מה עושים בשבת ב-6:00 בבוקר? • סיפורים על הרב פיזם ע"ה

מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, שמח לפרסם בבלעדיות אחת לשבוע מקבץ סיפורי חיים ופתגמים מתוך הספר "אבי המהפכה החב"דית בקריות", שיצא לאור בקרוב בסמיכות ליום י' ניסן, יום היארצייט השני להסתלקותו של השליח הרב יגאל פיזם ע"ה.

הספר נערך על ידי בנו הרב יוסף אברהם פיזם – רב קהילת חב"ד בקרית שמואל וראש ישיבת תות"ל הקריות, שאף הביא למערכת את החומרים לפרסום.

בקשה לתלמידיו ומושפעיו: בבקשה לשלוח סיפורים מוקלדים או מוקלטים וכן תמונות של הרב ועם הרב, אל המחבר הרב יוסף אברהם פיזם, למס': 0586668770 או למייל yosefpi@gmail.com.

***

הכלה מירבית ותוצאותיה הברוכות

זכורני ליל חג השבועות אחד, לפני ש"נולד" איזשהו בית כנסת חב"ד בקריות. – היה זה באחת משנות הלמדי"ם, הזמין אבי מורי ע"ה– קבוצת תלמידים מתיכון דתי ע"ש לוינסון בקרית ים, מתלמידיו אז, לעשות איתו את הלילה.

המקום שנבחר להזמין אליו את אותם תיכוניסטים, הייתה הישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקריית שמואל, שם באולם בית המדרש היו תלמידי הישיבה נעורים כל הלילה בלימוד ובאווירה של תורה.

שם – השתלטו על כיתת לימוד, ולמדו כל הלילה גמרא, ליד עוגות ושתיה וכיבוד כיד המלך – כדי להצליח במבחן הבגרות בתורה שבעל פה. אבא ע"ה ידע שסיבה כמו "הצלחה במבחן בגרות", תביא אותם להסכמה להיות ערים כל הלילה בלימוד תורה. הדבר לא היה מובן מאליו כלל לגבי "תיכוניסטים" כאלו. בקיצור, היה לימוד נחמד מאוד, והם השתדלו והקשיבו.

אחד התלמידים היה פשוט "בלתי אפשרי"… הוא לא הפסיק להשתחל בקריאות ביניים ובבדיחות "קרש". זה מאוד הפריע, אבל גם הוא הצליח ללמוד משהו…

האמת היא שבשביל להכיל אותו באותו ליל חג השבועות, היה צורך בהרבה כוחות ובהרבה סבלנות.

אולם, מכל חבורת המתכוננים לבחינות הבגרות בתושב"ע באותו ליל שבועות, היה הוא היחידי, שלאחר שעברו שנים רבות, הגיע ל"כולל" בבר אילן 29 ק. שמואל, והחל להתקרב בצעדי ענק. סופו שגידל זקן ארוך, שכיום הוא כבר זקן לבן… הוא במשך השנים הקים בית נאמן בישראל, בית חב"ד – בית משיח.

הצלת התניא

מספרת אחותי הרבנית נחמה דינה הלמן שתחי': נזכרתי ברגע מאוד משמעותי שמלוה אותי. אבא ע"ה היה מוסר שיעור תניא בבית הכנסת המרכזי הגדול בקרית שמואל, בכל שבת בשעת רעווא דרעווין בשלהי שנות הלמדי"ם ובשנות הממי"ם. אי לכך היה צריך להביא ספרי תניא ולהחזירם.

בשובו מבית הכנסת עם ערמת ספרי התניא, (השחורים הקטנים) החליקו לאבא מספר ספרים לתוך בור ניקוז של מים, בכביש צמוד למדרכה שבכניסה לחצר ביתינו. לאבא היה ברור שצריך מיד להרים את הספרים הקדושים. נכחתי שם, ילדה כבת שש – שבע. לתדהמתי, אבא הרים את הברזל, נכנס פנימה והציל את הספרים. אבא יצא משם רטוב וגם הספרים היו רטובים אך הספרים ניצלו.

אחי – חסיד שלך…

באחת משנות הממי"ם, נסע דודי השופט ר' חיים פיזם ז"ל איש וביתו לטיול בארצות הברית. תכנית הקבוצה כללה ביקור בחצרות קדשנו – 770. הקבוצה זכו להתפלל עם הרבי תפילת מנחה ב"זאל הקטן". דודי ז"ל התרשם מאוד מהרבי ולאחר תפילת מנחה ניגש אל הרבי ללחוץ את ידו, ואמר לרבי: "אח שלי – חסיד שלך". הרבי נענה לו בחיוך רחב…!

מה עושים בשבת בשעה 6:00 בבוקר?

בשנים בהם התפללנו ב"משמרת" ימי טרום מניין חב"ד (ק. ים, משכן משה בק. שמואל, בר אילן 23, בר אילן 29… בר אילן 1…) היה אבא ע"ה רבו הבלתי רשמי של בית הכנסת המשמרת וללא ספק שהיה המנהיג הרוחני שם.

הוא התנהל עם הגבאים ועם כולם באהבה ובחיבה יתרה. זכורני שהייתי נפעם וגאה בו בכל שבת מחדש, בראותי אותו קם בשעה 6.00 בבוקר, כדי להכין את השיעור במסכת שבת, בגמרא, ועם מפרשים על המסכת, כגון ספר "בן אורי" על מסכת שבת ועוד ראשונים ואחרונים. השיעור בגמרא התקיים לאחר התפילה עם קידוש צנוע, ולאחריו התקיים גם שיעור קצר בספר שמירת שבת כהלכתה, במשך כמה וכמה שנים. משיעור זה הגיעו לחב"ד,

צעירים משמנה וסלתה של קרית שמואל, המפארים כיום את קהילת חב"ד בקריות. מהבולטים שבהם השליח רב הפעלים הרב בועז קלי ע"ה, ויבדלחט"א הרה"ח הרב ישראל דוד, היועץ החינוכי הנודע, אשר הפכו את ביתם לבתים חסידיים לתפארת וזכו לבנים ובני בנים העוסקים בשליחות הרבי בארץ הקדש.

טהרת המשפחה

יום אחד בהיר, התברר לאבא ע"ה הכ"מ באופן ברור שרבים מהצעירים ממתפללי ביהכנ"ס המשמרת דאז אינם מקיימים את דיני טהרת המשפחה. הוא היה מזועזע מכך והגה  תכנית לעורר את הצעירים, צעירי הפועל המזרחי בנושא זה.

ראשית הזמין את הרב הכרמי זצ"ל רב הקריה לשאת דברים בנושא בדרשת השבת שהתקיימה בכל שבת לפני קריאת התורה על ידי דובר אחר. הרב הכרמי הגיע ודיבר על חשיבות ההקפדה על הכשרות, ואגב כך התייחס גם לכך ששמירת הקדושה של היהודי באה לידי ביטוי לא רק בכשרות האכילה אלא גם בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה היהודית.

בשלב הבא תיכנן יחד עם גבאי המשמרת שהוא עצמו יישא דרשת התעוררות מיוחדת בליל יום הכיפורים לפני תפילת "כל נדרי".

ואכן הוא דיבר כחצי שעה מנהמת ליבו, ממש שפך את ליבו בהתעוררות ובהתרגשות נוגעת ללב וחודרת חדרי בטן. הדבר חולל שינוי משמעותי בהתייחסות המעשית לנושא, בקרב המשפחות הצעירות. 

זכורני שהאחראית על המקוה, גברת דרטלר ע"ה, פגשה אותי ברחוב ואמרה לי: אמא שלך (ע"ה) והרבנית אילנה אוירכמן (תבדלחט"א) שולחות אלי נשים רבות למקוה בקרית שמואל. פעם… הייתי כמעט מחוסרת עבודה, ועכשיו ב"ה העבודה רבה מאוד!

שמחת תורה – החסיד השמח והמרקיד…

אבא ע"ה הכ"מ עם כל מחלותיו שהחלו להתפרץ כבר בשנות הארבעים שלו, שאז החל לסבול מ"תעוקת לב", היה מיסודו וטבעו אדם חזק מאוד באופן פיזי, שניחן גם בעקשנות וברצון ברזל. את כוחו זה רתם לקדושה במלוא מובן המילה.

אי אפשר לשכוח את השמחה האדירה והעצומה שלו בשמחת תורה, בימי המשמרת הצעירה. דודי ר' חנניה שיבדלחט"א מספר שבכל מעגל שאבא ע"ה היה נכנס אליו, הייתה מורגשת עם כניסתו, נהרה של התרוממות רוח מיידית, ממש חשמל באוויר. ר' עמי וייס שיחי'

סיפר שמספר ימים אחרי שמחת תורה, מצא סימן כחול על זרועו. לרגע החל לחשוש שזה סימן של "מחלה קשה"… אך מייד נזכר שאבא ע"ה תפס אותו במהלך הריקודים כדי שירקוד יותר… התפעל ואמר: הרב יגאל אדם חזק מאוד, ממש כוח לא רגיל…

אבא ע"ה היה שנים רבות הרוח החיה בריקודים ובשמחה, כולל בסיורים של צעירי המשמרת, לבתי הכנסת האחרים כדי לשמוח ולשמח.

במיוחד כשחזר מהצבא ממלחמת יום הכיפורים, לאחר ששוחרר במפתיע, כבר בימים הראשונים של המלחמה, למרות שגוייס בעיצומו של היום הקדוש. זאת עקב היותו ראש משפחה ברוכת ילדים כך שמפקדו שלח אותו הבייתה.

רוח נכאים ודאגה הייתה בקריית שמואל. רוב מוחלט של הצעירים גוייס. אבל הוא המשיך במסורת לרקוד ולהרקיד לשמוח בשמחת התורה, כולל בתהלוכה לבתי הכנסת, והציל את המצב..

…  וריקודים שנלחם בהם… 

מר משה לרר שיחי' תושב קרית חיים ששימש כקצין בטחון מטעם אגף החינוך בעירית ובתפקידים בכירים נוספים, סיפר לי בהערצה רבה לאבא ע"ה.

מר משה לרר הוא מבוגרי הישיבה התיכונית "פרחי אהרן", בתקופה שבה אבא ע"ה שימש כמדריך ואחר כך כמשגיח רוחני שם.

הוא ידע עלינו הכל, אמר מר משה לרר והמחיש זאת בדוגמא:

פעם אחת, אירגנו בתנאי מחתרת ומתחת לראדאר, ריקודים של בנים ובנות ר"ל, בדירה בקרית מוצקין. באמצע הריקודים הסודיים נכנס הרב יגאל ע"ה כאשר כולנו בורחים דרך החלונות, מתחבאים בארונות ומתחת לכל מקום אפשרי… פשוט, הוא עלה על התכנית הסודית, השיג את המידע, הגיע לדירה, ותפס את כולנו "על חם"…

הדבר גרם לנו להעריץ אותו עוד יותר.

במקרה אחר כשצעירי הקריה התבגרו קצת, היה יום אחד ניסיון של צעירים מהקריה לארגן ערב ריקודים לזוגות הצעירים, גברים ונשים ר"ל, בבית התרבות.

אבא ע"ה הכ"מ ניסה את כל כוח השפעתו כדי לבטל את התכנית. לאחר שמאמציו לא נשאו פרי, יצר קשר עם צעירים יראי שמיים מחוגי הקריה, ותיכנן איתם כיצד שניה לפני הריקודים בפועל, הם יורידו את מפסקי החשמל, ייקחו אותם איתם ויעלמו בחסות העלטה… כך היה. הריקודים לא יצאו לפועל. 

כחה של סבלנות רבה, חמימות ומאור פנים…

מספרים תלמידיו של אבא ע"ה בישיבה התיכונית יבנה בכתה ח' שנת תשל"ח:

הרב פיזם ע"ה לימד בכתה בכל בוקר, מספר התניא, 15 דקות, בכתתנו, בפתיחת היום.

התלמידים אהבו את השיעור.

היה בכתתנו אחד מטובי התלמידים שאביו שיחי' היה מדען ברפא"ל. התלמיד התווכח עם הר"מ ולבסוף אמר שהוא לא מעוניין ללמוד תניא. הרב פיזם ע"ה אמר לו שהוא לא חייב, והוא יכול ללמוד מספר קודש אחר בזמן הלימוד הכיתתי בתניא. כך עשה אותו תלמיד. הוא בחר ללמוד מסילת ישרים כל יום ועשה זאת בישיבה מתריסה, כשהוא יושב על מסעד הכסא ורגליו על מושב הכסא. הר"מ הרב פיזם לא העיר לו על כך דבר. כך נמשך הדבר חודשים רבים.

באחת הפעמים כשדובר בביקורים בישיבות, במסגרת המסלול התורני בישיבת יבנה, התווכח התלמיד בעניין ישיבת חב"ד תומכי תמימים בלוד. הרב פיזם אמר לו: אדרבה, סע בעצמך לבדוק ולהתרשם. התלמיד עשה זאת. הוא הגיע לתות"ל לוד עם מכנסיים קצרות… שהה שם בשבוע ישיבה. התמים דרור פרומר (כיום הרב) קירבו והעמידו על רגליו.

הוא חזר לישיבת יבנה, התהפך לגמרי… ואת שנה"ל הבאה פתח בשיעור א' בתות"ל לוד, והיה לאחד מבחירי התמימים. לימים התחתן ויצא לשליחות, והצליח מאוד בשליחותו כרב בית ספר וכאיש חינוך והקים בית חסידי כשצאצאיו הולכים בהלכותיו.

במבט חינוכי, אמרו התלמידים כשנעשו בעצמם לאנשי חינוך, ברור שיחסו של הרב פיזם ע"ה בסבלנות רבה לתלמיד בהשאירו לו את הבחירה החופשית והאישית, הביאה לכך שהוא הקשיב לדברי הרב גם כשהחזיק ב"מסילת ישרים", הרגיש שהוא הבוחר את הישיבה, ולבסוף הוא הביא את כל משפחתו המפורסמת בחב"ד, הוריו ואחיו שיחיו, להיות חסידי חב"ד ומקושרים לרבי.

עידוד רב לר' יוסף אוירכמן ז"ל

אביהם של הרבנים השלוחים האחים אוירכמן שליט"א, היה יהודי יקר, נעים הליכות וטוב לב, ממש יהודי לבבי ושמו ר' יוסף אוירכמן ז"ל.

פעם אחת הייתי נוכח כשר' יוסף ז"ל שפך את ליבו באידיש באריכות  בפני אבי הרב ע"ה, כשהוא מלא דאגה על שבניו, הרב נתן יצחק שכבר היה אברך נשוי, והרב משה שמואל שהיה אז עדיין בחור, מונחים כל הזמן בענייני הרבי, בפעילות חב"ד, ולא לומדים לעצמם מקצוע כדי להתפרנס ממנו בכבוד. מה יצא מהם?

כששפך ליבו על הרב נתן נענה לו אבי ע"ה במאור פנים: "הוא יהיה מיניסטר" (שר)

וכששפך ליבו על הרב משה שמואל נענה אבי ע"ה בלבביות רבה: "הוא יהיה מיניסטר גדול לא פחות מאחיו"…

היה נראה שהדברים מרגשים ומשמחים את אביהם ר' יוסף ז"ל, ומורידים לפחות חלק נכבד מהאבן שרבצה  על ליבו. 

אשרי המאמין

מספר אחי הרב איתן יעקב שיחי':

פעם, הגיע ר' יוסף אוירכמן ע"ה אל אבי ע"ה, והתעניין אם אפשר לבקש ממנו גמ"ח כיון שהוא זקוק עתה לסכום של אלף ל"י באופן דחוף ואין לו תחת ידו.

אמר לו אבא הרב ע"ה:

כרגע גם אני במצב שאין לי כסף שאוכל להלוותו בתור גמ"ח. אבל עודד את רוחו של ר' יוסף ע"ה ואמר לו:

"כשנמצאים במצב של "מאין יבוא עזרי", צריך פשוט לבקש מהשם מכל הלב, אנא ה' תעזור לי ותשלח את הכסף לו אני זקוק" וה' יתברך ימצא את הדרך לעזור".

יצא ר' יוסף אוירכמן ע"ה לדרכו, אך חזר בבהלה ובהתרגשות כעבור כמה דקות, וכך סיפר:

יצאתי מביתכם, ובקשתי מהקב"ה שיעזור לי וישלח לי אלף ל"י, שאני צריך בדחיפות. המשכתי ללכת ולתדהמתי אני רואה רכב שנוסע במהירות רבה, ומחלונו מתעופפים שטרות של כסף.

ניגשתי לאסוף את השטרות, והנה מראה הוא, השטרות הללו הם בסכום של אלף ל"י בדיוק!

****

בתמונה: הרב פיזם ע"ה עם הרב דרוקמן בחגיגת בר מצווה לעולה חדש, בשנת נ"א במרכז נפש חיה בקריות. מארכיון ליובאוויטש.

עם הרב דרוקמן בחגיגת בר מצווה לעולה חדש