נפלאות ברזל • טור בענייני השעה

הרב שלום דוב בער וולף

כמדומה שהדברים דלקמן פשוטים וברורים לכולנו, וחלקם כבר נאמרו על ידי אנ"שים שונים בהזדמנויות שונות. וכאן לא באו הדברים לחדש, אלא רק לסכם לסדר ולחדד. ואפילו כולנו חכמים ונבונים ויודעים כבר את כל הסיפורים, מצוה עלינו לשוב ולספר בניסים שהקב"ה עושה לנו, לרענן ולהתרענן. כדברי הרבי מלך המשיח המובאים לקמן. נעשה זאת בתמצית והקורא הנבון יפתח הדברים. 

להבין את גודל האירוע

כולנו מכירים, או גם זוכרים מחוויה אישית, את סיפורי הניסים של מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, ומלחמת המפרץ. הזדמנויות בהם עמדו עלינו לכלותנו, ובדרך הטבע המצב היה איום ונורא, ושוב ושוב הקב"ה הצילנו מידם. אמנם המתבונן במאורעות השנה האחרונה, יראה שבשנה זו היו ניסים שהם בדוגמת כל הניסים הנ"ל גם יחד, ועוד יותר.

א) כנ"ל, במלחמת ששת הימים שונאי ישראל איימו ח"ו להשמיד את היישוב היהודי בארץ הקודש, אמנם בפועל, מכת פתע מקדימה שבשה את תכניותיהם, ותוך ימים ספורים התהפך המצב ובני ישראל הכו בשונאיהם ועשו בהם כרצונם.

ועל דרך זה בתקופה זו, שהיה על ארץ הקודש איום גדול מצפון, והדיבורים היו שבדרך הטבע יש ביכלתם ח"ו להכות בנו בצורה קשה מאד. אמנם בפועל, בסדרה של מכות פתאומיות, כל תכניותיהם השתבשו, ובני ישראל עושים בהם כרצונם.

ב) במלחמת יום כיפור, שונאי ישראל תקפו בפתאומיות בו זמנית מדרום ומצפון, פרצו את קווי ההגנה, ויכלו ח"ו להכנס לתוך הערים בלי שהיה כח שעמד בפניהם. אמנם בדרך פלא הם עמדו על מקומם בלי להתקדם, עד שבני ישראל התארגנו כנגדם והסיגו אותם אחור. והרבי בשיחות אח"כ אמר שנס זה גדול יותר מהנס של ששת הימים.

ועל דרך זה בתקופה זו, שאמנם ביום הראשון של שמחת תורה הם היכו בנו בפתאומיות מכה כואבת מאד, אך המבין מה הי' אמור להיות לפי התכנית המקורית שלהם, כשהיו מצטרפים אליהם ח"ו השונאים מצפון, שאז המצב הי' נורא ואיום בכפל כפליים. וגם במצב בפועל, שרק השונאים בדרום עלו עלינו, הרי בדרך הטבע הי' ביכלתם בזמן הראשון להתקדם הרבה יותר ולהכות ח"ו הרבה יותר. ורק יד ה' עצרה אותם. 

ג) במלחמת המפרץ איימו להשמיד ח"ו את אה"ק על ידי טילים. בפועל ירו עלינו 39 טילים, שכל אחד מהם ביכלתו לגרום ח"ו לפגיעות רבות בנפש, אך כמעט ולא היו פגיעות בנפש. ובשנה זו, שוב ושוב ירו עלינו טילים במספרים כפולים ומכופלים, ואחוזי ההצלחה ביירוט היו בלתי הגיוניים, וגם שיעור הנזקים המועט מאלו שנפלו באה"ק, הוא בלתי הגיוני.

הנס הפנימי

בתמוז תשל"ו נחטף מטוס נוסעים שהי' בדרכו לאה"ק, והובא לאנטבה שבאוגנדה. במבצע מפתיע חיילי צה"ל הגיעו עד לשם, התגברו על השונאים שהיו שם, שחררו את החטופים, והביאו אותם בשלום לאה"ק. ובתקופה שלאחר מכן, הרבי דיבר רבות על הנס הגדול שבדבר.

באחת ההזדמנויות הרבי ביאר שהנס של הנצחון על האויבים, הוא המשך ותוצאה של נס קודם, פנימי יותר. כי כל אחד מהלוחמים שיצא למבצע היתה אצלו מלחמה פנימית בין הטבע האנושי לדאוג לעצמו ולמשפחתו, ובין כח מסירות הנפש שבו. והנצחון הפנימי של כח מסירות הנפש על טבע האדם, הוא שגרם אח"כ לנצחון החיצוני על האויבים.

כך גם בתקופה זו, מלבד הנסים הגלויים בנצחון על האויבים, רואים בצורה ברורה את הנס פנימי שקדם לזה, גילוי נקודת היהדות, האמונה ומסירות הנפש, אצל יהודים בכלל ואצל הלוחמים בפרט. אמונה ומסירות נפש שנותנים להם את הכח להלחם ולנצח.

[סיפר לי אחד מאנ"ש שפגש קבוצת חיילים והציע להם להניח תפילין, אך התברר לו שכולם כבר הניחו. והמפקד הסביר לו: "כשיצאנו מעזה, 70 אחוז מאתנו הניחו תפילין כל יום. כעת, כשאנו יוצאים מלבנון, כמעט כולנו מניחים תפילין. אנו רואים ניסים ממש כל יום, אז אי אפשר אחרת"]. 

ובהמשך לזה, מה שנראה חידוש עוד יותר גדול, שהאנשים היושבים בממשלה מצאו בעצמם את הכח והעוז לצאת למלחמת תנופה בכל העוצמה בלי להתחשב בכל השיקולים והאיומים מבית ומחוץ, מאויבינו ומ'ידידינו'. שהנהגה זו דוקא הביאה את השינוי הגדול במצב. 

בכ"א אייר תנש"א בעת חלוקת הדולרים עבר לפני הרבי יהודי שהציג את עצמו כידיד של בנימין נתניהו, וביקש ברכה עבורו. הרבי אמר לו [בתרגום מאנגלית]: "תאמר לו שבוודאי הוא ימשיך לנקוט בקו התקיף כמו קודם. וכאשר יגיע הזמן בו יצטרך להוסיף תוקף, הוא בוודאי ימצא את התוקף בתוכו להמשיך לעת עתה וגם לאחר מכן".

כשהרבי אמר זאת, הוא ודאי ראה את כל המשך המאורעות קדימה. וכשדיבר על "הזמן בו יצטרך להוסיף תוקף", ודאי שנכלל בזה גם המצב בו אנו נמצאים כעת. ובוודאי שהכח שלו לעמוד חזק מול כל הלחצים הוא בזכות הההבטחה של הרבי ש"בוודאי ימצא את התוקף בתוכו". כי מילה של הרבי פועלת פעולתה. 

להדגיש את הניסים

כנ"ל, אחרי הנס באנטבה הרבי דיבר רבות על הצורך לשים לב לניסים, והזכיר בקשר לכך את מאמר חז"ל אודות חזקיה שניצל מסנחריב, והי' עליו לומר שירה על הנס, ואם הי' עושה כן הי' נעשה משיח. מאמר חז"ל זה הוזכר שוב בשיחת ש"פ וישב תשנ"ב, ושם הודגש המסר שפרסום הניסים שהקב"ה עושה קשור עם זירוז הגאולה האמיתית והשלימה.

[בשיחות אחרי אנטבה, בתוך הדברים אמר הרבי ש"לא מתכוונים לומר על מישהו שהוא בדוגמת חזקיה. בכל דור יש מי שראוי להיות משיח, ומסתמא גם עכשיו ישנם כמה". אך כמובן, לנו כחסידים מותר להתכוון על מישהו בדורנו שהוא בדוגמת חזקיה, אותו אנו מבקשים שיהיה משיח].

במכתב כללי שהרבי כתב בסוף אדר תנש"א אחר מלחמת המפרץ, ביאר הרבי בפרטיות את הניסים שהיו סביב למלחמה, כיצד נמנעה מלחמת עולם, וגם המלחמה שפרצה נסתיימה תוך זמן קצר בהרבה מהמשוער. חודש אחר כך, בכ"ו ניסן, שוב הקדיש לזה הרבי שיחה שלימה, להשוות בין ניסי מלחמת המפרץ בזמן הזה, לניסי פורים ופסח בימים ההם. וכן על המסר מהניסים, ההכרה בהקב"ה בורא עולם ושומר ישראל, שמביאה להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור.

בסיום אותה שיחה אמר הרבי: "ויהי רצון שלא יצטרכו לדבר ולספר אחד לשני אודות הנסים, כיון שכל אחד ואחד יראה ורואה זאת בגלוי, מראה באצבעו ואומר זה, ומכיר ומודה לה' על הנסים, עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים הגלויים! כיון שהוא לא משכנע את עצמו שאין מה לרקוד ולהרעיש על הנסים שהקב"ה מראה, אלא אדרבה: הוא בא לידי הכרת האמת לאמיתו, א) שהקב"ה מראה נסים גלויים, וכן ב) שצריך להיות על כך בשמחה גדולה". ואם כך אמר הרבי אז, קל לשער מה הרבי מצפה מאתנו כעת.

[בתקופה האחרונה פרסמו בשלטי חוצות בצדי הכבישים ציטוטים משרי הממשלה המדברים על הניסים ועל הגאולה שרואים כעת.

המפרסמים התכוונו כנראה לאינטרסים שלהם. אך הדברים מזכירים את המעשה שהדפיסו ב'על המשמר' את מכתבו של הרבי בענין 'קול ילד בוכה', אודות האחריות לחינוך יהודי לילדים. והוסיפו שורה של שאלה, היכן הרבי היה בפרשת שוחמכר כאשר היה 'ילד בוכה'. וכפי שמספרים, הרבי אמר על כך שהם חושבים שהם הדפיסו את המכתב בשביל להוסיף את השאלה, אך האמת היא שהם הוסיפו את השאלה כדי שיכניסו את המכתב.

ועל דרך זה יש לומר בעניננו, שהיה צריך מי שיתלה שלטים גדולים בכבישים על הניסים שהקב"ה עושה לנו. ובכל הקב"ה עושה את שליחותו].

*

כאן המקום להציע רעיון ללקט סיפורי הניסים של שנה זו, הכלליים והפרטיים, אל מקום אחד, דבר שיעצים את המודעות לכל סיפורים אלו יחד. ובטח ימצא מי שתנדב רוחו אותו וימצא בעצמו רצון להביא רעיון כזה אל הפועל. ואפשר מראש להציע שם שיכול להתאים לליקוט כזה, "נפלאות ברזל".

בעולם קוראים הרי למלחמה זו על שם הברזל. שם זה מזכיר מיד את תוכן שיחת ש"פ ויחי תשנ"ב, בה עוסק בנושא הברזל ומבאר את המשמעויות השליליות והחיוביות שיש בו. כי ברזל מורה על חוזק ותוקף, שיכול להיות בצד הקדושה ובצד הקליפה. ולכן  מצד אחד נמשלו בו אדום שהחריבו את בית המקדש, ומצד שני נשתבחה בו ארץ ישראל ונמשלו בו תלמידי חכמים, ועד החידוש שבית המקדש השלישי והנצחי יהיה בנינו מברזל המורה על תוקף בל ישונה. ובהמשך אותה שיחה מקשר הדברים לשנת תשנ"ב, שהיא ראשי תיבות של "תהא שנת נפלאות ברזל", שם שרומז על "הפיכת הברזל דלעומת זה לברזל דקדושה".

אז ברוח זו, נציע לקרוא לניסי שנה זו ג"כ, נפלאות ברזל.

הניסים וחיינו השגרתיים

בכלל, כשמדברים על ניסים, יכול להיות במחשבתנו פער בין סיפורי הניסים לבין חיינו במציאות השגרתית. ניסים לחוד וחיים לחוד. וישנם בזה כמה נקודות שחשוב לחדד. ואקווה שיובהרו הדברים נכון:

א. כנ"ל, קורים ניסים גלויים של הצלת ישראל, ובו זמנית החיים מתנהלים בתוך שגרה טבעית, שיש בה גם מקרים מצערים וכואבים. אולי יכולה להיות מחשבה של 'טבע בפשיטות, ניסים בהתחדשות'. הטבע הוא הדבר הפשוט אותו אנו מכירים ולפיו אנו מתנהלים, והנס הוא הבלתי רגיל שקורה מדי פעם. או יכולה להיות מחשבה דומה, שכשאנו מדגישים את הניסים אנו רוצים להתמקד בחיובי, "להסתכל על חצי הכוס המלאה", למרות חצי הכוס השניה. אך לא זו הכוונה.

חכמינו מבארים שהמציאות של עם ישראל – תמיד, בכל מקרה, לטוב ולהיפך – היא לא תחת חוקי הטבע. הנצחונות שלנו אינם טבעיים, וגם הכשלונות שלנו. כשאנו מנצחים, זה לא בגלל שאנו חזקים, וכשחלילה אויבינו היכו בנו, זה לא בגלל שהיינו חלשים מולם. אנו עומדים רק מול הקב"ה, בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך. ולכן, אחרי הכל, הקיום של עם ישראל הוא נצחי ואף אויב לא יוכל נגדו, וזהו הנס הכי גדול, הנס המתמיד לאורך כל ההיסטוריה (ראה אגרת תחיית המתים לרמב"ם בסופה. רמב"ן על התורה סוף פרשת בא. ועוד).

ובסגנון תורת החסידות, ההנהגה הטבעית היא רק לבוש המעלים את האמת, שהנהגתנו היא הנהגה ניסית. ניסים בפשיטות, טבע בהתחדשות. ולכן כשאנו רואים נס, אנו מתייחסים אליו כגילוי של המציאות האמיתית שנמצאת כאן תמיד מאחרי הקלעים. דבר שיצא מן הכלל כדי ללמד על הכלל כולו, גילוי שעוזר לנו להבין שכל סיפור חיינו הוא נס אחד ארוך, הנס הגדול של נצחיות עם ישראל, המוביל תיכף ומיד אל הנס הגלוי הכי גדול, הנס של ביאת המשיח והנצחון הסופי של הקב"ה. 

ב. חכמינו מדגישים שההנהגה הניסית עם ישראל היא לא רק עם הכלל, אלא עם כל יהודי בפרט (ראה שם). ולכן הסיפורים הנ"ל אודות ההצלה הכללית של ישראל, אמורים לעודד את רוחו של כל אחד מאתנו באופן אישי.

במכתב מז' אדר תשל"א, כותב הרבי לאשה אלמנת צה"ל, שכנראה מלבד הצער והאבל על אבדן הבעל, דאגה פשוט כיצד תמשיך לנהל את חייה בלא עזרת הבעל, מבחינה כלכלית וכו'. ובלשונו של הרבי:

"התבוננות במצב ארץ הקודש המוקפת אויבים ושונאים ובכל זאת קיימת ומתבססת, אי אפשר שלא תביא להכרה אשר לא ינום ולא יישן ה' שומר ישראל ונותן הוא כח ועצמה לצה"ל וכו', ולמרות שכמה מהמובחרים שבהם נפלו בקרב, ה' ינקום דמם, – נפל פחד צה"ל על האויבים כו' – וזה גם מביא לבטחון בה' גם בחיים הפרטים של איש ואשה הישראלים" [הדגשת הכותב].

ג. לכאורה, גם אם אנו מכירים בהנהגה ניסית, אך את הניסים אי אפשר לזמן ואי אפשר לתכנן, ולכן אנו מנהלים את תכניות חיינו לפי דרך הטבע המוכרת והידועה, והניסים יגיעו כשיגיעו.

אך הרבי תמיד אומר שאפשר לזמן ניסים: "האופן העיקרי איך מקבל יהודי את הנסים ופועל שהקב"ה יוסיף בנסים – ע"י זה שהוא מוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור". (שיחת כ"ו ניסן תנש"א הנ"ל).

כי מהות הנס, היא גילוי כוחו של הקב"ה שמעל הטבע, וגילוי ההתקשרות העל טבעית של הקב"ה עם ישראל. התקשרות זו מתבטאת בקיום המצוות, שיהודי מקיים אותם לא מתוך טבעו רגילותו והבנתו, אלא מתוך ביטול וקבלת עול לרצון ה' שלמעלה מהשכל, שבזה הוא מתקשר עם ההנהגה האלקית העל טבעית, וגורם לעוד ועוד ניסים.