כיצד נצליח יותר בעבודת השליחות?

הרב שמריהו הראל

"הלוואי היו אנ"ש מנצלים את ההזדמנויות הניתנות להם מלמעלה…". מתוך אג"ק של הרבי שליט"א מלך המשיח להרה"ח ר' שאול ברוק ע"ה.

כאשר אני כותב את הרהורי ליבי בקשר לעבודת השליחות, הריני נזכר בימים של טרום שליחות. למעשה טרום ולפני ההיכרות עם חב"ד בכלל. בין כלל ההשוואות שאפשר לעשות בין אז לבין היום ב"ה, יש השוואה מעניינת לגבי השימוש בזמן. עד שהגעתי לחב"ד, וצריך לזכור שחייתי אז באמריקה – ארצות הברית, עבדתי ולמדתי באוניברסיטה ולא ידעתי מה לעשות עם הזמן הרב הפנוי, כאשר בדרך כלל מיום שישי בצהריים ועד יום שני היו זמן של חופש מעבודה ולימודים, ולפעמים אפשר היה "לטפס על הקירות" כדי למצוא כיצד למלא את הזמן. אמנם מהרגע שהגעתי לחב"ד – אצל ר' חיים פרוס בבוסטון, ויותר מאוחר בישיבה במוריסטאון, ב- 770 ובשליחות כאן באה"ק – לא רק שלא הייתה יותר בעיה כיצד למלא את הזמן, אלא שלא נותר לי רגע אחד פנוי ולעתים קרובות אני משווע לעוד קצת זמן שיצוץ מאיזה מקום כדי שאוכל לבצע את כל הדרוש לביצוע.

כולנו נמצאים בהוויית השליחות – אנ"ש ומקורבים בכל מקום שהם, אשר שליחותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, מהווה עבורנו דרך חיים וממלאה את כל ישותנו ותשומת לבנו. בכל רגע נתון אנו חושבים כיצד להוסיף ולעשות עוד פעולה אשר תגרום נחת רוח לרבי ותצעיד את כולנו אל הגאולה האמיתית והשלמה.

מפעלי השליחות אותם מייסדים שליחי הרבי שליט"א מלך המשיח מתפרסים על פני כל מקומות הימצאם של יהודים, ומורכבים מסוגים רבים מאד של מוסדות: מבתי חב"ד- מרכזים להפצת יהדות וחסידות ובשורת הגאולה, דרך מעונות, גנים, בתי ספר, ישיבות, ספריות להשאלה, סניפי צבאות השם , מרכזים לקירוב יהודים ומכוני לימוד לבנות, כוללים לזקנים ולזקנות, ועד בתי חב"ד למטייל בכל פינה אפשרית על פני כדור הארץ, מכונים להרצאות מסוגים שונים ומוסדות להפצת 7 מצוות בני נוח לגויי העולם. המאפיין את כולם- הרצון העז והמטרה המוצהרת- להגיע לכל יהודי או יהודיה באשר הם שם, ולהבדיל גם לגויים, לקשור אותם לרבי שליט"א מלך המשיח ולהביא אליהם את בשורת הגאולה וההכנה לקבלת פני משיח צדקנו. גם כאן אני נזכר, כיצד בהיותי בחור ישיבה, אשר רק עכשיו הגיע והתחיל את לימודיו, והנה הגיע "בין הזמנים"של שנת תשל"ט. לקחתי את עצמי ונסעתי לצפון ארצות הברית, אל מקום הנקרא "ההרים הלבנים" The white mountains, שם למרגלות הר וושינגטון, היתה ממוקמת חוות נופש, אשר אליה הייתי מגיע בימים של טרום חב"ד. עכשיו ביציאתי לחופשת בין הזמנים, חשבתי לנכון לעשות דווקא שם את המבצעים. מיד בהגיעי לשם, מקום מרוחק ומבודד בתוך שלג אינסופי, יערות עד ונהר הזורם בעוצמה כאשר ההר הלבן משתרע לגובה עד ואינסוף, לבשתי את ציוד הטיפוס והשלג, לקחתי אתי את התפילין ועליתי אל ההר, המשמש מטרה למטיילים מכל רחבי ארצות הברית וקנדה, וככה, עם זקן צעיר על פני, וכולי נחוש החלטה לקיים את שליחות המבצעים, כאשר אני במעלה ההר, שאלתי כל אדם שראיתי בדרכי Are you jewish?  ובאם היתה תשובה חיובית, הצעתי מיד שיניח תפילין, ואפשר לדמיין תמונה כזו כאשר במעלה ההר המושלג, עם ציוד מלא על הכתפיים במין מקום שהוא לא מקום, נפגשים שני יהודים- שליח של הרבי שזה עתה התחיל את דרכו בדרך התורה והמצוות ויהודי אשר יתכן, שכבר זמן רב לא חשב כלל על השתייכותו לעם היהודי וכאן, במקום אולי הפחות צפוי מכולם קבל תזכורת ושיחה נעימה על יהדות ואף זכה לקיים מצווה מעשית ולהניח תפילין.

השלוחים (וכן השלוחות), המפעילים מפעל נפלא ואדיר זה, באים מישיבות חב"ד בכל העולם. אברכים צעירים שזה עתה נישאו והקימו בית ועיניהם נשואות בצפייה להשתלב בעבודת הקודש במוסד קיים, או להקים מוסד שליחות בעצמם.

עדיין ללא ניסיון או רקע בניהול מערכת כלשהי, נכנסים הם ליסוד והפעלת מערכות מורכבות הדורשות ידע מקצועי רב, בניהול מערכות עובדים, תשלום משכורות, ניהול סיכונים, חישובי תקציבים, תכנון והפעלת אירועים גדולים או קטנים יותר, יצירת תכניות עבודה, כתיבת רשימות ציוד, רכישת וניהול מבנים ושטחי קרקע, עבודה מול עיריות וגופים ממשלתיים ופיתוח מוסדות המכילים עשרות, מאות או אלפי תלמידים. ההתמודדות אף קשה יותר, שכן כל מנהל צריך בדרך כלל בעצמו, לגייס את המשאבים הנחוצים לתפעול שוטף של מוסדו ואף תקציבים לפיתוח ובניית מוסדות חדשים. דבר זה דורש יכולת יצירת קשרים ושמירה עליהם לאורך זמן עם סוגים רבים של אנשים וגופים פרטיים או ציבוריים.

בעוד שבכל העולם הרגיל, הרי שכדי להיות מסוגלים להתמודד במערכות מורכבות נכנס האדם ללימוד מסודר ושיטתי של מקצועות הניהול ורוכש ידע, בהגדרת מטרות ויעדים, כתיבת דרכי פעולה, תכנון אירועים, חישוב המשאבים הנחוצים, בניית תוכניות עסקיות ותכניות עבודה, ידע בהנהלת חשבונות וניהול תזרים מזומנים, ורק לאחר שרכש מיומנות מתאימה, ניגש לפתיחת עסק או לעבודה בתפקיד מקצועי בעסק קיים, הרי אצלנו קופץ האברך הצעיר אל תוך המים הסוערים כאשר עדיין אין ביטחון שהוא יודע לשחות…

כאשר אנו מתבוננים בהישגים האדירים של מוסדות חב"ד בכל העולם, יש בהחלט ממה להתפעל כאשר תהליך ההתפתחות של מוסד נראה לעיתים קרובות על טבעי לגמרי, כיצד שליח צעיר, או זוג שנישא זה עתה, מייסד, בונה ומפתח מפעל יפהפה של קירוב יהודים לאביהם שבשמים ולקשר אל הרבי שליט"א. לעיתים נגד כל הסיכויים, ומול קשיים בלתי אפשריים, מצליחים השליחים בע"ה לבנות מוסדות חינוך מפוארים ולהגיע לעוד ועוד יהודים ולצרפם למעגל הפעילות. אמנם יתכן, שבהכשרה מתאימה אפשר היה להגיע עוד יותר רחוק ולעוד הרבה יותר נוער, ילדים ומבוגרים.

הרבי הרש"ב נ"ע, סיפר בהזדמנות מסוימת על עורך דין יהודי בעיר פטרבורג, אשר עיקר ענינו היה להציל יהודים אשר נגזר עליהם ר"ל עונש של היפך החיים. הרבי הרש"ב נ"ע אמר שלקח לעורך דין זה שעתיים של עבודה כדי להציל יהודי, וכך יכול היה להציל מספר מסוים  של יהודים בכל יום. אמנם אמר הרבי הרש"ב נ"ע, שבקריאת שמע שעל המיטה, חשבון הנפש של החסיד העורך דין היה לא כמה יהודים הציל באותו יום, אלא כמה יהודים לא הצליח להציל ר"ל.

לעבודת השליחות בימינו יש פוטנציאל להתפתחות בקנה מידה אדיר וגדול וזאת בעיקר מכיוון שקהל היעד לפעילות הוא עצום ורב- מאות אלפי ילדי ישראל אשר עדיין לא קבלו חינוך יהודי, הנוער שלפני צבא, החיילים בצבא  וכן הנוער שלאחר הצבא המחפש משמעות לחייו, מבוגרים וזקנים מכל שכבות הציבור ובכל מקום אפשרי, מציבים את האתגר הגדול ביותר בפני שליחי הרבי שליט"א והשאלה היא האם אנו אכן יודעים לנצל במלואן את ההזדמנויות הניתנות לנו מלמעלה בשפע רב.

התשובה הפשוטה הנכונה לזמן זה היא שאנחנו עדיין לא מנצלים היטב את ההזדמנויות. הסיבה לכך אינה נעוצה ח"ו בחוסר רצון או חוסר נכונות מצידנו. להיפך, כל אחד מאיתנו יודע עד כמה רוצה כל חב"דניק למלא את רצון הרבי. הבעיה טמונה במחסור בידע מקצועי, אשר מצד אחד מקשה עלינו לזהות את ההזדמנויות כאשר הן מגיעות ויחד עם כך חסרים לנו הכלים המקצועיים להשתמש בהזדמנויות אלה כאשר כבר אכן זיהינו אותן.

הפתרון גם הוא נראה פשוט, אמנם מורכב לביצוע: הכשרה מתאימה והקניית ידע בשטחי הפעילות הנוגעים לעבודת השליחות, לימוד מקצועי של כלי העבודה המתאימים, רכישת ידע והשתלמות בכלי העבודה לניהול נכון של המוסדות הקיימים ולפיתוח של מפעלי שליחות חדשים, כדי שנדע להציב את המטרות הנכונות וליצור ולנהל את מערכות העבודה המתאימות להשגת המטרות שהצבנו.

כלי עבודה אלה כוללים גם כלי חשיבה מתאימים. אנו רגילים לצורת חשיבה מסוימת, שהיא תוצאה של חינוכנו והרגלי הסביבה בה גדלנו ובה אנו חיים. כדי לפרוץ קדימה לחשיבה בקנה מידה גדול בהרבה מאשר הורגלנו עד עתה, הן בהצבת המטרות והן ביכולת גיוס המשאבים הנחוצים, עלינו, בין השאר לרכוש את כלי החשיבה המתאימים, וזאת על-פי הכלל של "חשוב טוב יהיה טוב" וכן כפי שאמר הבעש"ט שבמקום שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא נמצא וככל שנחשוב לטווח יותר רחוק ולקנה מידה יותר גדול, אכן נהיה שם.

הרבי שליטא מלך המשיח כתב באג"ק מלפני שנים רבות-"את ארץ ישראל יכולנו לכבוש מזמן"

לפי הגדרה קובעת זו, הרי כיבוש זה של ארץ ישראל והכנתה לרבי שליט"א מלך המשיח צריך בוודאי להיות היעד העיקרי והמטרה הוודאית של עבודתנו, כל אחד בתחום בו הוא עוסק וכולנו יחד.

בהקשר לכך, הריני רוצה לספר סיפור נוסף: כאשר ר' דוד שי' נחשון הכניס אותי  לעבודה בטנקי המבצעים- ניידות חב"ד בשנת תשמ"א, התרכזה עבודת הטנקים בעיקר בצפון הארץ ואכן שם העמותה היה ניידות חב"ד להפצת היהדות- אזור הצפון. כשנתיים לאחר תחילת עבודתי, בהיות הרב ר' אברהם דונין ע"ה מנהל בי"ס בברוש, הוא הציב בפנינו דרישה שנקצה טנק שיעבוד באזור שלו. זה נראה אז כמשימה קשה מבחינה לוגיסטית, אמנם השתדלנו בכך ואכן שלחנו אליו טנק לעבודת המבצעים. כתוצאה מכך, התפשטה עבודת הטנקים למרכז הארץ ולדרומה ולמעשה הגיעה לכל פינות הארץ וגם שם העמותה שונה לניידות חב"ד להפצת יהדות- אה"ק. כלומר יכולת החשיבה בגדול היא כלי נדרש כדי להגיע לתוצאות הרבה יותר גדולות מאשר הגענו אליהן עד עתה והרבה יותר גדולות מאשר אנו יכולים לשער מלכתחילה.

אם כן כאשר אנו נכנסים  לפעילות של השתלמויות ורכישת ידע מקצועי מתאים לניהול התחומים הרבים בהם עוסקת עבודת השליחות, אנו יוצרים אפשרות אמיתית לניצול הזדמנויות הפז הניתנות לנו מלמעלה ולהשגת המטרה אותה הציב בפנינו הרבי שליט"א מלך המשיח- כיבוש והכנת ארץ ישראל בתוך כלל העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.