האדם השלם • הרב שניאור זלמן שניאורסאהן

"אתה יכול לאבחן אותי?" "מה הבעיה?" אני שואל. "לא משהו מיוחד… מעניין אותי לדעת מי אני."

גרפולוגים ועוד אנשי מקצוע מתפרנסים מאנשים שמחפשים להגדיר את זהותם. הרצון להבין למה אנו פועלים בצורה מסוימת ולא אחרת גורם לנו לחפש הגדרות זהות – שיסבירו את ההתנהגויות החברתיות, המשפחתיות, או גם מחשבות אפילות.

הגדרת הזהות מרגיעה – מאפשרת יציבות.

זה דומה לסיפור עם רבקה: הלכה לשאול בבית מדרשו של שם, מי זה התינוק שרוצה לצאת בפתח בית המדרש ולהפך – בפתח עבודת אלילים?

"שני גויים בבטנך" – הייתה אמירה מספיקה כדי להרגיע. זה לא תינוק עם פיצול – אלא שני לאומים, כל אחד וזהותו הוא.

פרשת קורח שקראנו השבת התורה מספרת לנו על קורח – שפיקח היה, עשיר ובעל מעמד. כל זה לא סיפק אותו, והוא חיפש זהות אחרת – כהונה הוא חיפש לעצמו.

כשותפים הוא מצא את שבט ראובן – אלו שהפסידו את כהונתם, וביחד חיפשו מחדש זהות יוקרתית: לא בכורה, לא פיקחות – אלא כהונה.

היו להם שאיפות – אבל לא שלהם. והרבי מוסיף: המחלוקת הייתה חלק מזהותו.

ג' תמוז – 31 שנה, הרבי מזהה אצל כל חסיד את זהותו האמיתית – לא זו שמנצנצת באור, אלא הניצוץ כפי שמושרש במקור.

כך גם את תפקידו בעולם כפי שהוא באמת – ולא לפי מה יאמרו. הרבי מביא אותו להיות שלם עם עצמו

אדם השלם – הוא זה ששלם עם עצמו. יש לו שאיפות – אבל הוא שמח בחלקו. ביקורת לא מערערת אותו. כשהוא מביע דעה – הוא לא חושש ממה יאמרו.
(בזמן שכל דבר נמדד במדיה החברתית לפי נורמות מתחלפות…) הוא משדר יציבות, משדר אמת. הוא גם יכול להחמיא לאחרים – למשל, לפגוש את המשגיח בישיבה ולומר: תודה. להחמיא – וגם לומר אם יש משהו בלב.

כאשר איש צוות – משגיח, ראש ישיבה, מגיד שיעור או משפיע – שהערך שלו ברור לו וזהות חייו יציבה, הוא יקבל מחמאה – ויאמין באמת שבה.

וגם הארה תתקבל לא כהערה, אלא בהבנה שמאמינים בו וביכולת לשתף פעולה.

וכך גם להפך – אמירה להורה תתקבל בהבנה וקבלה. ומי שירוויח? התלמיד בישיבה.

האם ביקורת מערערת אתכם? האם אתם מגיבים נכון – או נפגעים ואז פוגעים?

נסו לזהות את התפיסות, החוזקות והערכים שמגדירים את זהותכם – כהורים, כאנשי חינוך.

חזקו את האמונה שלכם בזהות המוחלטת שלכם. זה ישנה את היחס שלכם לעצמכם – ואת הקשר הבין־אישי עם כל אדם אחר.

תרצו לעשות שינוי? תנסו. תפעלו. תצליחו. – באחריות.