רבותיי, נא להפשיל שרוולים • משיח בשיח

"ימים מסוגלים ביותר לגאולה" – כך התבטא הרבי מלך המשיח בשיחת שבת פרשת תרומה תש"נ, אודות התקופה המתחילה משבת זו – פרשת תרומה, והמשכה בפרשיות הבאות העוסקות סביב עבודת המקדש. 

אך בשיחה זו ישנה התמקדות ייחודית בנושא הגאולה, מעין נחיתה מעולם מושגים מיסטי לקרקע אנושית מדוברת, כעין מַעֲבָר מן הכוננות הרוחנית הפנימית – "השתוקקות וגעגועים לגאולה האמיתית והשלימה", אל שטח העשייה הפרקטי, והמוכנות הטבעית לרגע הגאולה. 

בואו ונציץ אל לשון קודשו: "בני ישראל חיכו והאמינו בהשתוקקות עצומה לגאולה עד שזה התבטא בפועל בהנהגה (והוראה) של כמה ללמוד "תורת כהנים", ללמוד את הדינים הקשורים עם בית המקדש והקרבת קורבנות בכדי שיהיו מוכנים לגאולה שיכולה לבוא תיכף ומיד". ומכך מסיק את המסקנה המעשית: "להוסיף ביתר שאת וביתר עוז ב"מעשינו ועבודתינו" המביאים את הגאולה . . כולל ומתחיל מלימוד הלכות בית המקדש ותורת כהנים". 

מיוחד מאוד. כולנו יודעים שיש הוראה של הרבי ללמוד עניני גאולה ומשיח (בפרט לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א) הקשורים בעיקר למהות הגאולה ויעודיה, גדרו של משיח ופעולותיו בעולם; אך כאן מעורר הרבי על לימוד מסוג מיוחד – ללמוד את דיני "תורת כהנים" השייכים לכלל העבודות בבית המקדש, כהקרבת הקורבנות, עבודת הכהנים וקדושת המקדש, במטרה לדעת 'הלכה למעשה' כיצד לנהוג הלכתית ברגע הגאולה.

אפילו הרמב"ם בהקדמתו לסדר 'קדשים' מציין, שלימוד הלכות אלו הלך ונשחק עם הזמן ככל שהתרחקנו מתקופת הזוהר של בית המקדש: "עניין הקורבנות, כבר אבד בעונותינו הרבים, ואין משגיחין בו אלא מעט מבני אדם . . עד שנשתוו בו החכם הגדול עם הסכל מן ההמון, ורוב התלמידים אינן יודעים מן הקרבנות אפילו מה שנאמר בהם פסוקים רבים". וכאן מגיע הרבי מלך המשיח ומעורר אותנו ללמוד אף את הלכות אלו, המובאות במדרש ההלכתי לספר ויקרא "תורת כהנים", ובפרשיות אלו בתורה החל מפרשתנו. 

אלו שהפכו את העתיד להווה

מעניין לראות אשר למרות הזנחת הלימוד בחלקים אלו בתורה, ניצבו גדולים וטובים דווקא בדורות האחרונים ועודדו ללמוד גם את החלקים הללו העוסקים בהלכות המקדש והמסתעף מפני התקרבותינו לגאולה, וכדברי הרבי (ש"פ עקב תשל"ז): "וכפי שרואים שדווקא בשנים הכי אחרונות מתוסף בלימוד סדר קדשים מה שאין כן בשנים ואפילו בדורות שלפניהם היה לימוד מועט בסדר זה". 

אחד מעמודי ההוראה המרכזיים בדור הקודם שעודדו את לימוד ההלכות הנצרכות בבית המקדש היה ה'חפץ חיים', אשר מלבד זאת ששיקף באישיותו ציפייה וערגה לגאולה בצורה מתמדת, עד כדי הליכה עם מזוודה לכל מקום עם בגדים המוכנים לרגע הגאולה, ועד כדי התאמנות בריצה על גבי ארגזים כהכנה לעלייתו בתור כהן על גבי הכבש במזבח העתידי, הרי שגם ביסס ועודד הקמת חבורות וכוללים ללימוד הלכות אלו. 

[כוללים וחבורות אלו התבססו עם הזמן, וכעת קיימים בארה"ק קרוב ל-20 (!) כוללים בהם יושבים ולומדים סדר קדשים והלכות המקדש, כולל כתיבת חיבורים 'אליבא דהלכתא' בנושאים אלו, מטעם 'מכון תורת הקורבנות', 'כולל בית הבחירה' ומכונים נוספים]. 

בתור חסידים נחפש כמובן את יחסו של הרבי מלך המשיח לנושא זה, ונמצא אשר מעבר לכבוד המיוחד שהעניק הרבי ל'חפץ חיים' (ראה שיחת י"ט כסלו תשל"ה, ש"פ ויקרא תשל"ו, כ"ד טבת תשמ"ב, ש"פ ויגש תשמ"ח) הרי שגם בנוגע להנחלת לימוד הלכות המקדש התייחס הרבי לפעולתו בזה (ביחידות ר"ח תמוז תשכ"ח): "ה"חפץ חיים" התחיל להנהיג בזמנו לימוד סדר קדשים, בכתבו שלימוד סדר קדשים הוא סגולה לקירוב הגאולה, שאז יקריבו קדשים בפועל. אבל הדבר החזיק מעמד רק זמן קצר, כמה שנים, ולאחרי זה נשתתק הענין, ועכשיו התחילו ללמוד שוב".

איטרי יד? שילטו בידיכם!

בהשגחה פרטית התפרסמה בשבוע שעבר אפיזודה מעניינת בנושא זה בפרסום ראשון (תשורה אסולין-סבן, מענה יג) בה שאל הת' מנחם מענדל הכהן הענדל ממגדל העמק את הרבי מלך המשיח, בהיותו כהן איטר יד – האם מום זה יתרפא בימות המשיח ויוכל לעבוד במקדש, או שעליו להשתדל עתה להתאמן לשלוט בשני ידיו וכך יוכל לעבוד במקדש? על כך ענה הרבי (כ"ה תמוז תשנ"ב): "להשתדל להיות שולט בב' ידיו. בברכה". מענה מיוחד ונדיר זה מעניק לנו הצצה זעירה לגישתו של הרבי כהכנה לגאולה אף ברמה הפרקטית. 

כשקוראים את הדברים הללו כל אחד מבין שיש פה משהו 'ממשי' שניתן לגעת בו. הגאולה הרוחנית הערטילאית פתאום מקבלת גוון רענן וצבעים חיים של פרקטיקה עכשווית בת-ימינו, בה מצטווה כל אחד באשר הוא, כהן, לוי וישראל, להתכונן גם ברמה המעשית-ביצועית לרגע הגאולה ולסדר העבודה בבית המקדש. 

לשם כך נדרשת הכנה. הכנה רבתית המבוססת בראשיתה על לימוד עקבי ויסודי של פרטי הדינים וההלכות בפרשיות התורה בשבועות הקרובים, בלימוד מדרש "תורת כהנים" על פרשיות אלו, בלימוד משניות על סדר קדשים, בלימוד גמרא על מסכת זבחים ומנחות, ובלימוד רמב"ם מעמיק על ספר עבודה וקורבנות. 

נכון, אנחנו לא רגילים ללימוד גאולה ומשיח בסגנון הזה, אבל הגיע הזמן. אז קדימה רבותיי, להפשיל שרוולים לעבודת המקדש!