בין שאר התשורות שחולקו כנהוג למשתתפים, היה גם קובץ דו"חות שכתבו השלוחים ברוסיה אל הרבי, באותן שנים קשות מאחורי מסך הברזל. לאחר השקעה רבה של פענוח הדו"חות ותרגומם – נדפסו בקובץ באופן ערוך ומסודר, ועורר כמובן התרגשות רבה בקרב הנאספים.
כידוע ומפורסם, החיים היהודים בברית המועצות, למרות כל הרדיפות הקשות מצד השלטון הקומוניסטי, מעולם לא נקטעו. מאז תקופת הדיכוי של סטלין, פעלו קהילות מחתרתיות שערכו שחיטה יהודית כדין, תחזקו מקוואות טהרה, וניהלו חדרים וישיבות במסירות נפש.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ וחתנו כ"ק הרבי מליובאוויטש, שמרו לאורך כל התקופה הזו בקשר עם החסידים ברוסיה, ועם יהודים פעילים נוספים שעמדו בראש הנהגת המחתרת הרוחנית ברוסיה הסובייטית.
בהזדמנויות שונות שנוצרו במשך השנים, התאפשר ליהודים לעזוב את גבולות ברית המועצות, ורבים ניצלו את חלון ההזדמנויות ועזבו את המדינה הסובייטית, עד שבתקופת סוף שנת הלמ"דים, נותרה הקהילה היהודית בברית המועצות ללא רבנים ומלמדים, והחדרים והישיבות חדלו מלהתקיים.
באותה עת החל התפקיד להתבצע בידי שלוחי הרבי, שהגיעו לרוסיה כתיירים זרים, אך במקום לטייל וליהנות מהאתרים בערים הגדולות, הם היו נפגשים עם יהודים, מוסרים שיעורים, לומדים באופן פרטי עם אנשים, ומעניקים מזון כשר ותשמישי קדושה שהובאו מחו"ל ליהודים שברוסיה.
מובן כי הפעילות החשאית היתה כרוכה במסירות נפש, גם מצד השלוחים שכתיירים זרים היו נתונים תחת מעקב תמידי, וכמובן – היהודים ברוסיה שחיו בפחד מתמיד. אך שלוחי הרבי פעלו בהצלחה רבה, והקפידו לרשום דו"חות מכל הנעשה ולשגר למשלח – הרבי.
בדו"חות גוללו השלוחים בפרטיות את החיים של אנ"ש ברוסיה באותה תקופה, סיפרו על הקשיים והרדיפות, ועל מסירות נפשם המיוחדת לשמור על הגחלת היהודית, ועד כמה הם מקפידים על קלה כבחמורה, בהם גם הוריו וסביו של החתן דנן.
דו"חות אלו לא פורסמו מעולם, וכעת לקראת חתונת בנם הבכור – השקיעה משפחת הרב ברוך קליינבערג מאמץ רב על מנת לסדר את החומר, לתרגמו ולהגישו אל הקורא, העומד משתומם אל מול העבודה הנפלאה.
בקריאת הדו"חות, רואים בחוש את דברי דוד המלך ע"ה בספר התהלים: "הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו", ופעילות מאות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד המפוארים שהקים רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר – מעידים יותר מכל, על ה'רינה יקצורו'.
לקריאה והורדה