רוצים שהזמן שלכם יהיה מנוצל?

שבת פרשת משפטים לפני 72 שנה. הרבי מלך המשיח מקיים התוועדות, כמו כל שבת שלפני ראש חודש, ואף אומר מאמר חסידות.

ואז, באמצע המאמר, פורץ הרבי בבכי נסער, שלא יישכח לעד מדפי ההיסטוריה החב"דית.

'מה לי אהבה, מה לי יראה' בוכה הרבי במר ליבו.

בפרשת השבוע 'משפטים' נקרא את ההבטחה והברכה 'לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא'.

בתורת החסידות מוסבר שכאשר יש אהבה ויראה לה' אזי התורה והמצוות נעשים כראוי וכאשר ההתחלה היא 'ועבדתם את ה' אלוקיכם' – עבודה מתוך קבלת עול אז 'לא תהיה משכלה ועקרה' שהאהבה והיראה מביאות למעשים טובים.

במאמר אז פרץ הרבי בבכי 'מה לי אהבה, מה לי יראה' (= ומה אם יש או אין אהבה ייראה?) כי העיקר הוא ההמשך בפסוק 'את מספר ימיך אמלא' שהימים יהיו מלאי עשייה ולא מבוזבזים.

כאשר חושבים מה הקב"ה רוצה ברגע זה, איך שלא יהיה – לא מבזבזים את הזמן.

*

משנכנס אדר – מרבים בשמחה!

איך?

הרבי מציע לנו עצות מעשיות

1) שההורים ישמחו את הילדים בדברים שהם אוהבים ומשמחים אותם

2) להוסיף בלימוד התורה 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'

3) להוסיף בשמחה כפשוטה, שירים וריקודים.

מאז שנת תשנ"ב 1992 נוהגים חסידי חב"ד לרקוד בכל ערב מימי חודש אדר,

ובפרט השנה מעוברת ויש שני חודשי אדר, שאזי השמחה היא כפולה ואף מבטלת את כל הדברים הלא רצויים שמתבטלים ב60 ימי שמחה כפי ההלכה שיש דברים לא טובים שהם מתבטלים ב60.

העיקר הוא לא להסתפק בסיסמאות, ולא רק לחשוב ולהסביר מה טוב מה חשוב ומה נחוץ אלא פשוט, מעשה בפועל וכדברי הזוהר הקדוש 'עשיה לעילא' שהמעשה הוא העיקר.

*

פעם סיפר הרבי על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שכשהיה ילד ביקש פעם מאביו תפוח והאב סירב.

הילד לוי יצחק בירך 'בורא פרי העץ' והאבא לא יכל לעמוד מנגד להביא לו את התפוח.

המסר מהסיפור אומר הרבי:

לשמוח כאילו הגאולה ממש כאן, והקב"ה לא יוכל לעמוד מנגד ויביא לנו את הרבי משיח צדקנו עוד היום.

חודש טוב ומבורך ושבת שלום!