על איזה "איום" כתב הרבי כי אינו נכנע לטרור?

בשנת תשמ"ח חל ל"ג בעומר ביום חמישי, ולמרות זאת, כבר בתחילת השנה קבלו המארגנים את תשובתו החיובית של הרבי לערוך תהלוכה, וההכנות לתהלוכה נכנסו להילוך גבוה. לאחר הסתלקותה של הרבנית ע"ה בכ"ב שבט, לא חשבו המארגנים כי עובדה זו תפריע להשתתפותו של הרבי ב'פאראד', אולם הכניסו פתק לרבי בו הם שואלים אם כדאי לדחות את התחלת ה'פאראד' לאחר השעה 10:00 בבוקר, כיון שבשעה זו מתחיל המניין בביתו של הרבי.

תשובתו של הרבי (בעל-פה) הותירה את מארגני ה'פאראד' בהלם מוחלט: "דומני, שכאשר ל"ג בעומר לא חל ביום ראשון, איני יוצא"…  

מי שניהל את התהלוכות במשך השנים, הרב יעקב-יהודה העכט ע"ה, מיהר לכתוב לרבי מכתב בסגנון שרק הוא יכל להרשות לעצמו. הוא סיים את מכתבו ב'איום' שאם הרבי לא ישתתף ב'פאראד' "אז אבטל תוכנית התהלוכה לשנה זו"…

תשובתו של הרבי הייתה בזה הלשון: "היפך דעת רשב"י כפשוט. יודיע זה על ציון הרשב"י בעצמו, איני שליח כלל לכל זה כפשוט".

הרב העכט לא אמר נואש, וכתב שוב לרבי מכתב מלא בקשות ותחנונים שהרבי יואיל להשתתף בתהלוכה. הוא נתלה בעובדה שהרבי לא אמר באופן מוחלט שהוא לא ישתתף בתהלוכה, אלא רק שבדרך כלל אינו משתתף בתהלוכה בקביעות כזו/ וכתב כי הברירה היחידה שנותרה לו היא, לנסוע לציון הרשב"י ולהודיעו כי הוא מבטל את התהלוכה כי הרבי אינו רוצה להופיע… את מכתבו הוא מסיים במילים: "ואני תפילתי לך עת רצון, כ"ק אד"ש ברב חסדך, ענני בבשורה המשמחת אנשים נשים וטף, ובעיקר השי"ת ורשב"י".

על מכתבו זה ענה הרבי תשובה חריפה ביותר, שמסתיימת במילים: "בודאי יודע שהנני מרעיש בארץ הקודש שלא להיכנע לטערור כלל, וכו'. והנמשל מובן.".  

מעין נסיון של הרגע האחרון נעשה על ידי הילד אהרון יוסף הי"ד (נהרג על קידוש ה' בשנת תשנ"ד), בנו של יבלחט"א ר' חס"ד הלברשטם, שהיה משב"ק בבית הרבי. הוא פנה לרבי במכתב מרגש בו הוא מתאר את הכנותיו ל'פאראד', ושואל בתמימות ילדותית מדוע לא יצא הרבי לתהלוכה, לפחות לכבודה של הרבנית שהייתה יוצאת ל'פאראד'…

הרבי ענה כי אינני יכול לצאת כיון שנמצא בבית, ועל המילים שיצא לכבודה של הרבנית ציין הרבי: "ואהיה על קברה". על כך שהכין פלקט לכבוד התהלוכה, כתב הרבי: "ואשרי חלקו".

בסופו של דבר לא השתתף הרבי ב'פאראד', אולם השמיע שיחת-קודש מיוחדת ערב ל"ג בעומר, וביקש להשמיע את תוכנה לילדים. לאחר מכן חילק הרבי דולרים לכל הציבור, והמוני ילדים נהרו לקבל דולר מהרבי, במקום ה'פאראד'… כמו-כן ביקש הרבי שכולם ישתתפו ב'פאראד' למרות שזה נראה כ'דחק'.

בבוקר ל"ג בעומר, בשעה 9:30 נפתחו ארובות השמים, וגשם עז החל ניתך ארצה. רבים ציינו את העובדה, שמאז החלו התהלוכות לא הייתה עדיין שנה שבה ירד גשם בשעת ה'פאראד'. רק עתה, כשהרבי לא יוצא, יורד כזה גשם…

בצהריים נסע הרבי לאוהל, ובדרכו לשם – ללא הודעה מוקדמת – ביקש לפנות לשדרת 'אמפייר' בה מרוכזים כל הילדים ליד מתקני השעשועים. ההמולה הייתה גדולה, וכולם נדחפו לראות את הרבי. הרב העכט ניגש לרבי והודיע כי הייתה הצלחה למעלה מן המשוער, והרבי  הגיב כי יש להמשיך את ההצלחה גם על להבא. חשוב לציין, כי כאשר עברה מכוניתו של הרבי, פסק הגשם לרדת.

במכתב סיכום, כתב הרב העכט לרבי, שלמרות שאי-הופעתו של אד"ש גרמה A BIG LETDOWN [=אכזבה גדולה], הרי הופעת הרבי במכוניתו סמוך למתקני השעשועים גרמה עונג רב לילדים ולכל מארגני התהלוכה. הוא גם התנצל על 'חוצפתו' לדבר עם הרבי ללא רשות תחילה, בהסבירו כי רצה לבשר את הבשורות טובות "בהקדם האפשרי כדי להביא קצת שמחה לכ"ק אד"ש".

במענה, הדגיש הרבי את המילים "בהקדם האפשרי" וכתב: אדרבא ת"ח ביותר. את המילה קצת הקיף הרבי בעיגול, ורשם בצידה: ?!. לאחר המלה שמחה, הוסיף: רבה וכתב גם: החוצפה?!