בית נאמן: בירור ותיקון המידות

מאת זאב קרומבי, באדיבות מגזין בית משיח

העבודה העיקרית של ימי ספירת העומר היא העבודה של בירור ותיקון המידות. על עבודת תיקון המידות אמר הרבי הרש"ב "העבודה הקטנה ביותר בתיקון המידות נעלית במדרגה יותר מאשר ההשכלה הגדולה ביותר" (ספר השיחות קיץ הש"ת, עמ' 93). חלק משמעותי בעבודת תיקון המידות היא להתנהל בצורה "מרוככת" עם אנשים אחרים שמאפשרת התכללות עם הזולת. התנהלות מרוככת היא התנהלות בה אנו לא מתעקשים על דעתנו, ולא מצפים שכל דבר יתנהל רק לפי דעתנו, אלא מוכנים לשמוע ולקבל גם דעות של אנשים אחרים. לגבי התנהלות מרוככת עם אחרים מובאת בגמרא המימרא של רבי אלעזר בן רבי שמעון: "לעולם יהיה אדם רק כקנה ולא קשה כארז". התנהלות באופן של "רך כקנה" מאפשרת להתחבר לאחרים ולהתכלל איתם. לעומת זאת, התהנהלות של "קשה כארז" לא מאפשרת חיבור והתכללות עם אחרים. "קשה כארז" זו התנהלות של עולם התוהו שבו כל מידה לא סבלה את המידות האחרות, דבר שהוביל לשבירה, בניגוד להנהלות מתוקנת שמובילה לכך שכל אדם גם מקבל מהשני וגם משפיע לשני. כיוון שאף אדם אינו מושלם, כולנו זקוקים אחד לשני כדי להשלים את החסר שלנו. מוסבר בהמשך תער"ב (סעיף רמא) שכאשר אדם מרגיש תחושת השלימות העצמית זו תחושה שמקורה בעולם התוהו, כי בעולם התוהו יש חלל פנימי שיוצר תחושה דמיונית של שלימות. לעומת זאת, בעולם התיקון קיימת הרגשה שיש בזולת מה שאין בי, ולכן מוכן אני לקבל ממנו וגם להשפיע לו. תמיכה מחקרית לדברים האלו נמצאה במחקרים שערך פרופסור גוטמן באוניברסיטת וושינגטון, שמצאו שהנכונות של בני זוג להקשיב אחד לשני ולקבל אחד מהשני (גם אם לא תמיד להסכים עם השני) היא אחד המאפיינים היותר חשובים של זוגיות מוצלחת. לעומת זאת, חוסר נכונות של בני הזוג להקשיב אחד לשני ולהיות מוכנים לקבל מהשני ניבאו יחסי נישואין כושלים ועלייה בסיכוי לגירושין. מחקרים אלו הראו שפעמים רבות בן או בת הזוג שלנו יכולים להיות המורים הטובים ביותר שלנו. יחד עם זאת, חשוב שנזכור שזה לא אומר שגם אנו בהכרח אמורים להיות המורים שלהם. עדיף שנחכה שיבקשו מאתנו לשמש כמורים לבני הזוג שלנו, ורק אז נקבל על עצמנו את התפקיד הזה.

התנהלות מרוככת תורמת להתכללות בין אנשים והיא הבסיס לכלל היחסים שבין בני אדם, וכל שכן וקל וחומר הדבר נכון ביחסי זוגיות. יחסי זוגיות בנויים על כך שאנו משלימים אחד את השני וכל אחד מוצא בשני את מה שחסר אצלו. (באופן פרדוקסאלי אותו דבר שחיפשנו בבן או בת הזוג שלנו הוא גם הדבר שפעמים רבות הכי מעצבן אותנו בבן או בת הזוג שלנו). הנישואין יוצרים מציאות חדשה של "זוג, אולם יצירת מציאות זוגית חדשה לא מתרחשת בין לילה אלא דורש נוצרת בעבודה של שנים של בניית אמון הדדי. בתחילת הנישואין שני בני הזוג עדיין לא בונים זהות משותפת ולא מפתחים אמון הדדי. כיוון שאין עדיין מספיק אמון הדדי, היחסים בין בני הזוג מבוססים על "תן וקח". כל פעם שאחד מבני הזוג עושה משהו עבור השני הדבר "נרשם". כך בני הזוג מנהלים "פנקסאות" של הדברים שהם עשו עבור שני, ושהשני עשה עבורם. אחרי מאות ואלפי מחוות קטנות וגדולות בני הזוג מרגישים שהם לא צריכים להמשיך לנהל "פנקסים" אלא יכולים כבר לסמוך אחד על השני. ההבנה הזו משנה את תפיסתם מתפיסה של "אני ואתה" או "אני ואת", לתפיסה של "אנחנו". מחקרים מצאו מתי התפיסה של הזוג מתגבשת לתפיסה של "אנחנו". התפיסה של "אנחנו" מבוססת על בניית אמון בין בני הזוג. באחד הניסויים שבחנו את הנושא הזה החוקרים נתנו לאחד מבני הזוג סכום כסף כגון 10 דולר, ואמרו לו שהוא יכול להעביר כל סכום מתוכו לבן או בת הזוג שלו שנמצאים בחדר אחר בלי שיהיה לו קשר איתו, או להשאיר אצלו את כל הכסף. כל סכום שהוא יעביר יוכפל פי שלוש. בן או בת הזוג יוכל להחליט האם להשאיר אצלו את כל הכסף או להחזיר חלק מהכסף. ההחלטה של בן הזוג הראשון על כמה כסף הוא מוכן לוותר כדי לתת לבן או בת הזוג שלו תלויה באמון שלו בבן או בת הזוג שלו לגבי מידת ההגינות שלהם. השאלה היא האם הם ייקחו לעצמם את כל הכסף ולא יחזירו שום דבר, או שהם ינהגו בהגינות ויחזירו חלק מהכסף. כאשר נבנה אמון בין בני הזוג כל אחד נוהג בהגינות כלפי השני ומחזיר לו חלק מהכסף, אף שהוא יכול לשמור לעצמו את כל הכסף. בניסוי אחר נתנו לשני בני זוג לענות על דף של תרגילים. בתחילה אחד מבני הזוג ענה על חלק מהתרגילים, ואחר כך בן הזוג השני המשיך לענות על שאר התרגילים עד לסיומם. לנבדקים ניתן לבחור בין כתיבה בעט שכותב בצבע שחור לבין עט שכותב בצבע אדום. כאשר בן הזוג הראשון התחיל לכתוב בעט שכותב בצבע אחד (לדוגמא, בעט שכותב בצבע שחור), בן או את הזוג יכלו לבחור האם להמשיך באותו צבע, או לשנות צבע. כאשר בן הזוג השני החליף צבע כתיבה הדבר הראה שהוא רוצה להראות על אלו תושבות הוא ענה, ועל אלו תשובות בן הזוג השני ענה. כאשר שני הזוג כתבו באותו צבע הדבר הראה שהם לא "מתחשבנים" לגבי מה כל אחד עשה אלא רואים את כל העבודה כעבודה משותפת של שניהם. כאשר בני זוג מגיעים לרמת אמון כזו שהם סומכים אחד על השני, ולא צריכים יותר לנהל "פנקסים" לגבי מה כל אחד עשה, הזוגיות שלהם מהווה עבורם מקור כוח ובסיס חזק לחייהם.

____

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com או 0547-822686