הקרב על הכתר: הזיוף המשיחי של איראן • טור מסעיר

הרב מנחם מענדל ששון, שליח ורב בית הכנסת הגדול 770 ראשון לציון 

באדיבות מגזין 'בית משיח' 

הקרב על הכתר

הגיע הזמן להסיר את המסווה. הגיע הזמן לדבר גלויות על מטרת המלחמה הנוכחית, ללא רסן, ללא ערפול וללא עיגולי פינות, בצורה ברורה וחדה.

מה האיראנים רוצים מאיתנו? מה לנו ולהם? הכיצד מדינה שלימה שאין לנו עמה כל גבול פיזי עושה כל שביכולתה להשמידנו כליל? מהו סוד המנוע החם והבלתי-נשחק שלהם שמאיץ אותם למלחמת ההתאבדות הזו?

התשובה היא ברורה אך לא מספיק ידועה: מעבר לעשן חומרי הנפץ, שריקות הכט"במים, ונחילי הטילים של משמרות המהפכה ניצבת תיאולוגיה משיחית מובהקת. המטרה היא לא לכבוש יעד אסטרטגי נוסף, או לבנות ציר רשע נרחב במזרח התיכון לצורך שליטה וכלכלה יציבה; המטרה היא רוחנית-אלוקית-משיחית: להביא את "הגאולה" (השקרית) לעולם.

זה אמנם נשמע די מוזר לחלקנו, אך בבירור קצר עם יודעי דבר תגלו שזהו המנגנון שמפעיל את דת האסלאם-השיעי-האיראני שבכל יום ויום עומד עלינו לכלותינו, בפרט מאז המהפכה הקיצונית שהתחוללה בשנת תשל"ט. מול עיניהם עומדת מטרה אחת: גילוי ה"משיח" שיבוא לערוך "סדר" בעולם…

"מאויבי תחכמני". מטרת האויב הנסתרת – המנסה להתחקות אחרינו ולגנוב מאיתנו את הנושא הכי עיקרי ביהדות – חושפת בפנינו טפח ממטרת המלחמה שמתחת לפני השטח הבוער, ומציבה בפנינו תזכורת מצפונית להיכן פנינו מועדות.

מעט רקע מבעד לעשן הטילים

כבר 1500 שנה האסלאם מנסה להביא את ה"משיח" שלו. לאחר מותו של האיש המעורער בנפשו – מוחמד ימ"ש, עמדו להם 11 יורשים שנקראו ה"אימאם". לפי אמונתם התפלה ה'אימאם' ה-12 לא מת אלא 'נעלם', ויחזור חזרה לעולם כ"משיח" וגואל שידריך את העולם כולו לדת האסלאם.

הם מחכים לו. מאמינים בו ומוכנים לעשות הכל כדי ש"קץ הזמנים" יגיע ויבוא ה"מהדי" (הכינוי לגואל בלשונם) עם בשורת הגאולה לתקן את העולם.

על בסיס רעוע ואווילי זה, נערכה המהפכה השיעית באיראן לפני 47 שנים – שהביאה את המנהיגים המשיחיים לקדמת הבמה עם רוח קיצונית מסוכנת. עם עלייתו של חומייני ימ"ש לשלטון – השיטה הייתה ברורה: עד שה"מהדי" המשיחי יחזור צריכים להקים מדינה שתכשיר את הקרקע לביאתו…

בדרך להגשמת ה"חזון הגאולי" השטותי הזה, הם הבינו שישנם מקלות בגלגלי הרכבת שצריך להסירם מן ממסלול האוטוסטרדה לקראת "הגאולה". מהר מאוד התרגיל הביא את התוצאה שישראל היא הקוץ הגדול שעומד בלב המערכה, כאשר חיסולה של המדינה ש'חונקת' את ירושלים – ימהר ויחיש את הקץ של ה"המהדי"… [במסורות השיעיות, השלטון בירושלים הוא תנאי הכרחי להופעת המהדי. לכן, המלחמה נגד ישראל היא מבחינתם "מלחמת קודש" (ג'יהאד) להסרת המכשול האחרון בפני הגאולה שלהם].

באותה שפה המשיך הצורר ההמני בשנים האחרונות – חמינאי ימ"ש וזכרו – בעודו דוחף להשמדת ישראל על מנת ליצור את "התנאים המקדימים" לקראת הגאולה. גם בנו, הצורר הנוכחי (שאמנם חי ברגעי כתיבת השורות, אך קרוב לוודאי שבעת קריאת השורות כבר לא..) ממשיך בקו הזה ואף יותר קיצוני מאביו, בהשתייכותו לתנועה המאמינה שניתן להאיץ את בוא ה"מהדי" על ידי יצירת כאוס עולמי וחורבן עצום – שיביא את העולם לנקודת רתיחה שתחייב את ההתערבות המשיחית ואת הגאולה שלהם.

מנקודת הזווית המעוותת הזו, מובן עד כמה העימות החזיתי מול ארה"ב וישראל אינו 'טעות אסטרטגית' מבחינתם, אלא ניסיון מכוון להביא את האזור לנקודת רתיחה בדרך ל"גאולה" הנואלת הזו, גם במחיר של מלחמת התאבדות, בתקווה שיבוא להם מן השמיים (המופגזים) איזשהו 'גלגל הצלה' רוחני-משיחי שישנה את המערכה לטובתם דווקא ברגעים אלה.

עכשיו אנחנו מבינים שהטילים של הצוררים באיראן אינם עשויים רק מפלדה וחומר נפץ; הם מלאים וגדושים בניסיון נואש לנכס לעצמם את סוף ההיסטוריה, ולתפוס את הכתר של "הופעת הגואל והגשמת הגאולה". הם לא נלחמים על דלק וכסף, הם נלחמים על העליונות-האווירית הרוחנית, אפשר לומר – על הכתר של משיח.

המלחמה בזיוף המשיחי

כעת, תוך שניות הכל מתחבר לנו לפסיפס אחד ברור: כל המקורות התורניים שחז"ל גילו לנו על מפלת פרס קודם הגאולה מקבלים צבע וגוון חי נוכח הרקע המעושן הזה: "עתידה פרס שתפול ביד רומי" (מסכת יומא י, א) "עתידה פרס שתפול . . היינו סמוך לביאת המשיח" (תוספות ע"ז, ב, ב), "יתמהמה [משיח] עד שיפלו פרסיים ביד רומיים" (יערות דבש, ב, י"ג) ועוד ועוד;

המקורות מצביעים על נפילת פרס קודם הגאולה – כי היא אכן ניצבת בחזית המלחמה הרוחנית והגשמית כנגד הגאולה האמיתית והשלימה של עם ישראל.

אך מעבר לכך שמפלת פרס היא סימן ואות על קרבת הגאולה, ישנו מקור נוסף שחושף בפנינו את מאווים הפנימי של אותם צוררי-פרס: מלחמה חזיתית במלך המשיח עצמו. המקור מצביע על כך שכל זממם הוא לפגוע במשיח צדקנו בעצמו, ואשר קודם הגאולה משיח צדקנו מקבל אישור אלוקי 'לנקום' בהם על כך.

על סמך הרקע ששירטטנו בשורות הקודמות – לא קשה להבין מדוע אותם פרסים רוצים לפגוע דווקא במשיח עצמו, מאחר והוא הדמות האמיתית הרובצת לפתח חטאתם אותה הם מנסים לחקות לטובתם…

את המקור חשפנו כאן כבר במלחמה מול איראן בשנה שעברה, אך כעת הוא רלוונטי מאין כמותו: לאותו מדרש ידוע ב'ילקוט שמעוני' (ישעיה רמז תצ"ט) שפרסם הרבי מלך המשיח פעמים רבות במהלך מלחמת המפרץ [אודות מלך פרס המתגרה במלך ערבי, וכל האומות מתרעשים ומתבהלים], ישנו המשך מסעיר ומרתק:

"באותה שעה מגביה הקב"ה למשיח עד שמי השמים, ופורש עליו מזיו כבודו, מפני אומות העולם – מפני פרסים הרשעים. אומרים לו . . משיח צדקנו – הֱוֵי דיין על אלו, ועשה בהם מה שנפשך חפצה". היינו, באותה שעה (בהמשך לשעה שמלך המשיח נגלה בה המתוארת במדרש) הקב"ה נותן 'אור ירוק' למלך המשיח לדון ולנקום בפרסים הרשעים ולעשות בהם מה שנפשו חפצה…

למה דווקא "הפרסיים הרשעים"? מה היחסים שיש למשיח דווקא איתם? ממשיך המדרש ואומר: "שאלמלי רַחֲמַי שגברו עליך ביותר כבר אבדוך מן העולם ברגע אחד . . שבכל יום ויום היו מחרקין שיניהם ומרמזין בעיניהם ומנענעין בראשיהם ומפטירין בשפתותיהם"; הם כל הזמן זממו לפגוע בך, ואילולא רחמיו של הקב"ה הם "כבר אבדוך מן העולם". כי זו מטרתם הפנימית – להילחם במשיח צדקנו ובגאולה האמיתית הנוגדת את גאולתם האווילית.

[אם זה עדיין לא מספיק להמיס את לב האבן של חלק מאיתנו, נצטט גרסה נוספת במדרש הזה (פסיקתא רבתי ל"ז) שגם יכולה להסביר "מעט" על שם המבצע שניתן למלחמה באיראן בימים אלו: "ושואגים עליו [על משיח] כאריות, שנאמר "פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג כמים נשפכתי" . . ונוהמים עליו כאריות ומבקשים לבלעו"].

אז, לפני הגאולה ממש, אומר הקב"ה למשיח את המילים שצריכות להדהד בימינו אלה בלבבות כולנו: "אומר לו הקב"ה: משיח צדקי, אל תירא מהם! כי כל אלה ברוח שפתיך ימותו, שנאמר – וברוח שפתיו ימית רשע".

המפלה והנקמה בפרס היא המערכה הגדולה קודם הגאולה, לא רק מפני שהם מצירים לישראל ומהווים איום קיומי על יושבי ארץ הקודש, אלא מפני שהכרעתם ותבוסתם היא יישור דרך לתקן את הזיוף הגדול ואת החיקוי "המשיחי" הנבער של מלכות פרס האיסלאמיסטית-השיעית, על מנת להחזיר את הכתר לבעליו האמיתיים – למלך המשיח.

המרדף אחרי בוסתנאי

לחביבותא דמילתא מרתק לציין, שאותם פרסים כבר רשמו לעצמם מלחמה חזיתית מובהקת נגד מלך המשיח כבר לפני 1400 שנה:

היה זה כאשר המלך הפרסי הגדול 'כוסדראי' שלט ביד תקיפה באזור כולו, ולנגד עיניו עמדה מטרה זדונית: להמית את כל זרע מלכי בית דוד מעם ישראל. המלך הפרסי גדע בשיטתיות מהשורש את כל משפחת ראש הגולה ושאר האנשים במלוכה הנושאים את הגֵּנִים-המלכותיים-המשיחיים של בית דוד.

מתוך ההרג השיטתי הזה ניצלה בתו של ראש הגולה – חנינאי, כאוד מוצל מאש מגזירת המלך הפרסי. בעודה בהריון ברחה על נפשה הרחק מאימת החרב וילדה את 'בוסתנאי' שהיווה את המשכיות מלכי בית דוד. גם אותו חיפש המלך הפרסי להרוג ולהשמיד, אך חלומו שינה את המזימה:

בהתהלכו בחלומו בבוסתן, החל המלך הפרסי לכרות את כל האילנות מהשורש (להרוג את זרע דוד) עד שהגיע לאילן קטן ורך, ושם עצר אותו אדם זקן בעל הדרת פנים (דוד המלך), היכהו בראשו והזהיר אותו לבל יגע באילן קטן זה (בבוסתנאי). המלך הפרסי הבין את משמעות החלום, וברבות הימים התהפכו היוצרות ובוסתנאי דאג להורגו.

(ניתן לעיין בפרטי הסיפור המרתק ב'סדר עולם זוטא' פ"י, 'סדר הדורות' בערכו, ספר "הנצר האחרון" ועוד).

משיח – תשובת המשקל

חסידים!

עשן הטילים והכטב"מים לא יערפלו לנו את המטרה החתרנית שלהם; המערכה שמתחוללת כעת היא הרבה מעבר לסכסוך גבולות או מאזן צבאי. זהו קרב נסתר על 'כתרו של משיח'. בעוד שהמעצמות מדברות בשפה של אסטרטגיה, בטהרן מדברים בשפה של גאולה – גאולה של שקר. הם, ממשיכי דרכו של מחריב העולם, מבקשים לנכס לעצמם את הנהגת האנושות ולכפות 'סדר עולמי' של גאולת-חושך, תוך שהם מזהים בחושיהם הטמאים כי עומד כאן 'מי שמפריע להם' – מלך המשיח.

תשובת המשקל שלנו – היא הגברת המודעות, הצפייה והתשוקה סביב התגלותו של משיח צדקנו, הרבי מלך המשיח!

האיראנים משתמשים במושגים כמעט זהים לשלנו (הכנת העולם, מלכות, גאולה, צדק ויושר עולמי, בית מקדש בירושלים), בבחינת "זה לעומת זה עשה האלוקים". וזו ההזדמנות האמיתית שלנו להבהיר, לזקק, לחדד, לפרסם ולהרעיש על המונחים האמיתיים של הגאולה האמיתית והשלימה.

שורה תחתונה:

א. דיבור כללי על משיח: הצהרת כוונתם המשיחית – עוזרת לנו לכוון את מטרתנו המשיחית במלחמה הנוכחית: זה קרב על הגאולה, זה קרב על משיח. לשם אנחנו חותרים, על זה אנחנו מתפללים, ובכך אנחנו בטוחים, (כן, לא פחות מבית המקדש). ולכן הדיבור והשיח כעת בקרב העם צריך להתמקד בכיוון הזה, בשפה הזו, בטרמינולוגיה הגאולתית שהרבי מלך המשיח הטביע בנו, ובלקסיקון המונחים הגאולתי-העדכני שהרבי הניח במוחנו ובפינו.

ב. לימוד מושגי הגאולה: אם אכן המלחמה מול איראן היא לא על גבולות, נפט, כבוד ושטחים, אלא על הזכות להגדיר מהי "גאולת העולם", זה הזמן שלנו להסביר לעולם ביתר עומק מהי הגאולה האמיתית, מהו תפקידו של משיח, ומהם ייעודי הגאולה האמיתיים שבאמת "יסדרו" את העולם ולא להיפך, באמצעות לימוד יסודי של ענייני משיח בתורת הגאולה הענפה.

ג. זהותו של משיח: אם עבור ההנהגה האיראנית, המהפכה שהם עשו להקמת מדינתם היא כלי שרת למטרה אחת: הכנת העולם להופעתו של האימאם ה-12 (ה"מהדי"), זו ההזדמנות שלנו להבליט שהמהפכה שמתבצעת כעת ובכל השנים האחרונות, היא – להבדיל בין אור לחושך – לשם ההכרה בגילוי של המשיח האמיתי שלנו: הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממש!