הרב יוסף הרוניין
יש זמנים בחיים שאתה מרגיש שהסוללה שלך מתחילה להיגמר.
לפעמים זה תופס אותנו לא כל כך מוכנים, אבל יש גם זמנים שידועים כמועודים לפורענות
דוגמה קטנה מהזמן בו אנו נמצאים, בשבתות הקיץ הארוכות, שעה לפני תפילת מנחה, כשהילדים שלך מיצו כל משחק אפשרי שמותר לשחק בו בשבת, ואז הם מתחילים לעבור למשחקים שאסורים כל השנה… ומפה לשם איכשהו הם תמיד מגיעים למשחק הכי מסוכן, העצבים שלך!
אז מה עושים במצב הזה?
זה אולי נושא לקורס ארוך של איש חינוך מנוסה על קבלת הרגשות הלא נעימים שלנו, על תגובות נכונות גם בזמן כזה – ובעיקר איך לא להגיב בזמן כזה… ועוד המון היבטים רגישים שצריך לקחת בחשבון בזמנים כאלה.
ייצור חד ממדי?
אבל יש נקודה מעניינת שצריך לקחת אותה בחשבון, לפני שאנחנו כהורים באים להגיב והיא, שבזמנים כאלה אנחנו נוטים לתפוס את הילד שלנו כיצור חד ממדי, ואנחנו נוטים גם להגיב בצורה חד ממדית, ויסלחו לי קוראי היקרים על הדוגמא:
כמו איזה פרה שנכנסה לה פתאום תאוות האכילה בצורה מטורפת, ועוד שניה היא גומרת את כל החציר של הרפת, ולכאורה הפתרון הפשוט הוא לשים לפרה רסן.
זה לא באמת מעניין אותנו שאולי יש לה פתאום אכילה רגשית, כי הפרה השכנה צחקה עליה שאין לה מספיק חלב, אנחנו פועלים בצורה די ברורה שפשוט תפתור את הבעיה.
אלא שעם הילדים העסק באמת קצת יותר מורכב, את המחיר של ההצפה הרגשית שתיגרם לפרה הזאת מזה שלא הבינו אותה לא אנחנו הולכים לשלם, מקסימום היא תינגח את הפרה שהעליבה אותה…
אבל את ההצפה הרגשית של הילד שלנו, אנחנו בהחלט נשלם ולפעמים בריבית דריבית.
וכאן מגיע הרבי ומלמד אותנו נקודה מדהימה, שכדאי להכניס אותה למשוואה לפני שאנחנו מגיבים: הילדים שלנו לא רק שהם לא יצור חד ממדי, אלא שיש בהם חלקים עמוקים מאוד, ויש להם גם נקודה שבה אפשר לדבר איתם בצורה הרבה יותר עמוקה ואמיתית מאתנו.
בשפה פשוטה
דוד המלך בספר תהילים קורא לילדים שלנו "משיחי" ומסביר זאת הרבי בשפה פשוטה "זאת אומרת: כאשר נולד ילד בבית יהודי – הרי זה בחינת משיח, דבית זה". ואם אצלנו, המקום הכי גבוה בנשמה שנקרא "עצם הנשמה" לא תמיד מאיר באופן גלוי, אצל הילדים שלנו החלק הזה מאיר באופן פשוט ורגיל, וממילא כשאנחנו באים להגיב או לגשת לילד שלנו אנחנו מוכרחים להתייחס למקום הזה.
למרות שאנחנו לפעמים קצת מגושמים, ואם מישהו יבוא ויגיד לנו "תעשה מצווה בכדי שמשיח יבוא" אז זה לא תמיד זה יזיז לנו מספיק – אצל הילד שלנו זו בהחלט שפה פשוטה שמשפיעה עליו בצורה חזקה, ואפשר בהחלט לשאול אותו לדוגמא: האם אתה רוצה לעשות כיבוד הורים בכדי להביא משיח? ה' מסתכל עליך ממש עכשיו, איך נראה לך נכון להתנהג?
לחיים לחיים! שבעז"ה נלמד את השפה הנכונה שמניעה את הילדים שלנו, ונתחיל לחיות משיח בעצמנו!
נ.ב הטור מוקדש לזכות ולרגל הולדת בחינת המשיח החדש שנכנס לביתנו בשעטו"מ.
להארות והערות:yosefh@hisachdus.co.il
מקורות: שיחת קודש שבת פרשת ראה מברכים חודש אלול תשמ"א תורת מנחם התוועדויות – תשנ"ב חלק א עמוד 273