-
"ושמו יתגדל מסוף העולם ועד סופו" במילים אלו, שנכתבו בפ"נ אישי ששלח לרבי, ביטא החסיד ר' אברהם פאריז את שאיפת-חייו הגדולה: לפרסם ולהאדיר את שמו של הרבי • "וכל אחד ואחת מאנ"ש שיחיו ומכל ישראל נכיר ונראה שהוא הוא מלך המשיח, וכל העם יפלו לפניו" • שאיפה זו הינה תנאי-סף לפעילי המהפכה העולמית של הרבי • הטור השבועי של משיח פרידמן, באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״ח באייר ה׳תשע״ומשיח פרידמן, בית משיח
1 היה זה לפני כמה שנים, במסגרת שמחה משפחתית בה הזדמן לי לשבת לשולחן יחד עם המשפיע הרה"ח אברהם מייזליש ע"ה. ניצלתי את ההזדמנות לשאול אותו, כפי שאני נוהג לשאול חסידים רבים בסביבות גילו: מה זכור לך מהחסיד ר' אברהם פאריז?
והרב מייזליש החל לספר לי את מה שזכר מתקופת לימודיו בישיבה, בשנות היו"דים, כאשר נסע ל'חנות קה"ת' דאז – ביתו של ר' אברהם ברח' בר-כוכבא 16 בפתח תקווה, על מנת לקנות ספרי חסידות. אחרי קניית הספרים, פנה אליו ר' אברהם בשאלה "כיצד אתה כותב פ"נ?"
כשהשיב הבחור הצעיר כי הוא כותב "לכ"ק אדמו"ר שליט"א" הפנה אותו ר' אברהם לעבר שולחנו, עליו היה מונח פ"נ שהחל לכתוב לרבי. את תוכן הפ"נ הסתיר בדף חלק ורק את שורתו הראשונה של הפ"נ, בה נכתב "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א" חשף בפניו ר' אברהם באומרו "ככה כותבים פ"נ!"…
הסיפור הפשוט והאופייני הזה, שהתרחש כאמור, בשנות היו"דים – משקף היטב את דמותו של אותו חסיד מופלא ואגדי, שכבר מתחילת שנות נשיאותו של הרבי שליט"א, בערה בקרבו השאיפה לגלות ולפרסם בין החסידים ובהמשך בין כלל ישראל כי הרבי הוא מלך המשיח.
מתברר כי ההיסטוריה הקדימה את התרופה למכה. תמורת אלו שגם אחרי התגלות מלך המשיח בשנת תנש"א, עדיין תקועים ומקרטעים מאחור עד עצם היום הזה – זכינו להתבשם מחינוכו והשפעתו של החסיד ר' אברהם פאריז, שהקדים את זמנו וכבר באותם ימי בראשית 'טס קדימה' עם גילוי זהות המשיח ופרסומה בראש כל חוצות.
2 אמנם בפני הת' אברהם מייזליש חשף ר' אברהם פאריז רק את שורתו הראשונה של הפ"נ, אך אנו זכינו שבפנינו נחשפו (בספר הנפלא 'אחד היה אברהם') תוכנם המלא של שלושה פ"נים שכתב ר' אברהם "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". פ"נים אישיים אלו, מספקים לנו הצצה מרתקת להשקפת עולמו ושאיפותיו של מקושר פנימי ואמיתי זה.
על מה אנחנו כותבים בפ"נ? אילו בקשות נפרט בו? מהם הברכות עליהם נתחנן בין שורותיו? הרי ברור שאנו כותבים בו על צרכינו האישיים, הגשמיים והרוחניים, צרכי בני משפחתנו וידידינו ולעתים גם צרכי-ציבור שיש לנו עסק בהם. מסתבר לומר, כי מעולם לא עלתה אף מחשבה על כיוון אחר לכתיבה בפ"נ, אפילו בדעתו של ה'שפיץ' והמקושר הגדול ביותר שבינינו.
ועכשיו שימו לב, בואו והביטו על הפ"נים של ר' אברהם פאריז ולא תאמינו למקרא עיניכם:
"נא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים שיזכנו השם ית' בחסד חינם אותנו וכל ישראל, שירחם על משיחו כ"ק אאדמו"ר מנחם מענדל בן חנה שליט"א שיהיה בבריאות כדבעי, ושמו יתגדל מסוף העולם עד סופו, וישלח לו השם ית' אוצרות גדולות בגשמיות, שיוכל להביא בפועל כל רצונותיו. ויצליח בהצלחה גדולה בכל אשר יפנה, וימלא השם ית' משאלות לבבו בכל הפרטים בגשמיות וברוחניות ביחד.
וכל אחד ואחת מאנ"ש יחיו ומכל ישראל נכיר ונראה שהוא הוא המלך המשיח, אים זאל אנקומען גרינג [ושנצליח בקלות] להכניע אותנו שנהיה נכנעים אליו עד שנהיה כלי פנימי עד שנהיה חד ממש עמו שליט"א, וכל העם יפלו לפניו, וכל היהודים הנמצאים במדינת רוסלאנד יצאו בקרוב משם מן המיצר אל המרחב, והוא הוא יוליכנו קוממיות אותנו וכל ישראל לארצנו הקדושה ת"ו בקרוב קרוב ממש בחסד וברחמים אמן כי"ר.
שיזכנו השם ית' בחסד חינם שאנחנו כל אחד ואחת מאנ"ש יחיו ומכל ישראל נכיר ונראה שכ"ק אדמו"ר הוא הוא המלך המשיח ונמסור ונדבק אליו בכל לב ונפש ומאוד עד שנהיה חד ממש עמו שליט"א וכל העולם יפול לפניו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו קוממיות לארצנו".
3 אנחנו מתחילים לקלוט? מתחילים להבין מה העסיק ועניין את החסיד הזה, ומה צריך להעסיק ולעניין אותנו? בוודאי הבחנתם שלא נכתבה שם אף מילה על מצבו הגשמי, פרנסתו ובריאותו (ולא בגלל שאלו היו מצויים אצלו בשפע ובהרחבה…) אבל שמתם לב שר' אברהם לא כתב גם על מצבו הרוחני, על לימודו ותפילתו?
וכמובן, לא נועדה שימת דגש זו לציון הנהגתו כמושא ל'חיקוי' חיצוני חסר-ערך, אלא להיפך להתבוננות פנימית ורצינית, דרך אותו פ"נ, בהשקפת-עולמו החסידית של ר' אברהם.
יושב לו חסיד וכותב פ"נ לרבי, כל מילה היוצאת מקולמוסו נובעת מתמצית דם לבבו, ועל מה הוא כותב? מה הוא מבקש? אף מילה על עצמו, הוא לא הנושא בכלל. כל בקשותיו הן אך ורק עבור הרבי. עליו הוא מתחנן "שיתגדל שמו מסוף העולם ועד סופו" ו"שיזמין לו השם ית' אוצרות גדולות בגשמיות" כדי שיצליח למלא את כל רצונותיו.
זוהי שאיפת-חייו הגדולה של ר' אברהם פאריז, אותה הביע בקביעות גם במכתביו הרבים לבני משפחתו ולידידיו ומכריו. וכאשר נקרא שוב את מכתביו אלו, נופתע לגלות עד כמה הוא היטיב לנסח במדויק את החזון המשיחי, שצריך לעמוד לנגד עינינו כיום.
הנה, קטע ממכתב לדוגמא: "הגיע הזמן של התגלות מלך המשיח. מה זה משיח – הרי כפי שהרבי שליט"א אמר, שמשיח הינו נשמה בגוף, גוף שניתן למשש אותו עם ידיים גשמיות, ניתן לראות אותו וניתן לשמוע את מה שהוא אומר ומדבר – שכבר הגיע הזמן שצריך להיות צדק ויושר, הגיע העת של 'לתקן עולם במלכות ש-די' – והוא יבצע זאת בפועל, כל העולם יכיר בו ויקבלו את דבריו.
חסיד הוא זה, שמוטל עליו לגלות שישנו רבי בעולם, ולגלות מהו הרבי. החסיד ר' שמואל מונקעס תלה את עצמו על שער חצירו של הרבי, וכששאלו אותו 'מה זאת?' הוא השיב, שעל דלתו של החייט תולה שלט האומר שכאן גר חייט, על דלתו של הסנדלר תולה שלט האומר שכאן גר סנדלר, ועל דלתו של הרבי צריך לתלות חסיד, כדי שיידעו שכאן מתגורר רבי.
מי היה ר' שמואל מונקעס – עם כניסתו ליחידות בפעם הראשונה הוא פעל על עצמו שכל דבר שהוא משתוקק לו, הוא לא יעשה זאת – וכאשר הוא תולה את עצמו על שער חצרו של הרבי הרי לא היה זה 'סתם-כך', זו היתה הדרכה!
תפקידו של החסיד הוא, לגלות שישנו רבי! כשם שישנה מצוה לגלות שיש בורא לעולם, כך ישנה גם מצוה לגלות שישנו רבי, כשם שאברהם אבינו גילה והסביר לכל הערביים שישנו בורא-עולם, כך על החסיד לגלות ולהסביר שהיה משה רבינו, ה'אנכי עומד ביניכם לבין אלקים', וכך גם ישנו אתפשטותא . . "
4 ואחרי שקוראים את זה – הכל נראה אחרת. כעת, כשמסתכלים על המפה החב"דית, פתאום מתבהרת התמונה עד כדי תימצות לנקודת הפתיחה העיקרית: חסיד, מה השאיפה שלך? זו השאלה היחידה, בתשובה עליה טמון כל ההבדל.
ישנם חסידים השותפים לשאיפתו של החסיד ר' אברהם פאריז, כפי שהובעה במכתב דלעיל, וכפי שבוטאה גם במכתבו המדהים לנכדו "…הקשב ישראלי'ק. הרבי שליט"א מוכרח להתפרסם מסוף העולם עד סופו, היכולת לכך מצויה וההתחייבות על כך מוטלת רק עלינו. יש לנו את הכוחות לכך, חובה עלינו להיות מונחים בכך עם כל מיני התחכמויות. אף אחד שלא יאמר, מה ביכולתי לעשות, ואף אחד שלא יאמר: אמתין עד שהרבי שליט"א יצווה עלי", ובמכתבים רבים נוספים.
חסידים אלו עסוקים כיום בהגשמת שאיפתם. לכן הם פועלים להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל – לכל אנשי הדור. לכן הם שרים ומכריזים בכל הזדמנות, מתוך חיות והתלהבות, את שירת "יחי אדוננו" המשקפת ומבטאת את שאיפתם להשלטת מלכותו של הרבי שליט"א על העולם כולו. לכן הם עמלים כל העת לחבר ולקשר יהודים נוספים למלך המשיח.
[לצערנו, ישנם חסידים שלעת-עתה אינם שותפים לשאיפה זו. הם מתבשמים מתורתו של הרבי, נהנים מסיפורים מפעימים אודותיו ומתמוגגים מצפייה במראות-קודשו. אך שאיפתם מסתכמת בערגה וגעגועים לימי קדם ובייחול לחזרתם.
לא האמנתי עד ששמעתי באזני, לפני זמן קצר, חסיד כזה שאמר לי: "אני ראיתי את הרבי, הוא העניק לי דולר ומזג לי יין ב'כוס של ברכה'. כל מה שאני רוצה זה רק לחזור לראות אותו ולקבל שוב דולר מידו ויין מכוסו. לא משיח ולא שום דבר…"
וכמה לא מפתיע לגלות כי בדיוק אותם חסידים, יודעים למצוא תמיד את התירוצים והאמתלאות הנדושות, על מנת להתחמק מעבודת הכנת העולם לקבלת פני משיח ופרסום בשורת הגאולה].
שאיפה זו, לפרסום והאדרת שמו של הרבי מלך המשיח שליט"א מסוף העולם ועד סופו, הינה תנאי-סף לפעילי מהפכת התיאוקרטיה המשיחית, עליה הוכרז כאן בשבוע שעבר. זהו המנוע המניע ודוחף את גלגלי המהפכה. המוכנות הנפשית והפנימית להיות תלוי על השער של הרבי (כבסיפור הנ"ל מר' שמואל מונקס) היא נקודת הפתיחה לכיבוש העולם כולו, עד ליעד הנכסף בו יקוים היעוד "ומלכותו בכל משלה" תיכף ומיד ממש.
לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628
תגיות: בית משיח, משיח פרידמן