טוכפלד כותב לבנו בן השש: "לך בכוחו של הרב נוטיק" • מרגש

נועם שלי,
בני היקר והחמוד, אתה היום בן שש וחצי, לומד בגן חובה (אם אפשר לקרוא למה שהולך היום לימודים בכלל..), אוהב לשחק, לשיר, וגם לשמוע את סיפורי פרשת השבוע, ללמוד ולהכיר את הרבי שאותו לא ראית. אני רוצה להפריע לך לכמה דקות רק כדי לספר לך על אדם מאוד מאוד מיוחד. שהוא גם הסנדק שלך. הרב זלמן נוטיק ע"ה שנפטר אמש (ראשון).

אתה יודע, נועם, שאנחנו לא חיים בתקופה רגילה. על זה כבר בטח שמעת. למדת על זה בגן. וגם בפעילות בצבאות השם, אולי גם שמעת משהו על כך ממני, מאמא, או מאחיך הגדולים. אנחנו חיים בתקופה שהיא מאוד מיוחדת. תקופה מאתגרת וקשה. זה זמן של ניסיונות גדולים ומהמורות שנראה שקשה לצלוח אותם. אבל גם תקופה של אמונה חזקה. אמונה שאוטוטו הכל מסתיים. רק נעבור את המשוכות האחרונות ונצא לחופשי. לתמיד. לא רק אתה, כולנו, כל המשפחה, וכל עם ישראל. ואפילו כל העולם.

הרבי הכין אותנו לתקופה הזאת. שבה נראה שהחושך גובר על האור. שהגלות מנצחת. שהמכשולים נראים בלתי עבירים. כאלה שיפילו אותנו על ארבע ויגרמו לנו להיכנע. שהעצב מתגבר וגם הייאוש. אבל הרבי גם הקדים תרופה למכה ואמר לנו שבעצם הכל בעיני המתבונן. אחד שיביט סביבו ויראה חורבן, השני שיעמוד לידו יראה דווקא תקווה. שניהם מסתכלים על אותו דבר, אבל כל אחד רואה משהו אחר. הרבי אמר לנו, נועם החמוד, שאנחנו צריכים להיות כמו זה השני. זה שרואה את הטוב. לא בגלל שהוא משקר לעצמו או חי בסרט. אלא להיפך. כי דווקא הוא זה שרואה את האמת.

כי האמת היא, חמודי, שבתקופה שלנו לא רק שהכל מלא בטוב, אלא שיש בו רק טוב. כן באמת. גם המכה שקיבלת שנפלת מהאופניים. אני יודע שזה קשה להבין, כמו שלי קשה להסביר, אבל למעשה הרבי לימד אותנו שכל הצרות שקורות לנו וכל הדברים הרעים שאנחנו רואים שקורים בעולם, נובעים למעשה מכוח המחשבה שלנו. מהנפש האלוקית האינסופית שלנו. שהרע מצד עצמו כבר עזב את העולם, ועכשיו הוא קיים רק בכוח האינרציה. מה זה אינרציה אתה שואל, הכוונה מתוך ההרגל.

אני אתן לך דוגמא. אתה זוכר שפעם סיפרתי לכם בשולחן שבת שהרבי אמר בפרשת בא תשנ"ב שכל העניין של פטירה מהעולם זה דבר שכבר לא צריך להיות?. שהרבי אומר בשיחה במפורש שמוות של יהודים, מצד העולם, כבר לא קיים. אז למה ממשיכים למות. הרבי מסביר שרק בגלל שאנחנו לא מבינים את זה ואנחנו באמת מאמינים שבסופו של דבר כל אחד חייב להחזיר את נשמתו לבוראו, זה מה שגורם למלאך המוות להמשיך להיות פה ולקחת את נשמות האנשים לעולם האמת. אם היינו יכולים להאמין באמת שלא צריך למות יותר- זה לא היה קורה.

ולמרות זאת, נועם, ולמרות שהרבי אמר במפורש שבדור שלנו לא צריכה להיות הסתלקות הנשמה מהגוף, אלא ממשיכים לחיות חיים ניצחיים בלי שום הפסק, אתה זוכר מה שרנו לך ביום הולדת שהיית בן שש? שרנו לך "עד מאה ועשרים שנה"! למה?? אבל הרבי אמר חיים נצחיים!

הסיבה היא, נועם היקר, שאנחנו לא מצליחים לתת לאמונה הפשוטה והטהורה לחדור לשכל שלנו ולרגש שלנו. אנחנו חושבים שכמו שהעולם היה קיים עד היום, כבר יותר מ- 5,000 שנה, על פי אותם כללים, דפוסים ותבניות, כך הוא גם ממשיך להתקיים עכשיו. אבל זה ממש לא נכון! בשנת תשנ"א הרבי מסר לנו ישירות על ידי הקב"ה בנבואה, שבשנה זו, שנה שמלך המשיח נגלה בה, לא רק שהקב"ה בחר ברבי להנהיג את עם ישראל כמלך המשיח, כמו שהרבי העיד: "המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה!", ו"אנחנו נמצאים לא רק במציאות דמשיח אלא בהתגלות דמשיח", וש"מנחם שמו", מלך מבית דוד המתגורר בבניין מספר 770 ("בית משיח"), בניו יורק ("העיר של נשיא דורנו"), אלא גם השתנתה הנהגת הטבע בעולם מהקצה אל הקצה. שמציאות הרע בעולם כבר לא קיימת למעשה וממשיכה להיות מורגשת פה, ובעולם כולו, רק בגלל הגלות הפנימית שאנחנו לא מצליחים כבר 29 שנה להשתחרר ממנה! כמו הסיפור על העני המרוד שהפך לעשיר אבל המשיך לחיות כמו עני. אתה זוכר את הסיפור? אז אנחנו בדיוק ככה, בני המתוק.

יש הרבה דרכים להתגבר על הגלות הזאת. הרבי אמר שכל שעלינו לעשות זה לפקוח את העיניים ולראות שנמצאים כבר, לא רק בגאולה אלא אפילו כבר בסעודת הגאולה, עם הלוויתן, שור הבר ויין המשומר. והרבי הוסיף ואמר יחד עם מלך המשיח, ויחד עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!. בכינוס השלוחים בשנת תשנ"ב הרבי מסר לכל השלוחים שהגיעו מרחבי תבל כי עבודת השליחות כפי שהייתה עד עתה, לפני גילוי המשיח בשנה שמלך המשיח נגלה בה, הסתיימה, וכעת מתחילה עבודה חדשה. אתה זוכר מהי? נכון! קבלת פני משיח לצדקנו! הרבי לא אמר שזו השליחות העיקרית. וגם לא שזו השליחות המרכזית. אלא שזו השליחות היחידה!

בשיחת כ"ח ניסן תשנ"א הרבי אמר עשו כל שביכולתכם. אתה זוכר את השיחה נועם?. למדתם עליה בגן, נכון. הרבי גם אמר שם עוד משהו. הוא אמר "הלוואי שימצא אחד מכם, או שניים, או שלושה..". הרמב"ם אומר שכדי לדון את כל העולם לכף זכות מספיק אדם אחד שיעשה מעשה אחד. כדי שנוכל לפתוח את העיניים ולעמוד בשליחות היחידה, מספיק אדם אחד. אחד!. הוא זה שיראה את הדרך לכולם.

ופה אנחנו מגיעים, נועם היקר, לסנדק שלך, הרב נוטיק ע"ה. כבר לפני כמה עשרות שנים קיבל על עצמו הרב נוטיק לעשות כל מה שהוא יכול כדי למלא את השליחות האחת והיחידה הזאת. הוא נתן והשקיע את כל כולו כדי לפתוח את העיניים לעם ישראל. להראות לנו את הטוב. את החסד. את הניסים ללא הפסקה שהקב"ה עושה עבורנו. הוא כתב על זה חוברות והתוועד ומסר שיעורים בלי סוף כדי שהמסר יחלחל. כדי שיהיה אחד, ומספיק רק אחד, שיפתח את העיניים, ויגזור על עם ישראל ישועה והצלה.

גם כשכבר היה חולה לא הפסיק לרגע מלנסות להגיע לכל אחד שהוא יכול. בוידאו. בוואטסאפ. גם לצוות הרפואי שהקיף אותו. היה חייב להשלים את המלאכה ולהחדיר את החיים הגאולתיים שאנחנו יכולים לחיות כבר עכשיו. הוא ראה בזה שליחות ומטרת חייו. מסר את כל כולו לעניין. אין פרט אחד בחייו שלא היה חדור בנקודה הזאת. שום דבר ארצי או גלותי לא הצליח לקלקל לו. והיו ניסיונות, הו הו כמה היו. כולל הניסיון המר והאכזרי מכולם, אותה מחלה ארורה שתפסה אותו והחלה למרר את חייו. גם אז ניסה בכל כוחו להסביר לעצמו ולסובבים אותו שאין למחלה זכות קיום בפני עצמה, ושאפשר וצריך להתרומם ממנה, להתרפא ממנה, ולהמשיך הלאה לקבלת פני משיח תיכף ומייד. אבל כנראה שהכאבים והייסורים גברו. גופו נכנע היום ונשמתו עלתה גם היא, שלא בצורך, לשמים.

אבל אין הדבר ייאש אותנו, נועם שלי, להיפך. שליחותו של הרב נוטיק בעולם הסתיימה ומן הסתם הוא ממשיך אותה כעת היכן שהוא נמצא. כעת עובר התפקיד למושפעיו. אליי, כמי שהוא היה המשפיע שלו בשנים האחרונות. וגם אליך, בני. הוא היה הסנדק שלך. וידוע שהכוחות הרוחניים של הסנדק עובר לרך הילוד, באותו מעמד בו נוכח גם אליהו מבשר הגאולה.

לך נועם שלי, לך בכוחו של הרב נוטיק. אתה יכול להשלים את המשימה. אתה לא צריך להיות בחור גדול או אברך. אלא אפילו עכשיו. אם כבר להיפך, עכשיו זה אפילו יותר קל. יש לך כוחות על שניתנו לך מהמשפיע הכי גדול שהיה פה להחדיר לנשמות את ישראל את בשורת הגאולה של הרבי, גואל ישראל. לך נועם, אל תפחד. הרב נוטיק שומר עליך ויאיר לך את דרכך. הרבי איתנו. אנחנו ננצח.