מתעוררים בקיום סעודות משיח בכל מקום – במיוחד השנה

הרב אבישי אפרגון

מחר בערב – חג שביעי של פסח.

בתורת החסידות מבואר בהרבה מקומות שלחג שביעי של פסח יש שייכות מיוחדת לגאולה.

נכון, אמנם, שבכל יום אנו מחכים לגאולה – כנאמר "אחכה לו בכל יום שיבוא", אבל ליום החג של שביעי של פסח ישנה שייכות מיוחדת וחזקה מאוד לגאולה.

באופן כללי, כל חודש ניסן הוא "עת רצון" לגאולה, שהרי אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

ובמיוחד, לאחר שהתחדש בחודש ניסן יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, אזי, כפי שיום הולדתו של משה רבנו פעל על כל חודש אדר והפך אותו לחודש של שמחה, כך יום י"א בניסן – יום הולדתו של הרבי – נביא ונשיא דורנו ומשיח צדקנו – חיזק עוד יותר וגילה עוד יותר את השייכות של חודש ניסן כולו לגאולה.

ובמיוחד בימי חג הפסח, שכל כולו נושא תוכן של גאולה ויציאה ממצרים – מכל המיצרים והגבולים.

ויתירה מזו, הדגישו רבותינו נשיאינו, שארבעת ימי החג הראשונים של פסח שייכים ליציאה ממצרים, ואילו הימים האחרונים של החג – שייכים לגאולה העתידה לבוא.

ושיא השיאים של ימי החג האחרונים הוא כמובן – שביעי של פסח, שבו הייתה שלימות גאולת מצרים, קריעת ים סוף והאובדן המוחלט של המצרים, ביחד עם הגילוי האלוקי הכי נעלה שעם ישראל זכה לו בקריעת ים סוף, שעל הגילוי הזה אמרו חז"ל: "ראתה שפחה על הים – מה שלא ראה יחזקאל (הנביא) " – ראה ילקוט שמעוני פרשת בשלח.

וכמבואר בחסידות שהגילוי האלוקי שהיה אז, הוא מעין ודוגמת הגילוי האלוקי שיהיה בגאולה האמיתית והשלימה.

ואמר במפורש הבעל שם טוב הקדוש שבשביעי של פסח "מאיר גילוי הארת המשיח", ולכן, תיקן הבעל שם טוב את "סעודת משיח" – שזוהי סעודה שלישית, לאחרי תפילת מנחה ביום שביעי של פסח, בשעות הצהריים/אחר הצהריים של יום רביעי – ובה תיקן הבעל שם טוב לאכול סעודה מיוחדת.

והוסיף ותיקן הרבי הרש"ב (אדמו"ר חב"ד החמישי) לשתות בסעודה זו 4 כוסות.

וביאר הרבי מליובאוויטש, שמטרת האכילה והשתיה היא "להכניס" לתוך הגוף הגשמי את אותו גילוי אלוקי אינסופי שישנו בשביעי של פסח, ושעל ידי זה אנו מביאים את הגאולה והגילוי האלוקי הנעלה שלה אל העולם הגשמי שלנו.

ולכן, בוודאי שכל אחד ואחת מאיתנו יראה לעצמו את החובה והזכות הכי גדולה לקיים את המנהג הקדוש של סעודת משיח [ומי שלא יכול עם יין – יעשה על כל פנים עם מיץ ענבים], והכי חשוב:
להפיץ את המנהג הזה הלאה, לכל מי שרק אפשר – בקבוצות ווצאפ, לבני משפחה, חברים, ידידים וכו' – על מנת לזכות את כולם במנהג הקדוש הזה, ועל מנת שכולנו ביחד נביא – ע"י האכילה והשתיה הגשמית – את הגאולה אל תוך העולם הגשמי.

ויהי רצון שעל ידי עצם ההפצה (ועוד לפני הסעודה) כבר נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, שהרי הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, וכבר עצם הפעילות שלנו בהפצת המנהג תפעל את פעולתה.

נא להפיץ הלאה ככל יכולתכם.

חג שמח!

באופן כללי, כל חודש ניסן הוא "עת רצון" לגאולה, שהרי אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

ובמיוחד, לאחר שהתחדש בחודש ניסן יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, אזי, כפי שיום הולדתו של משה רבנו פעל על כל חודש אדר והפך אותו לחודש של שמחה, כך יום י"א בניסן – יום הולדתו של הרבי – נביא ונשיא דורנו ומשיח צדקנו – חיזק עוד יותר וגילה עוד יותר את השייכות של חודש ניסן כולו לגאולה.

ובמיוחד בימי חג הפסח, שכל כולו נושא תוכן של גאולה ויציאה ממצרים – מכל המיצרים והגבולים.

ויתירה מזו, הדגישו רבותינו נשיאינו, שארבעת ימי החג הראשונים של פסח שייכים ליציאה ממצרים, ואילו הימים האחרונים של החג – שייכים לגאולה העתידה לבוא.

ושיא השיאים של ימי החג האחרונים הוא כמובן – שביעי של פסח, שבו הייתה שלימות גאולת מצרים, קריעת ים סוף והאובדן המוחלט של המצרים, ביחד עם הגילוי האלוקי הכי נעלה שעם ישראל זכה לו בקריעת ים סוף, שעל הגילוי הזה אמרו חז"ל: "ראתה שפחה על הים – מה שלא ראה יחזקאל (הנביא) " – ראה ילקוט שמעוני פרשת בשלח.

וכמבואר בחסידות שהגילוי האלוקי שהיה אז, הוא מעין ודוגמת הגילוי האלוקי שיהיה בגאולה האמיתית והשלימה.

ואמר במפורש הבעל שם טוב הקדוש שבשביעי של פסח "מאיר גילוי הארת המשיח", ולכן, תיקן הבעל שם טוב את "סעודת משיח" – שזוהי סעודה שלישית, לאחרי תפילת מנחה ביום שביעי של פסח, בשעות הצהריים/אחר הצהריים של יום רביעי – ובה תיקן הבעל שם טוב לאכול סעודה מיוחדת.

והוסיף ותיקן הרבי הרש"ב (אדמו"ר חב"ד החמישי) לשתות בסעודה זו 4 כוסות.

וביאר הרבי מליובאוויטש, שמטרת האכילה והשתיה היא "להכניס" לתוך הגוף הגשמי את אותו גילוי אלוקי אינסופי שישנו בשביעי של פסח, ושעל ידי זה אנו מביאים את הגאולה והגילוי האלוקי הנעלה שלה אל העולם הגשמי שלנו.

ולכן, בוודאי שכל אחד ואחת מאיתנו יראה לעצמו את החובה והזכות הכי גדולה לקיים את המנהג הקדוש של סעודת משיח [ומי שלא יכול עם יין – יעשה על כל פנים עם מיץ ענבים], והכי חשוב:

להפיץ את המנהג הזה הלאה, לכל מי שרק אפשר – בקבוצות ווצאפ, לבני משפחה, חברים, ידידים וכו' – על מנת לזכות את כולם במנהג הקדוש הזה, ועל מנת שכולנו ביחד נביא – ע"י האכילה והשתיה הגשמית – את הגאולה אל תוך העולם הגשמי.

ויהי רצון שעל ידי עצם ההפצה (ועוד לפני הסעודה) כבר נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, שהרי הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, וכבר עצם הפעילות שלנו בהפצת המנהג תפעל את פעולתה.

נא להפיץ הלאה ככל יכולתכם.

חג שמח!