"מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא

כשמלך המשיח יתגלה פתאום באמצע הלחימה…

לאחרונה הציקה לי שאלה פשוטה (אַ קלוץ קושיא):

מהו הפירוש בלשון הרמב"ם הידוע, שמשיח ילחום מלחמות ה'? איך זה הולך להיות? הבה נתאר לעצמנו שמשיח מופיע היום בחאן יונס או בג'באליה, באמצע הקרבות, ומודיע לרמטכ"ל שהוא המשיח, אז מה יהיה הסדר? האם לאחר שיעמדו כולם בתור לתת לו 'שלום עליכם', יכריזו במכשירי הקשר, שמעתה ולהבא כל החיילים כפופים למלך המשיח? והרי מפקדי הצבא ייגשו ויאמרו לו בכל הכבוד הראוי: "תראה כבוד הרב מלך המשיח, אנחנו מאד מעריכים את העובדה שהגעת אלינו ישר לתוך הבלגן. אבל כעת באמצע המלחמה אי אפשר לעשות שינויים דראסטיים כאלו; זה נורא מבלבל ומפריע (לפחות היה מתאם את זה לזמן ההפוגה). והכי טוב שתבוא ב'שש אחרי המלחמה', כשהכל יהיה יותר רגוע, אז נשב ביחד עם שר הביטחון, ונעשה 'חפיפה' והעברה מסודרת של הסמכויות".

למעשה, אין זה ברור שמפקדי הצבא יכולים למסור את השליטה למלך המשיח, כי ה'דרג המדיני' הוא זה שצריך להיכנס לתמונה. ואם כן, המשיח יצטרך לדרוש להיות נוכח בישיבות ה'קבינט' המלחמתי. ושם גופא, הדעה שלו תהיה הקובעת. אז בשביל מה צריך את הקבינט? הרי המשיח הוא המלך, והוא אינו זקוק ליועצים.

בקיצור, התבלבלתי לגמרי.

אם חשבנו פעם שמשיח יפתור מיד את כל הבעיות, אז נוספה לנו כעת בעיה חדשה שלא חשבנו עליה: איך משלבים את מלחמות ה' של המשיח בתוך המנגנון הצבאי והמדיני הקיים?!

אמנם, אין לי ספק שהמשיח יגיע כשהוא מלווה במקושרים כאלו 'שלא רואים אף אחד ממטר'… כגון הרב ישראל הלפרין מהרצליה, והרב זמרוני ציק מבת ים, והרב לוי יצחק גינזבורג מכפר חב"ד, ועוד 'שועלי קרבות' מלומדי מלחמה, שהגיעו להיכלו של המשיח ו'דפקו על השולחן' עד שפעלו את הגאולה השלימה. והם-הם יבואו יחד איתו לכאן באופן של 'ואיש לא עמד בפניהם'… עם זאת, קשה עדיין לדמיין שמלך המשיח לו אנו מחכים מאז בריאת העולם, יצטרך לממש את מלכותו כאשר הוא מעורב בהנהגת מלחמת ה' המתנהלת עכשיו בדרום ובצפון, ושהמלכות שלו תהיה תלויה ברצונם הטוב של פוליטיקאים אלו או אחרים…

אני רואה את הקוראים צוחקים ואומרים 'די, הגזמת'! אבל באמת, אם יש לכם פתרון לשאלה זו, אנא אל תמשיכו לקרוא, רק תשלחו לי ב'מייל' את התשובה שלכם לשאלות שהועלו כאן.

בינתיים, גם אני מצדי אנסה לבאר את התשובה, כדלקמן.

מצוות הגאולה ערב הגאולה

הרבי מה"מ מעיר באחד ממכתביו (צוטט בשוה"ג בספר 'דעת תורה' ע' 25), שהביטוי מלחמות ה' – 'כולל מלחמת עמלק'. ומוסיף: "ואם כן מתאים סדר זה לשלש המצוות שנצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: (א) למנות להם מלך, (ב) להכרית זרעו של עמלק (ג) לבנות בית הבחירה".

הבה נבחן את המצב: את המצוה 'למנות להם מלך', אנו מקיימים בקבלת המלכות של המלך מבית דוד בדורנו. אמנם אנו מצפים שיהיה ענין קבלת מלכות המשיח כפשוטו, מלך ביופיו, על כל פנים זהו קבלת המלכות שזכינו לעשות בסוף זמן הגלות, שהיא 'מעין' ובדוגמת קבלת המלכות לה אנו מצפים בגאולה.

על דרך קיבוץ גלויות בדורנו, שהרבי קורא לזה 'מעין קיבוץ גלויות שע"י משיח', עד שאפילו בנין בית המקדש יש לו גם 'מעין'; וכידוע שהרבי מפרש את המדרש ש'המשיח עומד על גג בית המקדש', כאשר הכוונה היא לבית חיינו שהוא בית המקדש של זמן הגלות (בשיחת 'בית רבינו שבבבל').

נשאלת השאלה – מדוע לא נאמר, שגם המצוה השניה 'להכרית זרעו של עמלק', יש בה גם 'מעין מחיית עמלק'? כלומר שמלחמת ה' שנלחם מלך המשיח נגד העמלקים בעקבתא דמשיחא, היא 'מעין' מלחמת עמלק, שהוא יבצע לאחר התגלותו הסופית ומינויו למלך ישראל, כאשר יתקיים גם התנאי של 'והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב".

ובהגמ"י פ"ה מהלכות מלכים אות א' הביא מספר המצוות של הסמ"ג ל"ת רכו: "מצוה זו (של מחיית עמלק) אינה נוהגת אלא לימות מלך המשיח, לאחר כיבוש הארץ, שנאמר "והיה בהניח לך ה' אלוקיך מכל אויביך מסביב, בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק".

ולכאורה יש לחדש, שזה גופא שאנו נלחמים עכשיו נגד המחבלים ימ"ש, הרי זה מוכיח שעדיין לא הגענו למצב של "בהניח לך מכל אויביך מסביב". אם כן, על כרחך שמלחמת עמלק בזמננו אינה אלא רק 'מעין' מלחמתו של מלך המשיח.

ואם תשאל, לשם מה צריך שתהיה 'מעין' מלחמת עמלק, כאשר בין כה וכה יבוא תיכף משיח ויבצע את מחיית עמלק האמיתית? יש לומר, שזהו על דרך המבואר בכמה מקומות בשיחות הקודש, שכדי שהענינים האמיתיים יהיו בימות המשיח, צריך שתהיה לזה 'אחיזה בגשמיות העולם' כבר בזמן הגלות.

שינוי מדהים בתפיסת הלחימה

והנה ידוע כי מאז הקמת ה'מדינה' ועד עכשיו, היו הרבה עניינים בהם נהגה המדינה עם האויבים שמסביבנו באופן שפגע ביהודים עד פיקוח נפש ממש! כמה זעק ומחה הרבי מה"מ נשיא הדור נגד מעשים אלו, אך בעוונותינו הרבים הם הפנו עורף ולא פנים (וכמתועד כבר בדפוס, בספרים: 'דעת תורה', 'שלום שלום ואין שלום', 'קראתי ואין עונה' ועוד).

הנה דוגמאות להוראות הרבי שלא נשמעו להם: מסירת שטחים שנכבשו, אופן ההנהגה עם ערביי ישראל, ויתור על עניני ביטחון כגון בארות הנפט, כניעה לתכתיבים של ארה"ב, אוטונומיה לערבים בשטחים שתחת שליטה צבאית ישראלית, שחרור מחבלים באופן של יהודי יחיד תמורת עשרות ומאות מחבלים רוצחים, ועוד דוגמאות לרוב.

עד עתה זה היה באופן של 'קראתי ואין עונה', כאשר ראשי ה'מדינה' עשו ההיפך מהוראותיו של הרבי. והתוצאות מכך היו רחמנא ליצלן בקרבנות של אנשי צבא או אזרחים שאפשר היה למנוע את מותם או פציעתם, אם רק היו שומעים לדעת תורה של מה"מ.

גם הקרבנות במלחמה הנוכחית, רבים מהם היו נמנעים אילו היו מטפלים במחבלים לפני פרוץ מלחמה זו, כפי שהיה ראוי לעשות.

אמנם בתקופה האחרונה יש שינוי מדהים בעניין זה. ראשית: הממשלה בגיבוי הכנסת סימנו כבר בתחילת המלחמה את המטרה הסופית – השמדת האויב באופן מוחלט (וכפי שאמר ראש הממשלה, שזה יהיה באופן של מחיית עמלק. ועד שהוסיף בזה בנאומו בכל אמצעי התקשורת, שאי אפשר לשנות כלום בענין, כיון שהוא נשבע שלא יפסיק את המלחמה עד השמדת האויב).

שנית: לא מתחשבים בזה בשום אומה ולשון, כולל ארה"ב (על אף שצריכים את עזרתה בכל התחומים). ובמקביל, גם ברחבי יו"ש ובמחנות הפליטים וירושלים, צה"ל הורג מחבלים רוצחים, ומכניסים לכלא את אלו שרוצים להזיק ליהודים. כל הנ"ל נעשה מתוך אמונה בבורא העולם ומנהיגו, כאשר פעמים רבות המפקדים מעודדים את החיילים בענייני אמונה וביטחון בה', מניחים תפילין ומתעטפים בציצית באופן גלוי ודוגמה לחייליהם, ומתגאים בהיותם מאמינים בה'.

גם לגבי ה'עיסקה' שעשו לשחרור החטופים; כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיוון שלא היתה ברירה בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפענ"ד, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת. (וכששאלוני כמה מהת' אם להצטרף להפגנה נגד העסקה, אמרתי להם שלא ייצאו, כי אין המצב דומה למה שקבע הרבי בזה).

למרות שעשו 'הפוגה' במלחמה, לא היה זה נגד הוראות הרבי שלא להפסיק באמצע הניתוח – שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת.

ההוראות של הרבי מחלחלות לאנשי הצבא

על פי זה נבין, שאנו נמצאים עתה במצב של מלחמות ה' שעושה מלך המשיח בעצמו. אפשר לראות במוחש כיצד הנהגת המלחמה כעת נעשית יותר ויותר על פי ההוראות שהרבי נתן במשך השנים, ועד כמה ההשפעה שלו הולכת ומחלחלת לאופן בו מתנהל הצבא בעצם ימים אלה.

ואם כן, אחרי שהיה כבר כעין 'מינוי מלך' כנ"ל (וכפי שמציין הרבי שם לרמב"ם 'יעמוד מלך מבית דוד' שענין זה כבר היה!), הרי הכרתת זרעו של עמלק על ידי צבאות ה' הנלחמים במסירות נפש ומבצעים שלל פעילות לחימה בכיוון ההוראות שנתן הרבי במשך השנים – הרי זו הפעולה האחרונה של המשיח כפי שהוא מתגלה בתור מלך בסיום זמן הגלות. וא"כ זהו גם שלב לפני בנין בית המקדש שיתגלה תחילה ב'בית רבינו שבבבל', במהרה בימינו.

(נכתב לע"נ אמי מורתי, מרת שיינדיל מושקא בת הרב עזריאל זעליג ז"ל. נלב"ע י' בטבת תשע"ו)