת בריאה יכולה לתרום רבות ליחסים טובים ולשביעות רצון מהנישואין. לעומת זאת, תקשורת לא בריאה (״תקשורת רעילה״) יכולה לפגוע מאד במערכת הנישואין ולפגוע קשות בשביעות הרצון של בני הזוג מהנישואין. מסיבה זו נהוג בטיפול זוגי להקדיש הרבה זמן ללימוד תקשורת הבריאה, והדרכים להימנע מתקשרות לא בריאה.
לפני שנדבר קצת על תקשורת בריאה, כדאי להדגיש את החשיבות הגדולה שבעצם השיחה בין בני הזוג. שיחות יומיות קבועות חיוניות בנישואין, ויש להקדיש להן זמן, והרבה זמן, וגם בזמנים שאנו מאד עסוקים. יש להקדיש הרבה זמן ל-״שיחות טכניות״, ויש להקדיש הרבה זמן ל-״שיחות נפש״. שני סוגי השיחות האלו חשובים מאד.
שיחות על נושאים ״טכניים״ חשובות מאד כדי נהיה מתואמים בינינו עד כמה שאפשר בכל נושא. ככל שנהיה יותר מתואמים בינינו ונדבר מראש על הדברים, כך נריב פחות על נושאים אלו. גם אם לא בהכרח נסכים בכל נושא, השיחה המוקדמת תפחית ותחליש את העימותים. גם ״שיחות הנפש״ מאד חשובות מאחר והן יוצרות את ה-״אינטימיות הרגשית״ שכל כך משמעותית ביחסי נישואין.
כדאי לזכור ששיחות חשובות לנשים הרבה יותר מאשר לגברים, כפי שאומרת הגמרא: ״עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים״ (מסכת קידושין, פרק ב׳). עבור נשים שיחה היא דרך להביא את עצמן לידי ביטוי, לעומת גברים, שעבורם שיחה היא אמצעי לפתרון בעיות. למרות שהרבה בעלים לא מאד אוהבים לשוחח, אפשר בהתנהלות חכמה ונכונה לעודד אותם לשוחח.
תמיד עדיף לנסות ״לעודד״, ולא לבוא בתלונות ובדרישות. אם נתלונן בפני הבעל שלנו באמירות כגון: ״אתה כל הזמן עסוק ואתה אף פעם לא פנוי לשמוע אותי״, הדבר לא יעודד אותו לשוחח. גם אם הוא יסכים לשוחח פעם או פעמיים, ברגע שהוא יוכל הוא יפנה לענייניו. את יכולה לעודד לשוחח בכך שתגידי לו כמה חשוב עבורך לדבר איתו ולשמוע את דעתו, וכמה את סומכת על חוכמתו ועל שיקול הדעת שלו. (להגיד לבעל שהוא ״חכם״ פועל עליו כמו שפועל על אישה להגיד לה שהיא ״נראית טוב״).
חשוב מאד שיישאר לבעלך טעם טוב מהשיחה, כך שירצה לשוחח אתך גם להבא. כדי שיישאר לו טעם טוב מהשיחה רצוי שלא תנצלי את זמן השיחה לטענות ומענות לגבי התנהגותו, גם אם נראה לך שהטענות שלך לגמרי מוצדקות (והן לא תמיד מוצדקות…). הכלל הוא מאד פשוט: את יכולה תמיד לדבר על מה שאת מרגישה, אבל לא כדאי שתדברי על ההתנהגות שלו.
לדוגמא: את יכולה להגיד לו ״הרגשתי מאד פגועה מכך שלא שאלת אותי איך אני מסתדרת עם הניקיונות לפסח״ (כי דיברת על ההרגשה שלך), אבל לא כדאי שתגידי לו ״זה מאד לא יפה מצדך שלא שאלת אותי איך אני מסתדרת עם הניקיונות לפסח״ (כי דיברת על ההתנהגות שלו).
אם תבואי אליו בטענות ובהאשמות על התנהגותו, רוב הסיכויים שהוא יתגונן ואז השיחה ביניכם תיהפך למריבה. במקום זאת כדאי ״להניח לפניו״ את מה שאת מרגישה ולאפשר לו לבחור אם מתאים לו ״לקחת״ את מה שאמרת. יכול להיות שהוא ייקח לתשומת ליבו את מה שאמרת, ומחר הוא כבר ישאל אותך מעצמו איך הסדרת עם הניקיונות של פסח, ויכול להיות שהפעם הוא יבחר להתעלם מהאמירה שלך. בכל מקרה זה לא יסתיים במריבה.
חג ה-״פה-סח״ הוא זמן מתאים לחזק ולהעצים את השיחות ביניכם. ככל שתשקיעו יותר בשיחות ביניכם כך היחסים ביניכם יהיו יותר טובים.
__
זאב קרומבי הוא מטפל זוגי (MSW) ומומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA) ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com