אורי וחבריו הכירוהו תחילה

משיח פרידמן, בית משיח

1.

אל הספר הזה התפללנו. בתום שבעת ימי המשתה לחגיגות שלושים שנה לדידן נצח – מסתמן בבירור הספר המנצח של חג הספרים השתא: "אורי מגלה מיהו המשיח". הלב מתמלא חדווה, כבר ממבט ראשון על כריכת הספר, בעל השם הנפלא הזה.

מבטו המאושר של גיבור הספר, הילד 'אורי' קורן אלינו מקידמת הכריכה ומשדר ללא-מילים את צהלתו הגדולה "יש! אני יודע! גיליתי מי זה מלך המשיח!" בעוד תמונת הרבי שליט"א, המתנוססת מאחוריו ברקע הכריכה – לא מותירה מקום לספק… פתחנו והתחלנו לקרוא:

אורי כבר מוכן לשנת הלילה. אמא מכסה אותו בשמיכה, מלטפת אותו על לחיו ונושקת על מצחו: "לילה טוב, אורי" היא אומרת, "מחר תקום בעזרת ה' ליום חדש, אור גדול יאיר בעולם – אורו של משיח!". ואז, אחרי שאמא כבר מכבה את האור ויוצאת מהחדר, רגע לפני שעיניו נעצמות קורא לה אורי ושואל "אמא, מיהו בעצם המשיח?".

והנה בחלומו פוגש אורי בשיירה ארוכה של אלפי מלאכים, הוא עוצר את אחד מהם ושואל "אולי אתה הוא מלך המשיח?" המלאך צוחק צחוק לבבי ועונה "לא, לא, המשיח אינו אחד מאיתנו המלאכים. המשיח הוא בן אדם" וכל חבריו המלאכים חוזרים אחריו "המשיח הוא בן אדם, לא מלאך".

אורי מתעורר מחלומו ומחליט "היום אברר מיהו המשיח". בבית המדרש הוא נתקל ביהודי מכובד בעל זקן לבן השקוע בלימודו, "סליחה, האם אתה הוא מלך המשיח?" כשחיוך רחב על שפתותיו משיב לו האיש "לא לא, המשיח הוא למדן היודע את התורה כולה. אברהם, יצחק ויעקב ואפילו משה רבינו שקיבל תורה מסיני יבואו ללמוד תורה מפיו של המשיח".

אורי מודה לו ואומר לעצמו "עכשיו אני יודע כבר שני פרטים על המשיח: הוא בן אדם ולא מלאך וחכמתו גדולה מאד מאד". כך ממשיך אורי במסעו בין דפי הספר, כשהוא מגלה ורושם בפנקסו עוד ועוד פרטים על המשיח, שיהיה "צדיק שכמוהו אין" וכמובן "מזרע המלוכה, מבני-בניו של דוד המלך".

2.

בשלב זה פוגש אורי בחסידים העומדים ברחוב העיר ומזכים את העוברים ושבים בהנחת תפילין. לשאלתו משיבים החסידים כי הם עושים זאת כדי להכין את כל היהודים לקבלת פני משיח. "האם מישהו שלח אתכם לעמוד כאן?" שואל אורי ונענה מיד "ודאי! אנו נמצאים כאן בשליחותו של הרבי מליובאוויטש".

הוא רץ הביתה, לשתף את אבא בתגליותיו המסעירות. אבא מציע לו לפתוח את ספר הרמב"ם, מתוכו הם קוראים יחד את סימני הזיהוי למלך המשיח. אבא מסביר לו מה זה "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" ואורי שוקע במחשבות: "נו, אז מיהו המשיח?!

אורי מעבד שוב במוחו את כל מה שלמד היום. ופתאום, הוא מזנק ממקומו בהתלהבות: "אבא, אתה רוצה להגיד לי ש…" מגודל התרגשותו אורי מתקשה לדבר בצורה מסודרת, "זאת אומרת שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח? הרי זה בדיוק מה שהוא עושה!".

"אז מה מוטל עלינו עתה?" מבקש אורי לזרז את התהליך ולהגיע כבר אל המטרה. "להוסיף בתורה ובמצוות ולהרבות במעשים טובים" עונה לו אבא "ועוד עניין נפלא, קשור למשיח בעצמו: קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ברצון ובחפץ לב. הבה נכריז בקול גדול "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" וכבר אורי ואבא פוצחים בריקוד נלהב: יחי אדוננו…

אמנם במקורו נועד הספר לילדים, אך אין ספק כי הוא יוכל להועיל גם למבוגרים רבים – לעכל, לקלוט ולהפנים עובדות ומושגים פשוטים שקצת הסתבכו והתעוותו במוחם.

כפי שהתבטא הרבי שליט"א בשולי אחד ממכתביו לפרופ' וועלועל גרין, אודות הנאתו המיוחדת מתשובתה של בתו כאשר שאל אותה הרבי לגבי הלכות פסח, והיא ענתה "בטבעיות ותמימות המאפיינות ילד שאיננו מודע לפשרות".

על 'אורי' וחבריו הילדים נאמר ביציאת מצרים "הם הכירוהו תחילה". וכגאולה ראשונה גאולה אחרונה, שוב יקדימו הילדים את הוריהם ו"נערים פני זקנים ילבינו" למעליותא. וגם האבות והסבים שסירבו לרכוש לצאצאיהם את "אורי מגלה מיהו המשיח" עוד יישבו ויקשיבו לו מילה במילה, וכי מי יוכל לעמוד בפני הקטנצ'יק המבקש בקולו המתוק "סבא, תשמע סיפור".

3.

"צריכים לאחד את כל בתי הספר לבית ספר אחד, את כל הכיתות לכיתה אחת, את כל השיעורים לשיעור אחד ומספיק מורה אחד שיחדיר בילדים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח" כך היה מרגלא בפומיה דר' אברהם פריז (ע"פ עדות נכדו, הרב יוסף הרטמן).

"וזו גם השאיפה שלי" אומר לי השבוע הרה"ח רפאל בכר הוא "המלמד רפאל" – מחבר הספר דנן, עמו שוחחתי במהלך כתיבת שורות אלה. "זיהויו של הרבי כמלך המשיח אינו חלילה עניין פנים-חב"די. זוהי הלכה מפורשת ברמב"ם, הנוגעת ושייכת לכל יהודי באשר הוא. אין שום סיבה שלא כל ילדי ישראל יתוודעו וייחשפו לכך".

הרב בכר מדגיש כי "מבנה הספר, דמויותיו ועלילתו נבנו ונערכו מלכתחילה באופן המותאם גם לקהל שמחוץ לאנ"ש. כבר משם הילד 'אורי' ניכר שאיננו ילד מבית חב"די רגיל – אך גם ילד כזה, עם קצת רצון ומאמץ, מפענח את סימני הדרך ומצליח לגלות את זהותו של מלך המשיח".

"נו, ואיך התגובות?" שאלתי. "מדהימות ומפתיעות" עונה הרב בכר "הספר הזה הצליח בצורה בלתי-רגילה, פי כמה וכמה מהספרים הקודמים (ריקוד הגאולה של דוד המלך, מתנה למלך המשיח, בנצי מחכה למשיח) שהוצאתי לאור עד היום, ב"ה הוא נמכר בהיקפים גדולים יותר וגם המשוב מהקוראים חיובי ומעודד".

עם סיום שיחתנו שולח לי הרב בכר דוגמאות בודדות מהודעות ה-SMS הרבות, הזורמות אליו מאז הופעת הספר: "מקסים, ממש יצירת מופת. הצלחת להוריד אור כה גדול בספר כל כך קליל וקליט!", "כל הדידן נצח שווה בשביל הספר הזה, אני מסתובב ומראה אותו לכולם", "אחרי ספריך הקודמים ההופכים את חווית הגאולה למוחשית ומורגשת – הגיע הספר הזה שחשף את זהות המשיח והשלים את התמונה".

בעמודיו האחרונים של הספר מופיעים "הרהורים בעקבות האירועים" המרחיבים את הביאור בתוכן הספר ומביאים חלק מהמקורות עליהם מבוסס הסיפור. וכך מוסברת שם השאיפה והתשוקה החסידית לגילוי זהות המשיח:

הפניית האצבע של מקושריו הנאמנים לעבר הדמות המיוחלת של מלך המשיח הינה חוליית המשך טבעית וישירה לאמונה היוקדת בבואו הקרוב. אולם, לא להם זכות היוצרים על כך. עיון בתלמוד (מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב') מגלה את מקור התופעה. הגמרא שואלת מהו שמו של משיח? ומיד עולות האפשרויות: דבי רבי שילא אמרי 'שילה שמו', דבי רבי ינאי אמרי 'ינון שמו', דבי רבי חנינה אמר 'חנינה שמו'…

כל תלמיד בטוח היה שרבו הוא הוא מלך המשיח ואף מצא לכך סימוכין מן הכתובים. כאשר האמונה בביאת המשיח מחלחלת לליבו וחודרת לתודעתו של האדם – הופכת היא למשאלת לב, בעקבותיה הוא מחפש בקדחתנות אחר אותו צדיק המגלם באישיותו את המשיח.

4.

על החובה והנחיצות לספר לילדים אודות משיח, זעק הרבי שליט"א בהתוועדות ש"פ תרומה תשמ"א: "כאשר שואלים שליח חב"די: הייתכן להוריד ענין נעלה כמשיח לילדים?! הוא מתבלבל לגמרי… לכל לראש, עליו לדעת שהענין הוא אמת!לכל לראש, עליו לדעת שזהו אמת לאמיתתו! לכל לראש, עליו לדעת שכיון שזוהי שליחות של נשיא דורנו – יש לזה שייכות לילדים דדור זה!

ואם יעמיק להתבונן בזה – ובלבד שלא יתבלבל מיד – יראה, שעוד בזמן הרמב"ם, ועוד לפניו – בזמן שלמה המלך, כאשר היתה נתינת מקום לשאלה האם "חנוך לנער" צריך להיות "ע"פ דרכו" או באופן אחר – פסקו (הרמב"ם ושלמה המלך)ש"חנוך לנער ע"פ דרכו"!

ובמילא צריך להסביר הענין דמשיח לכל הילדים – אמריקאים, צרפתיים, אנגלים, ולדבר לכל אחד לפי אופנו. ובאם אינו עושה כן – הרי הוא מועל בשליחותו לענין החינוך! מאחר שמסרו לו את הילדים כדי לחנכם בכל עניני התורה שהיא"תורה אחת", ועאכו"כ שאי-אפשר להפריד בהי"ג העיקרים.

ואופן החינוך לפעול אצל הילד את ה"אחכה לו" ושיצעק שרוצה את משיח, הרי זה דוקא ע"י שנותנים לו סוכריה ופרסים וכו', כי לענינים אלו יש לילד שייכות, משא"כ לענינים נעלים. ומכיון שזוהי שליחות של נשיא דורנו – עליו לצאת ולראותשכל ילד בדורנו יקיים תורה ומצות ויצעק שהוא רוצה משיח.

והרי לא מדברים על ילדים כמו שהיו בדורו של חזקיהו, שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע . . ולא מצאו תינוק ותינוקת . . שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" – אצל חזקיהו אכן הי' "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח", אבל זה לא באבפועל –  מדברים על ילדים הנמצאים בדורנו זה – הדור קודם משיח, ובמילא צריכים 'לחטוף' ("אַריינכאַפן") ולספר לילדים אודות משיח.

***

נחתום בברכה, בלשונו הקדוש של הרבי (אג"ק כרך יד, אגרת ד'תרפט): "ויהי רצון שתהיה זה התחלה טובה לכבוש הספרות באה"ק ת"ו, וביחוד הספרות לנוער ע"י תורת נשיאנו הק' . . ".

אורי וחבריו כבר מחכים בקוצר רוח לספר הבא, בו הם יגלו ויקראו על התגלות הרבי כמלך המשיח – במהלך מלחמת המפרץ בשנת תנש"א, על מאורעות ה'פסק דין', החתימות וכינוסי 'קבלת המלכות' שזכו לברכות הרבי, על שיחות 'בשורת הגאולה' המופלאות, בהם גילה לנו הרבי כי הוא נשלח כבר לגאול את ישראל ותפקידנו כעת לקבל את פניו ועל עידודי שירת 'יחי אדוננו' בסאטעלייט תשנ"ג, קבל עם ועולם.

לקניית הספר בחב"ד-שופ