לרענן את ההרגשה במה שאנו עושים • הרב אבצן

הרב גרשון אבצן, ראש ישיבת 'תומכי תמימים' סינסינטי, אוהיו

כחסידים, כולנו מכירים בחשיבות לימוד השיעור היומי ברמב"ם (בכל מסלול בו אתה נמצא). דרך מילוי רצונו ותקנתו של הרבי מלך המשיח, אנחנו באמת מתחברים עם הרבי. הרעיון החדשני הזה, של לימוד חלק יומי ברמב"ם, נוסד בניסן תשד"מ. כשלמדתי את ההתוועדויות (היו כמה וכמה) בהן הרבי דן והציג את הרעיון החדשני שלו, הגעתי לפסקה (התוועדויות תשמ"ד כרך ג' עמוד 1598) שמשכה את תשומת לבי. אחרי שקראתי את הפסקה הזו, קיבלתי אנרגיה חדשה בלימוד הרמב"ם שלי.

הרבי הציג את התקנה עם המשל הבא (שמות רבה לג, א): "משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו, אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה – איני יכול; לומר לך אל תטלה – איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: נתתי לכם את התורה; לפרוש הימנה – איני יכול, לומר לכם אל תטלוה – איני יכול; אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו…"

בעוד שהסיבה הפשוטה שהרבי אמר את המשל הזה היתה כדי להסביר לנו שעל ידי לימוד התורה של הרמב"ם אנחנו יכולים להתחבר עם הרמב"ם עצמו – אני לקחתי לקח הרבה יותר עמוק: הרבי מבקש מאיתנו "לעשות בית בשבילי כדי שאוכל לשהות בו" בכל יום מימי חיינו, במיוחד כשאנחנו רחוקים מהמלך ולא יכולים לראות אותו בעינינו הגשמיות. דבר זה מושג על ידי לימוד רמב"ם.

תשמ"ג – יציאה למבצעים

אני יוצא ל'מבצעים' מאז שהייתי ילד קטן. אחד הקשיים ביציאה ל'מבצעים' (במיוחד באמריקה) היא, שאתה מבלה כל כך הרבה זמן בלשאול אנשים אם הם יהודים, ומתברר שהם לא יהודים. פעמים רבות אנחנו מרגישים שלא השגנו שום דבר במשך השעות בהן עמדנו ולא מצאנו כמעט יהודים.

כשלמדתי את ההתוועדות של י"א ניסן תשמ"ג (תשמ"ג כרך ג' עמודים 1210–1213), ראיתי שהרבי התייחס לדילמה הזו, ואף ענה עליה בצורה החזקה ביותר! שאלתי כמה מחבריי שהם בני גילי אם הם שמעו פעם על השיחה הזו, ואמרו שלא. כששיתפתי אותם בשיחה הזו, הם התלהבו:

"כאשר הגוי רואה שבלכתו ברחוב ניגש אליו אדם שמעולם לא ראהו ואינו מכירו, ומתעניין אצלו אם הוא יהודי, וכל זה למה – כדי לדעת אם הוא יכול לעשות לו טובה ולזכותו במצות הנחת תפילין, הדבר מעורר פליאה גדולה, וכתוצאה מזה – יחס של כבוד והערצה כלפי אדם זה. הגוי חושב לעצמו – ראה זה פלא: אדם כמוני שהיה יכול לעסוק בענייניו האישיים, לוקח מזמנו, ומתהלך ברחוב כדי לעשות טובה לאדם זר שאינו מכירו ומעולם לא ראהו, וכל זה ללא תמורה; מחשבה זו תפעל אצל הגוי שגם הוא ישתדל – מזמן לזמן – בעשיית טובה לזולת".

כך גם במקרה שלנו: מכיוון שהיהודי התכוון לעשות מעשה טוב לאדם, הרי למרות שמתברר שהוא גוי ולא יכול להניח תפילין – המחשבה הטובה של יהודי אינה הולכת לאיבוד: ה' עוזר שהמחשבה תתגשם למעשה – הגוי יחשוב על עשיית טובות לזולת וכו'.

יתר על כן, ה"שכר" על הרצון להניח תפילין עם יהודי – למרות שבא לידי ביטוי בהשפעה המופעלת על גוי – עדיין קשור לרעיון של תפילין. תפילין מבטאות רעיון של הכנעת השכל והלב לה', וכוונה זו היא חלק ממשי מהמצווה. ובכן, רעיון זה של הכנעת השכל והלב לה' – חל גם על גויים. כך, הכוונה של יהודי להשפיע על יהודי אחר להניח תפילין, באה לידי מימוש כאשר גוי מושפע לחשוב על אלוקים ולקיים את המצוות בהן הוא מצווה (שבע מצוות בני נח)."

תשמ"ב – אות בספר תורה

מאז שאני ילד, במשפחתנו – בזכות סבתי גב' שמחה ברכה גיטלין – היתה חיות מיוחדת במבצע לעודד יהודים לקנות אות בספר תורה. כשהתחלתי ללמוד את השיחות של תשמ"ב, וראיתי שכמעט בכל הזדמנות הרבי איכשהו קישר את מה שדובר בהתוועדות לחשיבות של קניית אות בתורה, סוף סוף הפנמתי מה שעשיתי כל השנים.

אלה רק דוגמאות – מתוך רבות – לפרספקטיבות חדשות שקיבלתי על דברים שאני עושה מדי יום כבר שנים.

אם הצלחתי לעודד גם אחרים 'לרענן מחדש' את ההרגשה לגבי אלה – והיה זה שכרי.

אנא הרגישו חופשי לשתף את מחשבותיכם, בתגובות או בשליחת מייל אישי: [email protected]