הוילון נסגר. מה עכשיו? • טור אישי ומסר עכשווי

לוי זלמנוב, לחלוחית גאולתית

כבר כמעט שבוע בו מצפים החסידים לחזות בפני הקודש. הגעגועים עזים. והנה בהפתעה גמורה, רגעים לפני שבת קודש ביום שישי י"ד חשוון תשנ"ד, הביפרים רטטו עם הודעת 'מנחה נאו', והרבי נכנס לתפילת 'מנחה'. בסיום התפילה, בה הרבי האריך יותר בתפילת 'שמונה עשרה', התריסים הורדו בחדרון הצמוד למרפסת, והלבבות בוערים בציפייה לכיוון וילון המרפסת. האם נזכה לראות הרבי?

והנה זכינו ומלכנו משיחנו יצא ל'מרפסת' הידועה ב-770, לעודד את קהל החסידים. כל המחסומים נשברו, ובאחת פרצו כל החסידים בשירת\זעקת 'יחי אדוננו', שפילחה את עצם הנפש של כולם. כל דקה נדמית כנצח. הלב מתפרק.. עומדים החסידים בתחינה ותפילה מעומק הלב לקדוש ברוך הוא: 'יחי אדוננו'.. שנזכה כבר לגאולת עולמים..

חמש דקות תמימות ישב הרבי על המרפסת, ועודד את שירת הנצח. ואז פנה הרבי לשמאלו, כאות לסגירת הוילון. הנה המזכירים מסיטים את הוילון, והוילון נסגר.. הוילון נסגר, ומאז – ועד היום, לא ראינו שוב את פני הקודש.. אוי רבי! מתי נחזה שוב בזיו פניך, מלך ביופיו תחזינה ענינו? ריבונו של עולם – מתי ייקרע המסך הזה?!..

•••

כאב הלב העמוק והציפייה הדרוכה להתגלות המושלמת, מובילים את האדם לשאול את עצמו: מה המסר שהרבי מעניק לי בכך ש'הוילון נסגר', וזו הפעם האחרונה עד כה שהרבי נראה לקהל החסידים?.. כמובן שמי מאיתנו יודע 'דעת עליון' [והדברים הבאים אינם כ'השלמה' חלילה, אלא מה ניתן ללמוד ולהתעורר מכך], אך זה נראה מסר מתמשך ברור, שהרבי מתווה במיוחד בתקופה האחרונה. כדי להביא גאולה לעולם, לא מספיק שיש התעוררות וכוחות מהרבי, אלא העיקר זו העבודה האישית של כל אחד.

שלא נרצה שתבוא הגאולה, רק בגלל שהרבי מעורר על כך ('מפני הציווי'), אלא שהגאולה תהיה עניין שלנו. שנרצה באמת ובתמים שהקדוש ברוך הוא יתגלה בעולם הזה. זו כל המטרה של הבריאה, שגם ה'תחתונים' יחיו אלוקות. ולמה שאלוקות תעניין אותנו? למה שנהיה מלאי זעזוע ('אינגאנצן צוטרייסלט') מכך ש'הגאולה עוד ש'עצמות ומהות' עוד לא התגלה? בשביל זה חייבים לגרום לכך שאלוקות תהיה מוחשית ו'חיה' אצלנו.

ה'וילון' הפיזי נסגר, אך את ה'וילון' במוח ובלב כל אחד יכול לפתוח. כשחסיד לומד חסידות, ומשקיע מאמץ שהאור האלוקי של חסידות יחדור אליו פנימה, באמצעות ההתבוננות בחסידות ואריכות התפילה – אז הוא פותח את ה'וילון', ומתעלה לעולם של גאולה. זה מה שהרבי רוצה. שנחיה אלוקות, שנרצה גאולה בעצמנו.

שגילוי עצם הנשמה, יחדור בכוחות הגלויים שלנו. וכפי שהרבי אמר 'ועוד ועיקר – שנמצאים בגלות פנימי בעבודת השם'. אם הבעיה העיקרית היא שנמצאים בגלות פנימי, אז הפיתרון העיקרי הוא לצאת לגאולה פרטית. לעבוד את השם, לעבוד עם עצמנו, וכך להביא גאולה פרטית וכללית – ושוב נזכה לראות פני הקודש!