נסי מלחמת יום הכיפורים • חלק ג' – מבצע הצליחה

מאת הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים", פרשן לעניני צבא ובטחון

השנה אנו מציינים 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו עמד עם ישראל מול אחד האיומים הקשים בתולדותיו. המחקרים הרשמיים של צה"ל, שאושרו לפרסום, מאפשרים לנו להבין את גודל האיום, את לחימת הגבורה, ואת גודל נסי ההצלה האלוקית.

 בכל רמת הגולן היו פרוסים רק כ- 200  חיילי חי"ר ישראלים (ללא נשק נ"ט) – מול שש חטיבות חי"ר סוריות מתוגברות בקומנדו, נ"ט, וסיור – ובסה"כ כ- 10,000 חיילים סורים.  יחסי כוחות של 50  נגד אחד!

 יחסי הכוחות הנוראים היו בתחומים נוספים. מול 44 קני ארטילריה ישראלית, פרסו הסורים קרוב ל- 1000 קנים!

 בשעה 13:55 החלה הפגזה ארטילרית אדירה, במהלכה הומטרו כ- 25,000 פגזים!  באותו זמן, 132 מטוסי קרב סורים חדרו לישראל במפתיע, ופגעו קשות במוצבי המודיעין (תל-נידא, תל פארס ועוד) ובמפקדות. 

ההפתעה הביאה לכך שמטוסי חיל האוויר הישראלי לא הספיקו כלל להיכנס לקרבות אוויר, ולא הצליחו לשבש את התקיפה האווירית הסורית!

 תוך שעות נכבש מוצב החרמון ויכולת המודיעין ספגה פגיעה חמורה.

 חטיבה השריון הצה"לית מספר 188 (עוצבת "ברק"), קיבלה אחריות על דרום הרמה, ואילו חטיבה 7 לחמה בצפונה, בקרבות "עמק הבכא". 

בגבורה עילאית ניצבו קומץ לוחמי הסדיר מול השטפון הסורי. בדרום-מרכז הרמה, כ- 60 טנקים ישראלים, כמעט ללא סיוע אווירי, התייצבו מול למעלה מ- 700 טנקים סורים! 

 במסירות נפש ובסייעתא דשמיא מופלאה, מעטים מאוד נגד רבים מאוד, נפגע רוב השריון הסורי שבגל הראשון.  אולם, בשעות הערב, הזרימו הסורים לדרום הרמה 4 חטיבות רעננות (מתוכן 3 חטיבות משורינות), ולהן כ- 330 טנקים, וזאת מול כ- 30-20 טנקים ישראלים כשירים שנותרו בגזרה זו!  

 יחסי הכוחות הנוראיים רק הלכו והידרדרו במשך השעות הבאות.  לקראת הבוקר הצטרפו לכוחות הסורים הפולשים גם דיוויזית השריון מספר 1, וגם חטיבת השריון מספר 47 – ולהן כ- 330 טנקים נוספים!

 במהלך הקרבות, הגיעו הסורים למפקדה העיקרית של צה"ל ברמת הגולן בנפח, ומפקדי צה"ל הבכירים ששהו בה נאלצו להתפנות בחופזה. 

בקרב מול הכוחות הסורים על המפקדה בנפח נהרגו מפקד חטיבה 188, סגנו, וקצין האג"ם של החטיבה, הי"ד. 

 לפנות בוקר ניתנה הוראה למחנות ומפקדות צה"ל ברמת הגולן לשרוף את החומר הסודי שברשותן (מפות, צפנים וכו'), וזאת מחשש לנפילה מיידית של המפקדות בידי הסורים. 

 שר הבטחון דיין, שנוכח בחומרת המצב, הורה להכין את גשרי הירדן לפיצוץ, בשל חשש כבד מהשתלטות סורית. הוא גם פנה בבהילות למפקד חיל האוויר כדי שיפעל "למנוע את חורבן הבית השלישי". טייסים רבים הופנו לתקיפות "התאבדות" על השריון הסורי, אולם החדירה הסורית לא נעצרה. 

 ביום י"ג תשרי (ה- 10/10 למניינם) היה המפנה בחזית הסורית, וזאת עם הצלחתה של מתקפת הנגד, שהסתמכה בעיקר על כוחות המילואים. מדהים לציין שיום י"ג תשרי הוא יום ההילולא של הרבי מהר"ש, רבי שמואל שניאורסאהן – אדמו"ר חב"ד (הרביעי בשושלת הקודש של אדמו"רי חב"ד), שדרכו הייתה "מלכתחילה אריבער" [=מלמעלה] – לפרוץ קדימה ולדלג מעל המכשולים.  

 מדוע לא ירדו הסורים לכינרת?

לשאלה זו אין תשובה עד היום. היו שטענו, שהסורים לא תכננו זאת. אולם ניצול הצלחה הינו עקרון לחימה יסודי, ולכן הצבא הסורי שפרץ את מערך ההגנה הישראלי בדרום הרמה, היה אמור להתקדם יותר ח"ו. 

בנוסף לכך, במחקר הרשמי של צה"ל, המסתמך על מפות שלל, מוצגות התכניות הסוריות שכללו השתלטות על גשרי הירדן, והגעה לכינרת. תכניות אלו, שגם תורגלו ע"י הצבא הסורי לפני המלחמה, מוכיחות שהסורים כן תכננו להגיע אל גשרי הירדן ואל הכינרת.

  במלאת 50 שנה למלחמה, פרסם ה"מוסד" ספר חדש, ובו מופיעים מסמכים שהותרו רק השנה לפרסום. גם בספר זה מובא בבירור שהסורים אכן תכננו לכבוש את כל רמת הגולן ולהגיע עד הכנרת.  

 גם התירוץ ש"נגמר לסורים הדלק", משולל יסוד, וזאת משום שכנ"ל הסורים הטילו לקרב, הן בשעות הערב והן לקראת הבוקר, מאות טנקים רעננים, עם מלאי דלק ותחמושת מספק.  

 גם חיל האוויר לא עצר את הסורים, והעובדות בשטח מלמדות שלמרות התקיפות האוויריות, הם המשיכו להתקדם ולהתפרס בדרום רמת הגולן ובמרכזה, ויכלו להתקדם הרבה יותר ולפרוץ קדימה לכיוון גשרי הירדן ובהמשך לערי הצפון ח"ו, וזאת בחיפוי הדוק ואפקטיבי של 15 סוללות SA-6  ניידות שעמדו לרשותם, ליוו את הכוחות הסורים, והעניקו להם הגנת נ"מ צמודה וקטלנית. 

יש לציין שטיל זה לא כמעט ולא היה מוכר לחיל האוויר עד למלחמה, ולא היו ברשותו של חיל האוויר אמצעי שיבוש יעילים מולו. 

 גם כוחות המילואים, שהגיעו טיפין טיפין אל החזית, לא היו יכולים לעמוד מול הסורים אילו היו פורצים קדימה במלוא כוחם ח"ו. בחלק מהמקומות הגיעו כוחות המילואים רק בשעות הצהריים (כך היה בציר גמלא) או בשעות הבוקר המאוחרות (ציר אל-על), ואין שום הסבר לכך שהכוחות הסורים נעצרו במקום עד לשעות מאוחרות אלו.

מדוע נעצר הצבא המצרי במקום?

שאלה דומה מתעוררת בחזית הדרום. 450 הלוחמים במעוזים, ניצבו מול 

כ- 90,000 חיילים מצרים שצלחו את התעלה ביום הראשון למלחמה!!! 

מול 12 סוללות ארטילריה ישראליות, פרסו המצרים כ- 250 סוללות!!!  

על פי נתוני צה"ל הרשמיים, מול כ- 297 טנקים ישראלים שהיו פרוסים בחזית הדרום, העמידו המצרים 2000 טנקים ועוד אלפי משגרים נגד טנקים! 

  ביום הקרבות הראשון נפגעו כ- 200 טנקים ישראלים (מתוך 297), והשריון המצרי יכל בקלות לפרוץ קדימה,  בחיפוי טילי נ"מ 6-SA  ניידים – אבל בפועל גם הצבא המצרי נעצר ולא התקדם… 

מהמסמכים החדשים שנחשפו בספר שהוציא "המוסד", עולה בבירור שהמצרים תכננו שני שלבים למלחמה: צליחת תעלת סואץ, ואחר כך בהתאם להערכת ההצלחה של השלב הראשון, פריצה קדימה לעומק סיני. 

אך בפועל, למרות ההצלחה הגדולה מבחינת המצרים של השלב הראשון (צליחת התעלה), הם נעצרו במקום, ולא ניצלו את ההצלחה על מנת לפרוץ קדימה כפי שתוכנן לעשות בשלב השני…  נסי וחסדי ה'! 

 עובדה מדהימה היא שעם פרוץ הקרבות אמר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שיהיו במלחמה זו נסים גדולים יותר מאשר במלחמת ששת הימים! 

ואכן, יחסי הכוחות במלחמה היו גרועים בהרבה, אך גם כשכוחותינו נשחקו, ולא היה מי שיעצור את האויב בדרך הטבע,  האויב נעצר בכל זאת… הן ברמת הגולן והן במדבר סיני…

נס מדהים נוסף – למרות תנאי הפתיחה הגרועים מאוד של המלחמה, הרי בנסים גלויים הצליח בסופו של דבר צה"ל לכבוש 400 קמ"ר משטח סוריה, וליצור מובלעת גדולה בשטחה, תוך שהוא מפגיז את פאתי דמשק, ומגיע למרחק של 40 ק"מ בלבד ממנה! 

כך גם בחזית המצרית – צה"ל חצה את התעלה, כיתר את הארמיה השלישית  (ועמד להשמיד אותה – רק בשל לחץ בינ"ל זה לא קרה), כבש 1600 קמ"ר משטח מצרים, והגיע למרחק של 101 ק"מ מהבירה קהיר! 

 המפנה בחזית המצרית – מבצע הצליחה של צה"ל לתוך מצרים – היה בליל כ' תשרי.  

מעניין לציין שגם יום כ' תשרי קשור אל הרבי מהר"ש. זהו היום שבו הרבי מהר"ש – רבי שמואל שניאורסאהן – הינו האושפיז החסידי [כידוע שהאדמו"רים הסבירו שבכל אחד מימי חג הסוכות, כאשר מגיעים אל הסוכות של עם ישראל האושפיזין הכלליים – אברהם, יצחק יעקב וכו' – מגיעים ביחד איתם גם אדמו"רי החסידות – הבעש"ט , הרב המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן בעל התניא וכו'].  

ביום סגולה וברכה זה, החל מבצע הצליחה שהביא למיטוט המתקפה המצרית, ולסיומה של מלחמת יום הכיפורים, כאשר צה"ל נמצא בעומק שטח מצרים, מכתר את הארמיה השלישית, ומאיים באופן ממשי על בירת מצרים. 

 "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".