לגלות סוף סוף מי אני • טור אישי לחנוכה

לוי זלמנוב

אחד החידושים הגדולים של החסידות הוא ההכרה העמוקה במי שהאדם באמת. לפעמים האדם חושב שהוא בטבעו רע, מרוחק מהאמת, ועליו לשנות את מהותו כדי להתקרב לרצון השם. חסידות מגלה שלהיפך – האדם במהותו הוא טוב. נשמה אלוקית, 'חלק אלוקה ממעל ממש'. העבודה הרוחנית אינה שינוי טבעו, אלא גילוי פנימיותו. זהו מהפך מחשבתי: האדם אינו נדרש להמציא את עצמו מחדש, אלא לחשוף את זהותו האמיתית.

חג החנוכה הוא סמל לניצחון הזה. היוונים ביקשו לטמא את השמן, לטשטש את נקודת הקדושה הפנימית. אך החשמונאים לא ויתרו. הם חיפשו, התאמצו, עד שמצאו את הפך השמן הטהור. זהו ניצחון הרוח על הגשם, ניצחון האור על החושך. לא די היה למצוא את הפך – היה צורך להדליק בו את המנורה, להאיר את העולם כולו. כך הפך השמן הקטן, הנסתר, להיות מקור אור אין־סופי.

במובן אישי, כל יהודי נושא בקרבו 'פך שמן טהור'. זהו הניצוץ האלוקי, נקודת היהדות העצמית שאינה ניתנת לטומאה. אך כדי לגלות אותה נדרשת עבודה: לימוד והתבוננות בחסידות, להשקיע באריכות התפילה ועוד. האדם מתאמץ, חופר פנימה, עד שהוא מגלה את האוצר החבוי. ברגע שהפך מתגלה, הוא הופך למקור אור שמסוגל להאיר לא רק את חייו האישיים אלא את העולם כולו.

וכפי שהמנורה בבית המקדש הפיצה את אור השמן לכל פינות ההיכל, כך הרבי מעניק לכל יהודי את הכלים להפיץ את אור הנשמה. כל יהודי יכול להפוך את ניצוץ נשמתו לאור גדול שמאיר אלוקות בעולם. חסיד שמצא את 'פך השמן', ידאג לא רק לשמור את ה'פך השמן' לעצמו, אלא להדליק בו עוד יהודים. החסידות מלמדת שהשמן מרמז על פנימיות התורה – על הסוד העמוק ביותר, 'רזין דרזין'.

כשיהודי מגלה את פך השמן שלו בעבודת התפילה, שאז מתגלה הקשר העצמי והעמוק ביותר לקדוש ברוך הוא, הוא נוגע במימד העצמי של הקשר עם ה'. זהו אור נצחי שאינו נכבה. וכשכל יהודי יגלה את פך השמן שלו, ויאיר באמצעותו את העולם, תבוא הגאולה האמיתית והשלימה.

אז נחיה תמיד בתחושת הפך השמן הטהור – גילוי פנימיות התורה, האור האלוקי העצמי. חנוכה מלמד אותנו שהניצחון האמיתי אינו בכוח הזרוע אלא בכוח הרוח. וכשנזכור שהפך השמן כבר טמון בתוכנו, נוכל כולנו להדליק את מנורת חיינו ולהאיר את העולם כולו באור אלוקי שאין לו סוף.