"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"

"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"

מאמר חז"ל הנ"ל מובא בגמרא (דף ר"ה, י"א), ושם יש דיעה נוספת, שהגאולה תבוא בתשרי.

אולם, כפי שכותב הרבי הריי"צ (חמיו של הרבי): "ובמדרש רבה הכריעו, וסתם כדעת רבי יהושע, דבניסן – דבניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל"   [ספר המאמרים ת"ש, עמ' 19].

ועל פי המראה מקומות, מדובר על המדרש בשמות רבה, פרשה ט"ו, י"א, ששם מפורש שהגאולה תהיה דוקא בניסן.

והרבי מלך המשיח מציין עוד מקור לכך, שהכרעת חז"ל היא שהגאולה תהיה דוקא בחודש ניסן – מהמכילתא שמות, י"ב   [ולכאורה כוונתו למכילתא דרשב"י, ששם מופיעה רק דעת רבי יהושע, שבניסן עתידין להיגאל, ומשמע בבירור שזו הכרעת ההלכה].

וכן מצאתי גם בפסיקתא רבתי, ל"ז: "מלמד שעתידים אבות העולם לעמוד בניסן ואומרים לו… משיח צדקנו אע"פ שאנו אבותיך אתה גדול ממנו מפני שסבלת עוונות בנינו…באותה שעה מגביהו הקב"ה למשיח עד שמי השמים ופורש עליו מזיו כבודו מפני אומות העולם, בפני הפרסיים הרשעים, אומר לו… הוי דיין על אלו ועשה בהם מה שנפשך חפיצה… ובשעה שהמשיח נגלה לובש לבוש צדקה… לבוש שהולך מסוף העולם ועד סופו, וישראל משתמשין לאורו ואומרים: 'אשרי שעה שבה נברא, אשרי הבטן שממנו יצא, אשרי הדור שעיניו רואות אותו, אשרי עין שחיכתה לו. שמפתח שפתיו ברכה ושלום, ושיחתו נחת רוח, והרהור לבו בטח ושאנן, אשרי עין שזכתה בו, שמלל לשונו סליחה ומחילה לישראל, תפילתו ריח ניחוח, תחינתו טהרה וקדושה. אשרי אבותיו שזכו לטוב העולם הגנוזים לנצח' ".

וראה גם במדרש תנחומא, פרשה בא, סימן ט'.

והסיבה לכך שהגאולה דווקא בחודש ניסן, היא כמובן משום שבו הייתה גאולת מצרים, והגילוי האלוקי האין סופי שהיה בגאולת מצרים – שבה "נגלה עליהם מלך מלכי הקדוש ברוך הוא וגאלם" (כפי שכתוב בהגדה של פסח), חוזר על עצמו מדי שנה בחג הפסח, וכדברי האריז"ל הידועים על הפסוק: "והימים האלה נזכרים ונעשים" – שכאשר עם ישראל "זוכר" את החגים השונים, ומציין אותם וחוגג אותם, אזי החגים הללו "נעשים" שוב!

דהיינו שכל אותם אורות וגילויים קדושים חוזרים על עצמם מחדש. ולכן כח ואור הגאולה של יציאת מצרים חוזר ומתחדש בפסח (ובניסן) מדי שנה.

יתירה מזו, אומרת תורת החסידות (תניא, אגה"ק י"ד), שהאור האלוקי שיורד מדי שנה, רק הולך ומתחזק משנה לשנה, וזאת על פי הכלל של "מעלין בקודש", ולכן האור הקדוש שיורד בחגים של שנה זו, הוא באין ערוך גבוה יותר מהאור האלוקי של אותם חגים בשנה שעברה, וקל וחומר שהוא הרבה יותר נעלה מאותו חג עצמו כפי שנחגג לפני מאות ואלפי שנים!

עוד מבואר בחסידות שכללות ההנהגה האלוקית בחודש ניסן היא "הנהגה נסית" (כפי שרמוז בשמו של החודש), ומבואר במאמרי חסידות שבכללות האור האלוקי של ניסן הוא מבחינת החסדים (משא"כ חודש תשרי – בחינת גבורות – ולכן בו יש את יום הדין ומשפט של ראש השנה) – ראה באריכות בביאורי הרבי הנפלאים בזה במאמר "החודש הזה לכם", תשי"ג.

ומכל זה ברור שאנו נמצאים בעת רצון הכי מיוחדת ונפלאה לגאולה האמיתית והשלימה, באופן של חסדים, ושל נסים ונפלאות, וכמפורש בנביא מיכה, שבזמן הגאולה יהיה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"!

ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, חג כשר ושמח!

מאת הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" תל אביב