בראשי פרקים מתולדות הרבי, שפורסמו בהקדמה ל'היום יום', נכתב על שנת תש"ל: מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב-יד-קודשו, כי אכן מאבקו של הרבי בעניין החל שנים רבות קודם לכן.
כבר בשנת תשי"ח נעשה ניסיון לחוקק חוק בו נאמר ש"כל אדם המצהיר בתום-לב שהוא יהודי – יש לרשום אותו כיהודי", כלומר אין צורך אפילו שיהיה בן לאם יהודייה ואף אין צורך שיתגייר!
ההנחיה החדשה גרמה לסערה ציבורית עזה בעם ולמשבר ממשלתי. כדי להיחלץ מהמשבר פנה ראש-הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, אל עשרות אישים מפורסמים וביקש מהם לשמוע חוות דעתם בנושא. כמעט רובם קבעו בצורה חד-משמעית: בן נוכרית אינו יהודי ללא תהליך של גירות.
לפנינו מכתבו של הרבי לבן-גוריון עם צילום – בפרסום ראשון – מהגהותיו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שיחי' לעולם ועד, על טיוטת המכתב. בשולי הגיליון הוסיף הרבי עוד אריכות רבה וחשובה בנושא, והמכתב במילואו נדפס באגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשיד.
צילום הגהות נמסר לפרסום במגזין בית משיח באדיבות ועד "חיילי בית דוד" – 770 – בית משיח
ב"ה, ח' אדר א', תשי"ט
ברוקלין.
לכבוד מר ד. בן גוריון שי'
ראש הממשלה
שלום וברכה!
במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון – לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל – להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:
דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה – יהודי, או – בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.
האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.
בכבוד ובברכה.
אינני מציין המקורות וכו' – כי בענין הגירות הלכות פסוקות, ברורות ומפורטות ברמב"ם, טור, שולחן ערוך, ועוד.