שרגא קרומבי, חב"ד אינפו
מפעם לפעם ההיסטוריה מוסיפה משפטים למאגר השפה של כולנו, משפטים שהופכים מהר מאוד להיות לא רק שגורים על כל לשון אלא בעלי משמעות סימבולית מיוחדת. כך הפך המשפט "הערבים נוהרים לקלפיות בהמוניהם", למשפט שמסמל הסתה, כזאת הנוצרת בגלל לחץ של אדם העומד לפני הפסד בבחירות, והוא מוכן לצאת בבוטות נגד ציבור שלם רק כדי להציל את עצמו מהפסד צורב.
אבל המשפט הזה לא מסמל רק הסתה חסרת רסן אלא גם פניה אל אחד הרגשות הבסיסיים של הציבור, אותה חלוקה של העולם ל"אנחנו" ו"הם", כשכמובן "אנחנו" הטובים, ו"הם" הרעים. והפניה הזאת עובדת. זה עבד לנתניהו בבחירות הכלליות, זה עבד למפלגות האנטי דתיות בבחירות המוניציפליות אתמול, וזה עבד גם בכפר חב"ד. מסתבר ש"סדנא דארעא חד הוא", ובכל מקום שיש מי שמוכן להסתכן בשריפת כל הגשרים על ידי יצירת שנאה בין שני מגזרים, הוא יצליח בכך.
פסיכולוגים החוקרים את השאלה מדוע אנשים מזדהים עם קבוצות מדווחים כי עצם העלאת המודעות של אדם לעובדה שהוא חלק מקבוצה מסויימת, ושכנגדה קיימת קבוצה אחרת, מספיקה כדי ליצור תחרות ועוינות, גם כאשר אין באמת על מה להתחרות. מסתבר שלא צריך להיות פסיכולוג ולא צריך לערוך מחקר לצורך כך. מספיק לראות כיצד התנהלה מערכת הבחירות האחרונה בכל מקום בארץ ולהבין שגם כאשר לא היו הבדלים אמיתיים בין המפלגות, התחרות והעוינות הרקיעו שחקים.
אבל למרות שמדובר ברגש בסיסי כל כך, מחסידי חב"ד מצפים ליותר. לא, אף אחד לא מצפה שלא תהיה מחלוקת בין חסידי חב"ד, אף אחד אפילו לא מצפה שכל המחלוקת בחב"ד תהיה רק בשאלת פרסום זהות המשיח, אבל כן מצפים לגבול מסויים. גם חסידי חב"ד הם בני אדם, וזה בסדר שישנם לא רק חילוקי דעות על רקע אידיאולוגי אלא גם מאבקי שליטה וכבוד. אבל גם למחלוקת וחילוקי דעות ישנן גבולות, ועד הבחירות האחרונות היה ברור שישנם גבולות אותם לא חוצים. בבחירות האחרונות התבדנו.
מותר לחלוק בשאלות של פרסום הגאולה, אפשר גם להתווכח על נושא של פתיחת מוסדות מתחרים משני צדדי המתרס (בית משיח מול כפר חב"ד, פנסאים מול צבאות ה' וכן הלאה וכן הלאה), מותר כמובן להחזיק בדעה שאסור שיהיו שני ועדים בכפר חב"ד, או לטעון שההוראה של הרבי היתה עשרות שנים לפני שהחוק הנוכחי עלה בכלל לדיון. הויכוחים יכולים להיות לא נחמדים והטונים יכולים לעלות, כל צד רשאי כמובן להטיח בצד השני שהוא "נלחם נגד הרבי", ושהוא ורק הוא יודע מה דעתו של הרבי ומה נכון לעשות.
אז מה אסור לעשות? אסור להסית ואסור לשסות את הציבור איש ברעהו, ובודאי שאסור לעשות את זה רק כדי לגרוף רווח צדדי. כאשר ישנן שלוש רשימות בכפר חב"ד, אסור לשסות את הציבור נגד המשיחיסטים רק כדי לקושש קצת קולות ולהעביר אותן מרשימה אחת לרשימה אחרת. אבל זה בדיוק מה שנעשה.
הנה ציטוט מתוך מאמר מערכת שפורסם בעיצומה של מערכת הבחירות באתר חב"ד און ליין:
"לראשונה, ההכרעה שתידרש מהתושבים היא ברורה: להצביע לרשימת המשיחיסטים או לרשימות האחרות.
בניתוח פשוט של המצב, אם רשימתו של הוועד הנוכחי לא תגיע ל-5 מושבים המהווים רוב בועד, וזאת בעקבות הצבעת חלק הבוחרים לרשימתו של רבינוביץ, הרי שרשימת הפלג המשיחי תהפוך ללשון מאזניים אשר כל מי שירצה להרכיב קואליציה כלשהי ייאלץ למלא את דרישותיהם."
ההסתה כאן לא נועדה כדי למנוע מהמשיחיסטים להצביע לרשימה שתייצג אותם, אלא לגרום לאלו שאינם משיחיסטים להמנע מלהצביע לרשימה של רבינוביץ, על ידי הפחדה: אם תצביע לרבינוביץ, המשיחיסטים עלולים להפוך ללשון מאזניים, ואז – שומו שמיים – הם יוכלו לאלץ את הוועד למלא את דרישותיהם! ומה הדרישות שלהם? שיהיה לילדיהם בית ספר עם תנאים מינימליים, כפי שהשכל והיושר, וההלכה והחוק, כולם מחייבים, וכפי שכל ילד יהודי אחר מקבל.
ומשהחלה ההסתה היא לא נעצרה כאן כמובן. מה הדרך הטובה ביותר לדרבן אנשים לצאת מהבית ולהצביע? כמובן, הודעות טקסט מלחיצות על כך ש"הקלפיות מלאות במשיחיסטים". רחמנא ליצלן, המשיחיסטים יוצאים לממש את זכותם, אז רוצו גם אתם להצביע.
מי שחשב שעם סיום הבחירות תיפסק ההסתה – התבדה. הכותרת באתר הנ"ל המבשרת את תוצאות הבחירות זועקת: "כפר חב"ד: הישג למתנגדי המד"א, ה'משיחיסטים' לשון מאזניים", והסקירה עצמה מנוצלת להסברה כי כעשרים וחמישה אחוזים שהצביעו לרשימת המשיחיסטים נחשבים ל"הישג דל"…
בשפה שלנו יש מילה אחת לתאר את זה: אנטישמיות.