בכל שבוע ניתן להעמיד על נס את האלמנטים העיקריים בענייני גאולה ומשיח הקשורים לתאריך או לפרשה. השבוע, פרשת שמות, זה הזמן לשוחח על הגהה מיוחדת ופלאית, אותה הוסיף הרבי מלך המשיח בכתב ידו הקדושה בשיחת ש"פ שמות תנש"א, אודות הכרזתו של הקב"ה לבני ישראל על קץ הגלות ורגע הגאולה.
בשיחה נאמר "יש לעודד ולחזק את רוחם של בני ישראל על ידי ההכרזה שהקב"ה אומר "פקוד פקדתי אתכם" ומשיח צדקנו "עומד אחר כותלנו", ו"הנה זה בא" ויש להתכונן לקבל את פניו". ובהגהת השיחה הוסיף הרבי חמש מילים: ".. ההכרזה שהקב"ה אומר בכל יום באופן דחדש ממש..".
ללא ספק זו הוספה שמרוממת את כל הנאמר בשיחה, ומגביהה אותנו למקום אחר לגמרי. נעצור ונלך קצת אחורה במטרה להבין מה כל כך מיוחד בחמשת המילים הללו…
•
גם לנו קצת קשה. זה לא סוד.
בתור חסידים הגדלים מגיל ינקות על ברכי האמונה בדברי הרבי מלך המשיח וציות מוחלט לקיום הוראותיו, קיבלנו במהלך סרגל החיים בממוקד או בעקיפין את המסר העכשווי של תקופתנו – בשורת הגאולה. חלקנו קיבלו זאת בתור ילדים, חלקנו בתור תמימים ובנות סמינר, וחלקנו בתור הורים לילדים ובעלי מוסדות ותפקידים.
הרגע הראשון הוא הרגע של הברק בעיניים. הרגע שמחייב אותך לחזור שוב ושוב על המילים שקראת או שמעת ולהבין שאכן אלו הם המילים שיצאו מפי קודשו. לשמוע את הרבי אומר שוב ושוב "דור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה", "הנה זה משיח בא", "נמצאים על סף הגאולה", "מלך המשיח עומד ומכריז על גג בית המקדש הגיע זמן גאולתכם"… זהו הרגע של הצתת הגפרור למאכולת האש. הרגע שבו הלב מרגיש שמשהו גדול הולך לקרות. לא עוד חודש, לא עוד שבוע, לא עוד יומיים. היום, כאן ועכשיו.
כל אברך ותמים מן המניין שנכח ב-770 בשנות הנפלאות יספר לך בהתרגשות רבה על הרגעים בהם עמד הרבי על רגליו וחילק את קונטרס 'דבר מלכות' בט"ו אייר תנש"א, על ההלם בשיחת כ"ח ניסן ואודות ההרגשה המרוממת בעקבות שיחת כ"ח סיוון תנש"א. על רגעי השיא בסיום שיחת שבת פרשת נח תשנ"ב ועל הוצאת 'קונטרס בית רבינו שבבבל' ימים אחדים קודם אמירת שיחת כינוס השלוחים תשנ"ב…
אך הימים חולפים ועוברים ורוח השגרה ושחיקת החיים יכולה מעט למוסס את הרגש החם. לא ח"ו את האמונה בדברי קדשו כי אם את ההרגשה העכשווית והרלוונטית של הבשורה. ההרגשה הכנה והטהורה של רגע שמיעת הדברים. ההרגשה שבשורת הגאולה נאמרה על ידי גואל ישראל, הרבי שליט"א, והנה זה קורה בכל רגע…
וכאן, בפתיחת חלון ההצצה הלגיטימי והטבעי הזה לרוח השגרה האפרורית ושחיקת סממני הגאולה, מגיעות חמשת המילים החשובות וההכרחיות הללו אותם מוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה בכבודו ובעצמו: "בכל יום באופן דחדש ממש".
בשורת הגאולה אמנם נאמרה לפני כך וכך שנים, אך הקב"ה מכריז אותה לבני ישראל "בכל יום באופן דחדש ממש", כן כן. הרבי מלך המשיח בתור "ממוצע המחבר" מעביר לנו בכל יום באופן חדש את בשורת הגאולה של דורנו, ואת עכשוויות הגאולה של זמננו; בכל יום ויום נאמרות מחדש המילים "הגיע זמן גאולתכם", "הנה זה משיח משיח בא", "נמצאים על סף הגאולה", "הנה נפתחת הדלת ומשיח צדקנו נכנס"…
מה שנדרש מאיתנו היא רק הכרה. להכיר במוחנו ולשנן בליבנו את העובדה שבשורת הגאולה שכל כך התרגשנו לשמוע אותה, וכל כך התפלאנו מכל מילה ומשפט שקראנו בשיחות "בימים ההם" אודות התחלת התגשמותה בעולם, הרי הם הם הדברים שנאמרים כעת "בזמן הזה" בכל יום באופן חדש מפי קודשו של איש האלוקים "העומד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר ה'".
•
ובדומה לתוכן דברים אלו נאמר בשיחת ש"פ שמיני תשמ"ח: "שכללות מעשינו ועבודתינו לפעול השלימות דימות המשיח – עם היות שזהו ענין החוזר ונשנה ריבוי פעמים "כל זמן משך הגלות", מכל מקום יהיה זה בכל תוקף החיות . . כאילו שומע בפעם הראשונה שעבודה זו פועלת תכלית השלימות של ימות המשיח שאז עובד עבודתו בכל תוקף החיות".
ממש כך. לשבת מול ספר בשורת הגאולה ושיחות הדבר מלכות ולשנן שוב ושוב את כל הציטוטים הידועים והמוכרים לנו מבטן הורתנו ומשחר ילדותנו, אך עם הכרה חשובה והכרחית זו: כעת ממש נאמרים הדברים "בכל יום באופן דחדש ממש", כעת קוראים את השיחות ו"כאילו שומע בפעם הראשונה", כי אכן בשורת הגאולה ועכשוויתה נאמרת בכל יום מחדש מפי נשיא ישראל וגואלו, לנו רק נותר להכיר בכך ולהפנים זאת.
ההוספה המיוחדת בכתי"ק – "בכל יום באופן דחדש ממש"