הרב זושא פויזנר, דרך המלך
מגיע לזולת 'מזל בריא'!
מסופר בספר הזכרונות אודות אביו של אדמו"ר הזקן, ר' ברוך,שישב פעם בבית מדרש ולמד. באותו זמן, היתה כלה שביום החתונה או כמה ימים קודם לכן חלתה מאוד. כל המשפחה הגיעה לבית הכנסת, פתחו את הארון קודש וזעקו וצעקו, והוא בשלו, ממשיך ללמוד כאילו לא קרה כלום. הדבר היחידי שהפריע לו – שהוא יושב ולומד והם באים ומפריעים לו. כעבור כמה ימים הכלה הבריאה והיתה שמחה גדולה בקהילה. אחר כך החתונה היתה שמחה מאוד, כולם הגיעו, והוא היה מחוץ לעניינים. נשאר במקום שלו ולא הזיז לו.
חלפו שנים, רבי ברוך החל לעיין בספרי מוסר ולמד שמה שקורה עם השני צריך לנגוע לך. או אז הוא נזכר באותו מאורע וכאב לו למה זה לא הפריע לו באותו זמן.
לא לנחם, להחיות!
אני לא הולך לנחם אבלים, אני הולך להיות שם – כדי להיות איתם. מספרים על יהודי שעם חתיכת דג מסריח אחד קיים ארבע מצוות: הוא נתן את חתיכת הדג למישהו – ובזה קיים הכנסת אורחים. אחר כך אותו אחד נהיה חולה – אז הוא קיים מצות ביקור חולים. כשהוא מת – הוא קיים גם מצוות הלוויית המת, ואחר כך הוא זכה גם במצוות ניחום אבלים…
אני לא מחפש מצוות מהסוג הנ"ל, ולכן אני לא הולך לנחם אבלים. אני הולך להיות עם האבלים. אני לא מרגיש בנוח לעבור ליד האבל ולומר לו את הנוסח. לפעמים אנשים מגיעים ועוברים כדי לצאת ידי חובה. אני מגיע כדי לשבת ולהיות עם האבל.
נכנסתי פעם לנחם אבלים אצל משפחה מסוימת, ובדרך כלל כשאני מגיע למקומות האלו – כשאני יוצא כולם צוחקים. כשעמדתי לצאת, אמר לי אחד האבלים: זושא, אתה החיית אותנו!
הקב"ה יודע מה הוא עושה – לי
לר' יהושע אייזיק בארוך הי"ד היתה אימרה בנוגע לצמצום כפשוטו, או צמצום לאו כפשוטו: כאשר אני מסתכל על הזולת – "צמצום כפשוטו": הוא ישנו, מגיע לו הכל, וכמה שנותנים לו –זה לא מספיק.
בנוגע אלי – "צמצום לאו כפשוטו": אני לא נמצא, לא מגיע לי שום דבר, וכמה שנותנים לי – זה מעל ומעבר.
מסופר על חסיד של אדמו"ר המהר"ש, ר' שמואל ברין. שהיה יהודי למדן, חסיד ועשיר, אך לימים ירד מנכסיו והפך לעני מרוד. באותה תקופה הגיע אל הרבי המהר"שיהודי מאותה עיר של ר' שמואל ונכנס ליחידות. הרבי שאל אותו:"מה נשמע אצלך בעיר?" השיב החסיד שב"ה בסדר. "מה עם ר' שמואל?" התענין הרבי, והחסיד ענה, שכנראה הקב"ה יודע מה הוא עושה… הרבי המהר"ש לא היה מרוצה מהתשובה.
כשאותו חסיד,שהיה גם הוא עשיר גדול, שב לביתו, אחד המחסנים שלו נשרף. מיד נסע חזרה לרבי המהר"ש לבכות על מצבו. הרבי המהר"ש אמר לו: אני לא מבין. הרי זה לא כל הרכוש שלך, וגם כמדומני שיש לך ביטוח על כך, ואילו כאשר המדובר היה על ר' שמואל ברין, אמרת שהקב"ה יודע מה הוא עושה…
השגיאות שלהם מצילות אותנו
בנוגע לזולת– מגיע לו להיות בריא, שיהיה לו כל טוב! לכן גם משה רבינו שאל עבור בני ישראל:"למה הרעות לעם הזה?!"
ישנם סיפורים על גדולי ישראל שעשו כל מיני דברים שנראו לא מתאימים. אני טוען שמעשיהם נבעו ממסירות נפש עבור עם ישראל, שכאשר יהודים פשוטים כמונו יעשו דברים לא הכי מתאימים, יהיה לנו פתחון פה.
לדוגמה: אם יגיעו לחסיד וישאלו אותו למה לא היית מקושר לרבי? אמנם עסקת בכל מיני עניינים של 'עבודה' ו'השכלה', אבל למה לא היית מקושר לרבי? יהיה לו התירוץ מגדולים וטובים שלמרות שהיו 'עובדים' ו'משכילים' בחסידות, גם הם לא היו מקושרים לרבי… אני חושב שהם הפילו את עצמם ומסרו את הנפש בכדי שיהיה לנו לימוד זכות. אין לי שום יסוד לכך, אבל זה דבר שאני חושב עליו הרבה…
*
מגזין דרך המלך נשלח באופן בלעדי למשפחת התאחדות החסידים, ניתן להצטרף לאחד המסלולים ולהשתתף בהגרלת הענק על מוצרים לפסח בשווי 40,000 ש"ח
לפרטים: 058-4601770 (ניתן לשלוח SMS)