12 יום מתחת להריסות, כל אחד יכול!

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

לא יודע אם גם אתם שמעתם, אבל סיפרו לי שברעידת האדמה שאירעה בטורקיה

מצאו כמה אנשים חיים מתחת להריסות אחרי 12 יום!

את האמת שלאחרונה בגלל המצב הלא-פשוט בארץ הקודש אני משתדל להתרחק מהחדשות,

אבל סיפור כזה חייבים לשים על השולחן, ויש המון מה ללמוד מהסיפור הזה.

תחשבו על הקור, המצב הבלתי נסבל שבו הם היו,

ובכל זאת מתברר שיש להם כוחות להחזיק מעמד. ומה איתנו?

*

השבת נקיים בבית הכנסת את מצוות זכירת ומחיית עמלק.

נוציא ספר תורה נוסף ונקרא בו "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים.. לא תשכח".

מצוה גדולה שכל אחד ואחת מחוייב בה!

עמלק היה הראשון שנלחם בעם ישראל אחרי הניסים הגדולים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף.

רש"י מסביר שהוא כביכול 'קירר את האמבטיה החמה' ובגללו יצאו עוד כמה להלחם בנו.

נו, אבל מה יעזור שנזכור אותו עכשיו?

בפרשת בלק נאמר 'ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד'.

עמלק הוא השורש לכל המידות והדברים הרעים. למה? כי הוא מקרר!

עמלק בגימטריא ספק. בכל דבר הוא מכניס ספק "אולי לא נצליח" "מי אמר שיש לך את הכוח" "למה דווקא עכשיו", והקרירות היא השורש לכל הדברים הרעים!

וכשמגיעים לפורים, ורוצים לגלות את 'מרדכי היהודי' שבתוכנו, צריך למחות את עמלק. לשנוא אותו ולא לאפשר לו להתקרב אלינו.

להאמין ולבטוח בה' ולדעת שהוא רוצה שנאמין בעצמנו.

שנדע שיש לנו כוחות. להתגבר, להצליח, לקפוץ למים עמוקים ולא לטבוע,

ולעשות הכל כדי להצליח במטרות שלנו.

זה נכון בכל דבר, ועוד יותר בעניני עבודת-השם.

לקבל החלטות טובות ולדעת שאפשר לעמוד בהם.

להחליט לתת יותר צדקה ולא לתת לעמלק לקרר ולהגיד 'איך נשלם את זה'?,

לחייך לשני ולהיות בטוחים שהיו יחזיר לנו פרצוף מחייך ושמח,

כי את עמלק מוכרחים למחות.

*

פרשת השבוע 'תצוה' מתחילה בפסוק "ואתה (משה) תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד".

בחסידות מבואר, כי כשם שהזית מוציא שמן זך אחרי הכתישה,

כך אצל יהודי לפעמים הכתישה, הצרות, האתגרים, מוציאים שמן זית זך

שגם מביא אותנו למאור עצמו ולא רק אל האור, ולהעלות נר תמיד.

במוצאי שבת ב' אדר תשמ"ח, לאחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא ע"ה זוגתו של הרבי, נשא הרבי שיחה וביקש שיפנו את השאלות אל הרבנים (וימעטו לכתוב לרבי עצמו).

לאחר השיחה ניגשו הרבנים אל הרבי ואמרו לו שכתוב בפרשה 'ואתה תצוה' והכוונה הרי אל הרבי – שהוא עצמו יחבר את עם ישראל..

על כך ענה הרבי שהם – הרבנים – יהיו "נרות למאור" (ולא רק להאיר), ורק צריך לבקש שיהיה בלי 'כתית' (כתישה)..

כל אחד מאיתנו יכול וצריך להאיר את עצמו ואת הסביבה!

לפעמים אנחנו מגלים את הכוחות הטמונים בנו רק אחרי רעידת אדמה כזו או אחרת,

גשמית או רוחנית, והתקווה שלנו היא שנראה ונגלה את זה גם בחיי היום-יום.

*

היום, ט' באדר, לפני 83 שנים, הגיע הרבי הקודם – רבי יוסף יצחק – לארצות-הברית אחרי שנמלט בדרך ניסית מהשואה הנאצית.

מיד כשדרכו רגליו על האדמה אמר דברי ברכה וביקש להקים ישיבת חב"ד.

כשניסו להסביר לו שבארצות הברית אנשים הולכים לעבודה גם בשבת,

וכאן יהיה קשה לפתוח ישיבה, אמר הרבי "אמריקה איז ניט אנדערש" (אמריקה איננה שונה).

ואכן, למחרת נפתחה ישיבת חב"ד שקיימת עד היום הזה, היא וסניפיה ועשרות אלפי בוגריה…

כשיודעים שיש את הכוחות, אין מה להתרשם מכל עמלק שהוא, יש לצאת לדרך, ובשמחה – כפי שהרבי אמר שחייל יוצא למלחמה עם 'מארש של ניצחון', ובע"ה נצליח וננצח, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר!

אני רוצה להקדיש את הטור והתוכן לשני אחיי הצעירים שיוצאים בימים אלו בשליחות הרבי מלך המשיח,

הרב יוסף שמחה ורעייתו נחמי – למושבה ראש פינה,

והרב טוביה ורעייתו דבורי – לשכונת עין גנים בעיר פתח תקווה,

ולאחל להם הצלחה גדולה בשליחות, ולפרוץ קדימה, כי בידכם ובידינו הדבר!