האירועים בצפון – איראן וסוריה מאתגרות את הקוים האדומים

מאת: אבישי אפרגון (שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד)

שרשרת האירועים בצפון שהייתה בשבת אינה הכרזת מלחמה של איראן, גם לא של סוריה, אולם היא בהחלט נסיון לאתגר את המדיניות ה"קווים האדומים" הישראלית.

במסגרת מדיניות זו, ישראל אינה מתערבת באופן ישיר במלחמת האזרחים הסורית, אולם היא פועלת על מנת למנוע את התעצמותו של חיזבאללה במערכות הגנה אווירית מתקדמות, טילי חוף-ים ארוכי טווח, רקטות ארוכות טווח מדויקות, ואמצעים נוספים (וזאת בנוסף לתגובות ישראליות על כל זליגת ירי לתחומי ישראל). כמו כן פועלת ישראל נגד נסיונה של איראן להתבסס בסוריה. כחלק ממדיניות זו בוצעה לפני כשבוע תקיפה בפרברי דמשק, במתקן בטחוני שכבר הותקף בעבר. סוריה מאיימת כבר תקופה ארוכה כי היא תגיב על התקיפות הישראליות, ונראה כי בטחונה גבר לאחר קריסתו של דאעש, ובתיאום עם איראן, הוצא אל הפועל חדירת המל"ט לשטחה של ישראל בשבת, וירי הנ"מ המסיבי לעבר מטוסי חיל האוויר, שהביא להפלת מטוס קרב I16-F "סופה", ולפציעתם של הטייס והנווט.

חדירת המל"ט – מהגבול הירדני

בליל שבת קודש, לקראת השעה 04:00 לפנות בוקר, הופל המל"ט האיראני באזור בית שאן. הגזרה שבה הופעל המל"ט, וחדירתו לישראל מכיוון צפון ירדן, ולא מתוך שטח רמת הגולן, או לבנון, או דרך הים התיכון (כפי שעשה חיזבאללה בעבר), מבליטה את הרצון האיראני-סורי להפתיע את ישראל, ולנסות לגבור על מערך ההגנה האווירית שלה, מכיוון בלתי צפוי, ופחות מוגן (לפי הבנתם).

זוהי גם הסיבה להפעלת המל"ט בשעות הלילה המאוחרות, וכן לשימוש בדגם המל"ט מתקדם והמשוכלל ביותר של איראן, שיש בו רכיבים של יכולת חמקנית. זהו דגם שפותח ע"י איראן בשנים האחרונות, על בסיסו של מל"ט חמקן אמריקאי מדגם 170-RQ  שנפל בידיה לפני מספר שנים.

תצורתו של המל"ט, כפי שהוצג באיראן, מאפשרת לו לשאת עליו מצלמות, ציוד מודיעין אלקטרוני, או חימוש. ההפעלה של המל"ט החמקן, שיא הטכנולוגיה האיראנית, היוותה כנראה ניסוי עבור איראן לבדיקת יכולתו המבצעית מול מערכי ההגנה האווירית של ישראל, תוך שהיא לוקחת בחשבון את האפשרות להידרדרות המצב, להשמדת המל"ט, ומתאמת עם סוריה את ירי הנ"מ המסיבי לעבר ישראל.

לפי צה"ל, המל"ט אותר כבר בעומק סוריה, מערך המודיעין הישראלי עקב אחריו, והוחלט לאפשר לו לחדור לישראל, ולהפילו בשטחנו. ניתן להעריך שהסיבה לכך הייתה הרצון לחשוף את פרצופה של איראן, וכן להפיק מידע רב ערך מהמל"ט עצמו.

עובדות אלו מלמדות על עומק החדירה המודיעינית הישראלית לנעשה בתוך סוריה. בסוריה עשרות בסיסי אוויר, וגורמים רבים בתוכה מפעילים מטוסים, מסוקים, מל"טים, רחפנים – הן כוחות הקואליציה בהנהגת ארה"ב והן הצבא הסורי, רוסיה, איראן וחיזבאללה, וגם ארגוני מורדים רבים.

היכולת לאתר המראות גם בעומק סוריה, לעקוב אחרי הכלים האוויריים הרבים שנעים בתחומה, לאתר בזמן ובמהירות את המל"ט המתקדם לכיוון ישראל, ולהפנות אליו כלי טיס שיירטו אותו, ראויה לשבח, ובחסדי שמים האיום נוטרל בזמן, ובלא סיכון.

גם היכולת לאתר את קרון הבקרה הספציפי שהנחה את המל"ט, ולעקוב אחרי הקרון, ראויה לציון. מפעילי המל"ט, שהיו ככל הנראה חיילים איראנים, ניסו מן הסתם להמשיך וליצור קשר איתו גם לאחר שהופל, וזאת משום שהתמודדות עם ניתוקי קשר ותקלות הינם חלק משגרת ההפעלה של כלי טיס בלתי מאוישים. סביר להניח שלאחר פרק זמן מסוים, התברר להם שהמל"ט הושמד, וזו הסיבה לכך שהמל"ט אותר נע בשטח, בשעות הלילה, ככל הנראה מתוך כוונה להבריח אותו. שוב, גם כאן הצליחו בצה"ל לפגוע ישירות בקרון הבקרה, על אף ניסיונו לחמוק, בשעות הלילה ובתנאי מזג אוויר מעוננים ששררו באזור, גם זה הישג ראוי לציון, שלא נעלם מעיניהם של המומחים האיראנים, שיודעים כעת היטב כי גם מערכי העומק שלהם חשופים לפגיעה ישראלית.

הפלת המטוס הישראלי

תקיפת קרון הבקרה בוצעה מתוך שטח ישראל, כך עולה מדברים שנאמרו ע"י בכירים בצה"ל. בתקיפה נטלו חלק מטוסי קרב מדגם "סופה". העובדה שקרון הבקרה היה בתנועה, לא מנעה מהמטוסים להשמיד אותו באופן מדויק, ללא נזק סביבתי (לחיילים רוסים שנמצאו באזור). נראה כי לשם השמדתו של הקרון נעשה שימוש באמצעים ארוכי טווח – יתכן שנעשה שימוש ב"דלילה" – שהינה חימוש מתקדם בעל טווח של כ- 300 ק"מ, או במל"טי תקיפה בלתי מאוישים (ישראל הציגה בעבר את מל"ט "הארפי" לטווח של 500 ק"מ, ומל"ט "הארופ" לטווח של 1000 ק"מ).

בתגובה לפעולה הישראלית, הפעילו הסורים לראשונה, מספר גדול של סוללות נ"מ, ששיגרו עשרות טילי קרקע-אוויר, לעבר שטח ישראל. הטילים חדרו למרחב האווירי הישראלי, ואחד מהם פגע במטוס הקרב והפיל אותו. הטייסים נפלטו מהמטוס, האחד נפצע קשה, והבוקר דווח כי יש סיכויים רבים להחלמתו בעזרת ה', והשני נפצע קל. נצטרף כולנו בתפילה לרפואתם השלימה בקרוב ממש.

נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מאיזה טיל בדיוק נפגע המטוס – האם היה זה מטיל 5-SA , שהינו ארוך טווח, אבל מיושן מאוד (סוריה קיבלה אותו מרוסיה לאחר כשלונה הצורב במלחמת לבנון הראשונה, אז הושמד כמעט לחלוטין כל מערך הנ"מ שפרסה בלבנון), או שהיה זה מטיל "בוק" 17-SA   חדיש, שהצטרף לסד"כ הסורי בשנים האחרונות. יתכן גם שטיל ה 5-SA  המיושן עבר שדרוג רוסי.

יש לציין כי הטיל של סוללת ה"בוק" הינו בעל יכולות גבוהות מול שיבוש אלקטרוני. ישראל סיכלה לפני מספר שנים העברה של סוללת בוק לידי החיזבאללה, בתקיפה באזור דמשק. לטיל יש גם יכולת מסוימת ליירט טילים ופצצות, וסוריה עושה בו שימוש על מנת לנסות וליירט את הטילים שישראל משגרת לעבר מטרות בשטחה (לטענת הסורים, היירוטים הללו גם מצליחים).

בנוסף לבירור מאיזה טיל בדיוק נפגע, עדיין לא ברור מתי בדיוק נטשו הטייסים את המטוס – האם היה זה לאחר שכבר נפגע, או בשלב מוקדם יותר, כאשר חשבו שה"נעילות" של טילי הנ"מ על המטוס שלהם, לא יאפשרו להם לתמרן ולחמוק מהטילים.

כמו כן, בחיל האוויר ינסו לברר האם מערכת הלוחמה האלקטרונית של המטוס, שנחשב לחדיש ביותר בישראל (למעט מטוס האדיר שהגיע בשנה האחרונה), שאמורה לקלוט את שיגורי הטילים ואף לשבש אותם, פעלה כראוי. יתכן שתקלה כלשהי, גרמה לכך שהמטוס היה חשוף לפגיעתו של הנ"מ. יש לציין כי גם המספר הגדול של טילי הנ"מ, ששוגרו ממספר סוללות, מאזורים שונים ומטווחים שונים, יכול להוות אתגר עבור מערכת הלוחמה האלקטרונית.

ככלל, התעשיות הבטחוניות בישראל נחשבות למובילות בעולם כולו בתחומי הלוחמה האלקטרונית, וזהו למעשה אחד התחומים בהם ישראל נחשבת למצטיינת ביותר. מערכות ל"א ישראליות נמכרות לחילות אוויר רבים, ונחשבות לבעלות יכולות גבוהות מאוד הן מול מערכות נ"מ רוסיות (גם חדישות) והן מול מערכות מתוצרת אמריקנית או אירופאית. בהתבסס על מערכות אלו, ועל אמצעים נוספים ושיטות פעולה מיוחדות, ביצע חיל האוויר בשנים האחרונות מאות גיחות מעל שמי סוריה, לבנון, וע"פ פרסומים זרים גם מעל שמי מדינות אחרות. בסייעתא דשמיא במשך כ- 35 השנים האחרונות לא הופל אף מטוס ישראלי מאש נ"מ (המטוס האחרון שהופל היה של מפקד טייסת כפיר, שמטוסו הופל במהלך תקיפת מטרות מחבלים בלבנון, בנובמבר 1983 למניינם, בחסדי ה' הטייס הוחזר לישראל תוך פחות מיממה).

מה שמוגדר כ"עליונות אווירית ישראלית", הינו אחד מהיסודות העמוקים של תפיסת הבטחון והפעלת הכוח הצבאי, וצה"ל יצטרך לבדוק היטב מה קרה, ומהי הסיבה לנפילתו של המטוס. אין ספק שחיל האוויר יערוך תחקיר ובדיקה מעמיקים על מנת לבחון הן את תפקוד הטייסים, והן את ההיבטים הטכניים של האירוע.

יחד עם זאת, אין מקום לפאניקה ח"ו. העובדה שחיל האוויר הצליח, שעות בודדות לאחר הפלת המטוס, להוציא אל הפועל את מבצע התקיפה הנרחב נגד סוללות הנ"מ הסוריות והמטרות האיראניות, מעידה כאלף עדים על העובדה שמדובר בתקלה נקודתית בלבד.

בתגובה על ההפלה – תקיפת מטרות איראניות וסוריות

מספר שעות לאחר הפלת המטוס, תקפה ישראל בתגובה מספר גדול של מטרות סוריות ואיראניות. בסה"כ הותקפו 8 מטרות סוריות, ביניהן שתי סוללות טילי 5-SA , סוללת טילי 17-SA, וכן מרכז בקרה של סוללת טילי 2-SA  מיושנת. הסוללות הללו השתתפו כנראה בירי המסיבי, ולכן הותקפו.

הסוללות שהותקפו ניזוקות קשות. בנוסף לסוללות הותקפו ככל הנראה גם מספר רכיבים חשובים נוספים במערך הנ"מ הסורי.

הפעולה הנחושה והמוצלחת העבירה לסוריה מסר ברור שישראל לא תקבל שום שינוי בקוים האדומים, וביכולתה לפגוע קשה במערך הנ"מ ובצבא הסורי, ולסכן באופן מהותי את המשטר.

התקיפה עצמה לא הייתה מאוד נרחבת, ולמרות דיבורים על כך ש "מחצית מהנ"מ בסוריה הושמד", נראה שהעובדות קצת שונות. ברשות הצבא הסורי עשרות סוללות 2-SA, ו- 3-SA  (שעברו שדרוג לפני מספר שנים), וכן עשרות סוללות טק"א ניידות מדגם 6-SA   ו- 8 –SA, שמיועדות לפעול צמוד לכל דיוויזיה (ואפילו כל חטיבה) קרבית סורית במהלך מלחמה ח"ו, ולהעניק לה הגנה צמודה ניידת. כמו כן ישנן מספר סוללות של 17-SA, וישנן גם מערכות נוספות. אמנם, מלחמת האזרחים בסוריה פגעה קשה גם במערך הנ"מ, אולם חלק גדול מהסוללות עדיין קיים (גם אם ברמה פחות אפקטיבית מהעבר). היות והתקיפה פגעה בסה"כ בסוללות בודדות, נראה כי רובו של המערך ממשיך לתפקד. לגבי מערך ה 5-SA, כאן ניתן לומר שמחצית המערך נפגעה, כי הותקפו שתי סוללות מתוך ארבע.

תקיפת מטרות איראניות

בגל התקיפה הישראלי הושמדו גם 4 מטרות איראניות. בניגוד לדיווחים שונים מסוריה, ומרשתות התקשורת, נראה כי כאן מדובר במטרות מסווגות, בעלות ערך מודיעיני ומבצעי רב, שהיוו חלק מהתשתית אותה איראן מנסה לפרוס מול ישראל. בעיקר מדובר במערכות תקשורת והאזנה (רגילה/אלקטרונית).

מבחינת ישראל, נראה כי תקיפה זו היוותה ניצול הזדמנות לחסל רכיבים חשובים בהתבססות האיראנית בסוריה, תוך העברת מסר ברור כי מבחינת ישראל זהו קו אדום, שישראל לא תשלים עם חצייתו.

מדיניות רוסיה

מערכות ההגנה האווירית הרוסיות לא נטלו חלק בפעילות נגד מטוסי חיל האוויר. זוהי עובדה חשובה מאוד משום שרוסיה הינה שחקן מרכזי מאוד בסוריה ובמזה"ת (לאחר שארה"ב בהנהגת אובמה יצאה למעשה מהאזור, ותחת טראמפ מעורבותה גדלה אך נשארה מוגבלת). נראה כי במסגרת ההבנות עם רוסיה צה"ל יכול לתקוף ללא הפרעה בסוריה, כל עוד שהתקיפה מתבצעת מתוך ישראל או מתוך לבנון. יחד עם זאת, רוסיה לא פועלת נגד ההתבססות האיראנית בסוריה (למרות התבטאויות של בכיריה כי בסופו של דבר על כל הכוחות הזרים לעזוב את סוריה). בעניין זה נראה כי הלחץ הישראלי לא הועיל עד עכשיו, וחובה לנסות ולהפעיל מנופי לחץ נוספים על מנת שרוסיה – שגם לה יש חיכוכים משלה עם איראן – תביא לצמצום הנוכחות האיראנית, ובהמשך לסילוקה של איראן מסוריה.

סיכום והערכה

נראה כי איראן וסוריה פעלו במשותף על מנת לאתגר את מדיניות הקוים האדומים של ישראל, וזאת ע"י הפעלת המל"ט וע"י הירי המסיבי והפלת המטוס. תגובתה הנחושה של ישראל והצלחתה המבצעית מלמדת כי מבחינתה היא תמשיך לדבוק במדיניות זו, וכן תפעל נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, שאותה היא רואה כקו אדום. סוריה ואיראן לא הגיבו לאחר התקיפה הנרחבת, ונראה כי עובדה זו מלמדת שמאזן ההרתעה הישראלי עדיין נשמר.

כפי שכבר כתבתי בטור זה, כל הצדדים באזור שואפים לא לדרדר את המצב. איראן לא מעונינת במלחמה שתביא לשחיקת חיזבאללה (שבמילא שקוע עדיין בביצה הסורית), סוריה חוששת מעימות צבאי שיביא לאובדן שאריות הצבא שלה ולהפלת המשטר, רוסיה רוצה לייצב את האזור ולקבל נתחים גדולים ככל האפשר משיקומה של סוריה (שלדעתי עדיין רחוק), וגם ישראל שואפת לנהל את הסיכונים, ולפעול להפחתתם, בלא להיקלע למלחמה אזורית ח"ו.

לכן נראה, בשלב זה, כי האירועים בצפון לא ידרדרו לעימות צבאי נרחב.

תובנה נוספת היא כי מלחמת האזרחים בסוריה על השלכותיה האזוריות, רחוקה מסיום. די אם נזכיר את הפלישה הטורקית בשבועות האחרונים, את ההפצצה האמריקנית על כוחות התומכים באסד בשבוע שעבר (כ- 100 נהרגו, ומאות  נוספים נפצעי), ואת העובדה שמאות ארגוני מורדים, ולהם עשרות אלפי לוחמים, עדיין פועלים נגד המשטר הסורי ותומכיו איראן וחיזבאללה.

לקראת ראש חודש אדר, בו נצטווינו להרבות בשמחה, על מפלת המן (פרס-איראן[וגם עיראק ע"פ שיחות הקודש]), רואים אנו כיצד מזימותיה של איראן נחשפות (המל"ט המושמד), והיא גם סופגת הפצצות על הבסיסים הסודיים שהקימה. אלו חסדי ונסי ה', שיש להודות עליהם, ועל שמירת ה' (בהצלת הטייסים ובכלל) – "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". יש להתחזק בשמחה ובבטחון "והבוטח בה' חסד יסובבנו", ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, כל אחד מאיתנו כפי יכולתו, ובוודאי שהוספה זו תביא לתוספת ברכה והצלחה מה' יתברך לכל אחד מאיתנו בתוך לכלל ישראל.

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, מרצה בכיר וראש ישיבת חב"ד בכפר סבא