ארבעה שלבים לשינוי, להתחדשות ולגאולה

הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת itt, מפתח מודל גשר להצלחה – לתקשורת בין־אישית בונה להורים וצוותי חינוך

יותר משנה וחצי של כתיבה, הדהוד של מצב אפשרי של נשירה סמויה בישיבות.

אמונה שיש דרך לשנות. ישנם כלים עוצמתיים שמאפשרים שינוי גם בתוך מערכות שמרניות, כאשר המילה "שינוי" מאיימת כביכול על ערכים של מסורת קדושה.

אני שמח שהתגובות מלמדות שהרצון חזק יותר מהפחד הדמיוני. אני שמח ומודה על כל בחור שקיבל מקום בתוך מסגרת, ובע"ה יזכה לסיים את מסלול הישיבות יותר טוב משהיה יכול להיות.

פרשת ויקהל פקודי, אותה קראנו השבת, הסיפור של חיבור הפרשיות המלמדות על הקהילה (הישיבה בטור שלנו) ככלל, ועל השילוב של הפרט בתוך הכלל בלי למחוק אותו.

לא הכל מושלם, אבל התנועה היא חיובית. תגובות רבות לטור ותוכנו מעידות שהטרחה משתלמת.

חשוב מאוד לכל מי שבא לעשות שינוי, ללמוד, לתרגל, ולראות את ההצלחות הקטנות. לחוות אותן ולהתקדם עוד ועוד.

בשבת האחרונה קראנו גם את פרשת החודש. איתה סיימנו את קריאת ארבע הפרשיות, שתיים לפני פורים ושתיים בין פורים לפסח.

נכון, אנו קוראים אותן בהקשר לזמנים לפי ההלכה, אך חסידות רואה בארבע פרשות אלו, בפנימיותן, את הבסיס לתהליך לשינוי

אנו קוראים אותן בהקשר לגאולת פורים ופסח, והן נכונות וראויות ללימוד לכל מי שרוצה שינוי – התחדשות וגאולה.

פרשת שקלים

א.ב. של שינוי מתחיל בהכרה בכך שאני לא מושלם, אני רק חצי, ועלי להתחבר להקב"ה, לאני השלם, וגם ליהודי השני.

אז איך עושים את זה?

מטבע של אש הראה ה' למשה. האש היא המוטיבציה שמאפשרת להתחבר, לעשות את השינוי.

פרשת זכור

אחרי שהכרת בבעיה ואתה חדור מוטיבציה – כולך בוער אש

"זכור את אשר עשה לך עמלק".

כל מיני "חברים טובים", ובראשם המבקר הראשי – אתה. צריך למחות את זכר עמלק.

הוא מקרר את האש להבה.

איך הוא עושה זאת?

הוא מכניס ספק: "מי אמר שזה יעזור? אני כבר מכיר את המערכת. אני מכיר את עצמי".

הוא עובד חכם. הוא עובד פיקח.

"תמחה את זכר עמלק".

העבודה איתו אינה בדו שיח. בגשר להצלחה לא מתעסקים איתו. מסירות נפש – זו הדרך להתמודד מולו.

אנחנו מעבדים את הזיכרון שחוסם ומחזק את טענות המבקר. איתו עצמו – המבקר הראשי וכת דיליה, פשוט עוקפים אותם.

כן, בונים כביש עוקף. אין שיחה מטוב עד רע.

כך מגיעים ליעד בביטחה.

פרשת פרה

"זאת חוקת התורה".

אחרי התחלה מוצלחת. חשוב לבדוק שאנחנו עם יעדים ברורים.

אלו הערכים שנותנים לנו משמעות, עבורם אנו חיים ומתאמצים,
ואותם גם אנו שואפים להנחיל לילדינו ולתלמידינו.

אני מדייק עם המתאמן ומגלה מה הם הערכים האמיתיים שלו,
המשמעות שאינה מתערערת ממלעיזים ומלעיגים.

אלו חוקי אלוקים אבסולוטיים, ששואבים אותנו אל האמת שלנו.

פרשת החודש

בשגרה וגם במלחמה נח לנו לפעול מתוך הרגלים מוכרים שמאפשרים לנו מרחב מוגן, אנחנו מכירים את הכלים איתם אנחנו עובדים.

הרגלים אלו צריך לקטוע.

ראשית, איזה שינוי יקרה אם נחזור על מה שעשינו עשרות, מאות ואלפי פעמים, עם אותה תוצאה בינונית, או כזו שאינה תואמת לערכים שלנו?

ויותר מזה – האש, אותה אש שמובילה אותנו מראשית התהליך, אינה בוערת ב"מצוות אנשים מלומדה".

כדי להשתנות צריך להתחדש עם אש של חידוש, והיא זו שמשלימה את התהליך הנפלא של שינוי.

ואז אנו עוברים שלב, משלימים את השינוי מתחדשים ונגאלים.

אנו בעיצומו של אירוע שמיימי, ובוודאי שכל זה מוביל לשינוי, התחדשות וגאולה.

הניסים הגדולים מאפשרים לנו להיות ברגש של תודה.

גם הילדים חווים את הזמן, הם לומדים מכם לראות את התמונה ולצבוע אותה בגוונים שאתם מעניקים להם.

גם הצוות בישיבות ובמוסדות החינוך חווים את הזמן המיוחד.

נסו לראות את השינוי הקטן לטובה, ותחשבו למי אפשר להודות על כך.

מגיד שיעור שהרים טלפון לתלמיד ראוי לתודה. ואם לא, אולי ראוי לשיחה והתעניינות כנה בשלומו.

אין צורך להטריד, אבל המודעות לכך תעשה את השינוי השלם.

רוצים שינוי? תנסו. תפעלו.

תצליחו – באחריות.