'מקושר' של דור הגאולה • אחר מיטתו של הרב ווילשאנסקי

הרב מנחם מענדל ששון, מגזין 'בית משיח'

התקשרות של דור הגאולה 

קשה מאוד לכתוב על הרב ווילשאנסקי ע"ה, ויותר קשה שלא לכתוב עליו. 

זרם הסיפורים מכלל אנ"ש כנהר שאינו פוסק, ונחלי הדמעות מתיאור הרגעים האישיים במחיצתו, מגלים בפנינו את פסיפס חייו העמוק, ומרכיבים למול עינינו את תמונת חייו; ראש ישיבה וגאון עצום, לצד חסיד מקושר ובטל, מלא וגדוש באהבה אבהית לכל אדם באשר הוא. 

אך לצד שלל מעלותיו ננסה במסגרת זו לעמוד במילים בודדות על שייכותו העמוקה – והבלתי ניתנת לערעור – להנחלת והבערת אש האמונה וחובת העקביות סביב שליחות דורנו "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש".

*

בתור תלמיד בישיבה תמיד ניסיתי להתחקות אחר דמותו המיוחדת, ומתוך כל הפרטים עלתה בפני שוב ושוב נקודת עצמית אחת: התקשרות עצומה לרבי! ביודעין ובלא יודעין הוא הקרין תדיר את הקו המנחה שהרבי הוא כל חיינו וסביבו סובב הכל! בכל פארבריינגען, בכל שיעור כללי, בכל 'שיחת הבהרה', ובכל אישור פרויקט או הגהת קובץ לפני הדפסה – עלתה והיתמרה מפיו נקודת מוצא אחת ויחידה: רבי! 

הכרך של ה'לקוטי שיחות פרשיות' השבועי היה לחלק מעשר אצבעותיו, והיווה כפס קול תמידי שהתנגן מפיו במרכז התוועדויותיו. הזעקות האדירות שנשמעו בחלל הזאל בשבת פרשת שלח, קרח ועוד, על משה רבינו, נשיא הדור, איש האלוקים, ממוצע המחבר, התקשרות תמידית למשה, וביטול עצום לתורתו והוראותיו – הפכו לחלק אינטגרלי מקירות הזאל שביטאו את החרוט על לוח ליבו.

ושם, במרכז ההתקשרות, בעובי הביטול וההתמסרות, עבר כבריח התיכון הנושא המרכזי בעקביות ובחדות: משיח! "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", שיחות הדבר מלכות, לימוד עניני גאולה ומשיח, שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב, השליחות היחידה, קבלת המלכות, ופרסום בשורת הגאולה והגואל.

[לא אשכח כמה הוא נהנה, עודד, כיוון והמריץ אותנו בתור שלוחים בישיבה הקטנה לפרויקט עצום של פרסום בשורת הגאולה ברחבי העיר צפת. לא אשכח כמה נגע לליבו שנוציא קובץ שלם רק בהערות העוסקות בענייני גאולה משיח ופינה מזמנו היקר להגהה ותרם מכספו להפצה. לא אשכח כמה בער לו להגיה את נוסח קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח מחדש. לא אשכח את הלהט העצום שלו בשיעור סביב שיחת חיי שרה תשנ"ב וחובתנו להגות בה ולפעול בדרכה. לא אשכח].

חיבור הקצוות הזה פתר עבורי תעלומה, ופיצח בפני את הסוד: אם פגשת בחסיד מקושר אמיתי – בהכרח שהוא עוסק ב'קאך' בענייני משיח! בהכרח שבוער לו הנושא הבוער ביותר לרבו ומשלחו – הרבי שליט"א מלך המשיח, "להביא לימות המשיח בפועל ממש". 

*

שנה שעברה התמונה הזו התבהרה בעיניי שבעתיים. 

מספר ימים לפני י' שבט, זכיתי לערוך עם הרב ווילשאנסקי ע"ה ראיון מרתק במסגרת תוכניות הפודקאסט "אוזניים לשמוע" של את"ה העולמי. 

במהלך התוכנית הוא ביטא את רגשי אהבתו והתקשרותו העצומה לרבי, הן ביחידות הראשונה שלו בשנת תשי"ט בתור ילד, הן ברגעים המכוננים בי' שבט תשל"ו בעת יציאתו לשליחות, והן בנקודות אור אחרות במהלך החיים, כאשר הכותרת לא מתחלפת ("מלכא לא מתחלף") ושוב ושוב היא עולה ומזדקרת מפיו 'הרבי, הרבי, הרבי'. 

גם שם הטעים הרב ווילשאנסקי ע"ה את דבריו, ולא חתם את מסע ההתקשרות הלוהט הזה אי שם בשנים ההם – ללא הבהרת 'חוט השני' בזמננו אודות ההתעסקות בענייני גאולה ומשיח (וכך אמר): 

"ההתקשרות שלנו צריכה להיות בצורה הכי ברורה! התקשרות לרבי זה לא יכול להתבטא רק בזה שאני אוהב את הרבי. זה חייב להתבטא במעשה בפועל. התקשרות לא יכול להיות בזה שאני עושה את המעשה בפועל כפי שעשיתי אותו לפני 30 שנה או 50 שנה, התקשרות צריכה להיות כפי שהרבי רוצה ממני כעת – בצורה מיוחדת סביב ההדגשה שכל העניינים קשורים עם משיח! כפי שהרבי העמיד זאת בשיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. זה התקשרות לרבי! לפעול את ההוראות כפי שהרבי רוצה אותם! ולפעול את זה בצורה הכי צמודה להוראות!".

המילים הללו סוללות בפנינו את דרך ההתקשרות המזוקקת והמעודכנת בדור הגאולה, ומהוות עבורנו מצפן יציב ואיתן לשאלתנו "במה היא ההתקשרות אלי" כעת; במידה מסוימת הם אף מזהירות אותנו לבל נצעד במסלול ההתקשרות לאבינו רוענו ללא ההתעסקות המקסימלית ברצונו ודרישתו העיקרית – להביא לימות המשיח.

כשם שאין התקשרות ללא משיח, כך אין משיח ללא התקשרות, והא בהא תליא. 

אולי, אולי זה הטעם לחריגותו של הרב ווילשאנסקי ע"ה בנוף המכובדים והמחוב"דים באמונה העצומה בענייני משיח, כי התקשרות אמיתית ופנימית מחייבת קשר הדוק ומהותי לרצונו העיקרי של האהוב בבחינת "אוהב מה שהאהוב אוהב", וכאן ניכר במציאות כי "מי שקשור למעלה" (לרבי מלך המשיח) "לא נופל למטה" (לחלישות בענייני משיח).

*

בעיצומו של מסע הלוויה הקשה ביום ראשון השבוע, נעמד הבן הבכור, ראש ישיבת חח"ל חיפה הרב מ"מ ווילשאנסקי שי' על גבי הרכב שנושא את המיטה והבטיח בגרון ניחר (יחד עם כל המשפחה והמשתתפים) להמשיך בדרך האמונה בענייני משיח ובבשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח. בין השיטין סיפר לראשונה אפיזודה קצרה עם אביו ע"ה שמבטאת את אדיקותו העצומה לענייני משיח:

"שאלתי את אבא אחרי ג' תמוז: אבא, איך אתה מצליח להמשיך בחיות עם ה"יחי אדוננו"? והוא ענה לי – "ניסיון העגל חוזר על עצמו שוב. לא יודע מה זכיתי, אבל ב"ה קיבלתי אמונה בזה. אל תשאל אותי יותר על העניין הזה". 

הנה לנו דמות ומופת לחסיד מקושר בלב ונפש, שיודע ומכיר בנפשו שלא ניתן להיפרד רגע אחד (!) ממשה רבינו, ולא ניתן להתייצב אף לרגע אחד במצב שלא מאמינים דיו לדברי משה שבדורנו ולא משתייכים לשבט לוי, כי משה אמת, תורתו אמת, עידודו אמת, בשורתו אמת, נבואתו אמת, הכרזתו אמת, וקים לעד! 

לא יפלא שמילותיו האחרונות בבית הרפואה בצהרי השבת האחרונה היו "יחי, אדוננו, מורנו, ורבינו, מלך, המשיח, לעולם, ועד"!

והחי יתן אל ליבו.