כך תוכלו לטעום כבר עכשיו ממאכלי הגאולה

חלום מבהיל

אדמו"ר האמצעי היה חלש מאוד בגופו הגשמי, מה שחיזק את בריאותו הגשמית היה מאמרי החסידות שלמד ובמיוחד אלו שזכה לשמוע מפה קדשו של אביו – אדמו"ר הזקן.

לילה אחד חלם אדמו"ר האמצעי חלום קשה שמאוד הפחיד והבהיל אותו והסב לו עוגמת נפש רבה – וזה פשר החלום:

בחלומו ראה נהר רחב ידים שמימיו זכים וצלולים, הנובעים ומתפשטים במרץ ובמהירות, הנהר זורם למרחקים והתפשט לערוצים רבים, ובכל אחד מהיוּבלים קיימת זרימת מים מהירה וכל זאת בשקט וללא גלים.

לפתע ניגשו לנהר שני אנשים, אחד גבוה והשני קצת יותר נמוך, שניהם לבושים בבגדים ארוכים, לאדם הגבוה היתה רגל אחת יותר עבה מהרגל השניה, במרחק מה מאותם אנשים ניצבו מספר אנשים, ולפתע הוא מבחין שדווקא אביו, אדמו"ר הזקן, התקרב לאותם שני אנשים.

והנה חתיכת קרש קטן, מעין רפסודה קטנה נמצא בנהר, והאדם הנמוך אמר לאדם הגבוה שיעלה על הרפסודה וילך עליה, משעלה עליה החלה הרפסודה לשקוע במים ומי הנהר החלו לעלות ולטפס עד שחלק מגופו שקע ונשטף במים, לפתע התהפך המצב החל שפל במים, המים ירדו מטה והרפסודה עלתה וטיפסה לגובה המים, כך התהפך המצב, גאות ושפל במי הנהר תוך שהרפסודה עוברת טלטולים עזים, עולה ויורדת, לבסוף ציווה האיש הנמוך לגבוה שירד מהרפסודה ויחזור ליבשה וכך עמדו בצוותא שלושת האנשים, אדמו"ר הזקן ושתי הדמיות הנוספות.

והנה אותם האנשים שעמדו במרחק מה מהם ומהנהר צעדו לכיוון הנהר אבל מיד שבו והתרחקו ממנו, כך פעמים אחדות, הלוך ושוב, עד שלבסוף הם התרחקו ונעלמו לחלוטין מקו האופק.

או אז אדמו"ר הזקן שילב ידים בחיבוק עם שתי הדמויות שלידו, כשבמרכז נמצא האיש הנמוך, לשמאלו האיש הגבוה ולימינו אדמו"ר הזקן, ושלושתם החלו צועדים לנהר אחר, נהר שני, שהיה רחב יותר ומימיו היו גוונים שונים, מימיו זרמו במהירות רבה וגלי מימיו הגבוהים והחזקים הלכו והתגברו עד שהם פרצו ויצאו בעוצמה מגבולות ערוצי הנהר ושצפו את השדות שסביבו, באותם מקומות ניקוו שלוליות מים שאט אט חלחלו למעבה הקרקע והחלו לצמוח וללבלב עצי פרי.

בתוך כך ציווה האיש הנמוך על אדמו"ר הזקן שיעלה וילך על הרפסודה, ואדמו"ר הזקן עלה והחל להלך עליה ומשהגיע לקצה הרפסודה רצה לדחוף אותה קדימה, אז הורה לו האיש הנמוך שישוב ליבשה, תוך שהוא אומר לו "בכוח גלי מים אלו אפשר ללכת גם בתוך גלי האש".

עד כאן החלום והמחזה שראה אדמו"ר האמצעי, משהקיץ משנתו רץ בעוגמת נפש מתוך פחד וחרדה לאביו – אדמו"ר הזקן, וסיפר לו את המחזה המהביל שחלם.

פשר החלום

לאחר שאדמו"ר האמצעי התפלל במרירות ובכי גדול, פתר לו אדמו"ר הזקן את פשר החלום המבהיל:

הבעש"ט הוא האיש הנמוך, ותלמידו המגיד ממעזריטש (כידוע שרגלו האחת היתה נפוחה בשל כאביו). הטלטולים שעבר המגיד ממעזריטש במצוות רבו – מסמלים את ההתעמקות של המגיד בלימוד התורה והחסידות, ופריצת הנהר ליובלים רבים מסמלת את התפשטות החסידות לכל החבורה הקדושה – תלמידי הבעש"ט והרב המגיד, בין כל מורי וצדיקי החסידות לאורך הדורות, וניתן להתעמק ולצלול בתורותיהם.

הנהר העצום השני שהם צעדו לקראתו נהר שנוצר לא בידי שמים אלא בידי אדם – נהר שנוצר מדמעותיהם של בעלי התשובה מחרטתם על חטאיהם ופשעיהם. בנהר זה קיימים גוונים רבים, המסמל את הדרכים הרבות של החזרה בתשובה.

עבודה חדשה

אדמו"ר האמצעי כידוע, היה ה"בינה" של תורת החסידות. את הדברים שאדמו"ר הזקן אמר בתמציתיות, באופן של חכמה, הרחיב בנו אדמו"ר האמצעי כ"רחובות הנהר". בהרחבה ובהתפשטות. 

בשיחה שנשא הרבי שליט"א מלך המשיח ביום אור לט' חשון תשנ"ב דיבר הרבי בהרחבה על העבודה המיוחדת של דורנו בקשר של לימוד פנימיות התורה כהכנה לגאולה: "ויש לבאר הלימוד וההוראה בעבודת האדם – בההכנה להגאולה האמיתית והשלימה", פתח הרבי "אע"פ שלעת-עתה נמצאים עדיין בזמן ומצב הגלות, ועד שגם בני ארץ ישראל אומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו", מ"מ", המשיך הרבי "כיון שישנה ההבטחה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" וכבר עשו תשובה, וכבר צחצחו את הכפתורים, ובמילא, אין הדבר "תלוי" אלא ישנו כבר ב"מזומן", … יש להשתדל שכבר עכשיו תהיה העבודה מעין ודוגמא והכנה לעבודה שתהי' בהגאולה האמיתית והשלימה".

והרבי מלך המשיח מפרט עבודה כזו: "ולדוגמא – בנוגע ללימוד התורה: אע"פ שלימוד נגלה דתורה עד לפסק-דין בנוגע למעשה בפועל בענינים שהזמן גרמא עיקרו בהענינים השייכים בזמן הזה, זמן הגלות (שענינים אלו הם הענינים שהזמן גרמא), מ"מ, צ"ל השתדלות והוספה יתירה גם ובעיקר בלימוד התורה ששייך לזמן הגאולה – לימוד עניני התורה שמדברים אודות משיח צדקנו והגאולה האמיתית והשלימה".

"ועוד ועיקר:", הוסיף הרבי "להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה… – מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כמ"ש הרמב"ם ש"באותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'"".

ובהמשך השיחה הרבי דיבר בפרטיות יותר, שהלימוד צריך להיות בקשר ובשייכות ל"השלשה .. קיני קניזי וקדמוני (ש)עתידים להיות ירושה לעתיד", בהוספה על ה"שבעה גוים" שניתנו כבר. וביאר את נקודת המאמר "אל תצר את מואב" של כ"ק אדמו"ר האמצעי, בו הוא מבאר בארוכה את הענין של ירושת שבעה אומות וירושת השלשה אומות קיני קניזי וקדמוני בעבודת האדם – ששבעה האומות הינם כנגד עבודת המדות (ז' מדות), והשלשה אומות הינם כנגד עבודת המוחין (ג' מוחין).

 וההבדל ביניהם: עבודת המדות עיקרה בזמן הזה, ועבודת המוחין עיקרה לעתיד לבוא.

כלומר: בזמן הזה עיקר העבודה היא עבודת המדות, ולא עוד אלא שגם עבודת המוחין אינה אלא כפי הדרוש לצורך השלימות דעבודת המדות; ולעתיד לבוא תהי' עבודת המוחין בפני עצמם.

אך כיון שאנו נמצאים כעת בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, במילא צריך להיות כבר מעין ודוגמא והתחלה דעבודת המוחין בפני עצמם – "ע"י הלימוד וההשתדלות לקיים בפועל הענינים הקשורים עם עבודת המוחין, אפילו כשאין זה נוגע לעבודתו או לעבודת שאר בנ"י בענין המדות, כי אם להמוחין בפני עצמם".

הרבי מנחיל בשיחה זו ענין חדש. עבודת המוחין כפי שהם לעצמם "מוחין בעצם". עד אז, כל הרעיון של עסק במושכלות, הוא רק בכדי להביא את האדם לידי עבודת המדות.

וכפי שכותב אדמו"ר הרש"ב בקונטרס התפילה, שמי שעוסק במושכלות ללא עבודת התפילה, ובירור המדות, זה יכול להביא אותו לידי גסות הרוח. עד כדי כך שבאם לא זכה "נעשית לו סם המוות" חס ושלום.

אך בשיחה זו אומר הרבי שניתן לעבוד כבר עם המוחין בעצמם. במושכלות כפי שהם שהם, ללא קשר למדות. וזאת מפני שזה מה שהולך להתחדש בימות המשיח, ולפיכך גם כעת, בסמיכות לגאולה, צריך לעסוק בעבודת המוחין בעצם. כשם שבערב שבת טועמים ממאכלי השבת, כעת אנו טועמים מהעבודה דימות המשיח.

אור חדש בתשנ"ב

מהי הדרך, וכיצד עובדים בעבודה זו? ממשיך הרבי בשיחה: "ובנוגע לפועל: ישנם כמה דרושים בתורת החסידות שבהם נתבארו דוקא ענינים עמוקים בפנימיות התורה הקשורים עם עבודת המוחין בפני עצמם, ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי – שכמה מהם נדפסו דוקא לאחרונה – שענינו "רחובות הנהר" דתורת החסידות, וקשור עם השלימות ד"רחובות הנהר" בהגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהי' רחבות אמיתית וגבהות ועומק אמיתיים בכל הענינים בתכלית השלימות".

הרבי אומר במקום אחר שבכל דור, הרבי שבדור ביאר את תורת קודמיו. אך את תורת אדמו"ר האמצעי  – אף רבי לא ביאר, היות והינם שייכים למוחין בעצם. ידוע שהספר אמרי בינה, הינו ספר הקשה ללמוד (כידוע הסיפור שהוא נתחבר במיוחד לר' יקותיאל ליפלער).

אך כאשר הרבי הנחיל זאת לעולם – שמעתה ואילך ניתן ללמוד בספרים אלו כחלק מההכנה לגאולה, אכן נהיה יותר קל ללמוד בספרים האלו. 

אני זוכה ברוך ה' כל שבוע למסור לפחות שלושה שיעורים בתורת אדמו"ר האמצעי, ובכל פעם בספר אחר, וגם בספר 'אמרי בינה' והציבור מסוגל להבין את הנאמר בו. לא מדובר על למדנים גדולים. מדובר בבעלי פשוטים שמונחים בעולם הזה, ועם כל זאת הינם מסוגלים להתנתק ממנו, ולהבין את החומר הנלמד.

בליובאוויטש היו תנאים רבים לכך, ולא כל אחד יכול היה ללמוד בספר זה. כאשר אני התחלתי ללמוד 'אמרי בינה' זמן קצר לאחר החתונה בהוראת המשפיע שלי, זה לקח לי זמן רב. כעבור תקופה הוא שאל אותי מה מתקדם בזה, ועניתי לו שיש שורות שנדרש שבועיים שלמים רק בכדי להבין את הקשר הדברים בו…   אז הוא אמר לי: מעולה. כך צריך ללמוד בזה…

אך בתשנ"ב, הרבי מלך המשיח הוריד לעולם את האפשרות שכל אחד יכול ללמוד בזה. וזה גם שווה מבחינה גשמית, וכפי שהרבי מסיים: "ובהתאם לכך, יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד הענינים העמוקים דתורת החסידות באופן של "רחובות הנהר", בהרחבת הביאור וההבנה וההשגה, והקב"ה עוזר ומצליח (ע"י השתדלותו עד כמה שהדבר תלוי בו) שהלימוד יהי' מתוך רחבות בגשמיות … מתוך שמחה וטוב לבב בהתוועדויות חסידותיות, שבהן ידברו אודות הענינים דפנימיות התורה באופן של הבנה והשגה בהרחבה, שע"י טירחא קלה באצבע אחת נותן לו הקב"ה פרנסתו הגשמית בהרחבה, ועי"ז גם רחבות המוחין (ועאכו"כ רחבות המדות)".

בזמן אדמו"ר המהר"ש, היתה קהילה בה היה שיעור קבוע בחסידות. ובכדי שיבואו לשיעור הכינו מארגני השיעור משקה שנקרא פונטש', העשוי מיין יחד עם תבלינים טובים, ועל ידי זה נתרבו המשתתפים.

כשהמשפיע של הקהילה סיפר על כך לרבי, אדמו"ר המהר"ש שאל "מה שייך פונטש' לחסידות". ולפיכך מארגני השיעור הבינו שצריך ללמוד חסידות בלי משקה הפונטש'.

הציבור כפי שאומרים "הצביע ברגליו", ומהשיעור הגדול שהיה נשאר בקושי מנין.

או אז החזירו את הפונטש, והשיעור חזר…

חסידים! המאמר של "אל תצר את מואב", הוא כפשוטו חלק מלימוד ענייני גאולה ומשיח. כל תורת אדמו"ר האמצעי בכלל הינה חלק מהטעימה וההכנה לגאולה. לפיכך מן הראוי, שכל חסיד לרגל מאתים חמישים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר האמצעי יתחזק מעט בלימוד תורתו, ועל ידי זה נזכה להגיע ל"ארץ קיני קניזי וקדמוני" בגאולה השלימה בקרוב ממש.