בעקבות מלווה אדמו"ר הריי"צ • תיק בליז'ינסקי

שניאור זלמן ברגר

לא מכבר חשפנו כאן את בקשת הויזה עבור הרב חיים אלעזר הבר – שביקש לעלות לארץ הקודש, ולבקשת בית הרבי הריי"צ, נועד להיות המלווה של הרבי בדרכו לארץ הקודש, אלא שלבסוף תוכנית הביקור בוטלה, אך הרב הבר עלה לארץ הקודש.

והנה זמן קצר אחר כך, הרב מאיר בליז'ינסקי שהתגורר באוטווצק, ביקש לעלות לארץ הקודש, אך התלבט לגבי דעת אדמו"ר הריי"צ, וכאשר שאל את מזכיר הרבי, השיבו כי הרב חיים אלעזר הבר ביקש לעלות וקיבל את ברכת הרבי.

לרגל היארצייט של הרב בליז'ינסקי – ל' שבט – נביא את סיפור העליה שלו המשולב עם הוראות אדמו"ר הריי"צ. ונתחיל מתחילה.

לאחר עליית היטלר לשילטון, האנטישמיות באירופה גאתה, וצרה זו נוספה למצוקה הכלכלית הקשה של יהודי פולין. סיבות אלו גרמו לר' מאיר לחשוב על עלייה לארץ הקודש, כפי שסיפר בזכרונותיו: "רצוני היה לעלות לארץ הקודש, הייתי מוכן לעבוד שם קשה, ידעתי שאין בידי כסף להביא לארץ ישראל, אבל לפחות לעבוד עבור אוכל, כי כאן בפולין אפילו לעבוד אי אפשר. העניות בפולין היתה גדולה ונוראה מאוד".

היה ברור לו שהוא צריך את ברכת אדמו"ר הריי"צ למהלך חשוב זה, וקודם לכן רצה לבדוק מה דעתו של הרבי בנידון.

לכן, סר לבית הרב יחזקאל פייגין מזכיר אדמו"ר הריי"צ שהתגורר באותה תקופה ליד אוטווצק. הוא שאל את המזכיר, האם נוחה דעתו של הרבי הריי"צ שחסידים עולים לארץ הקודש, והרב פייגין השיב בדוגמא שאירעה בתקופה האחרונה, כאשר הרב חיים אליעזר הבר (לימים, מחותנו של הרב בליז'ינסקי) ביקש לעלות לארץ הקודש, וקיבל את ברכת הרבי הריי"צ.
עוד באותו ערב, סידר הרב פייגין 'יחידות' לר' מאיר והרבי השיב כי ההצעה לעלות לארץ הקודש טובה מאוד: "אבל מהיכן יהיה לך סרטיפיקט לארץ ישראל?" שאל הרבי והשיב מיניה וביה: "ישלחו לך מישיבת תורת אמת דרישה בתור רב". ר' מאיר פתח בשתדלנות להשגת סרטיפיקטים לו ולבני משפחתו, ולבסוף קיבל את האישורים המיוחלים בסיועם של קרובי משפחתו, האדמו"ר בעל הסולם, והרב יהודה הרש ברנדווין.

לקראת הנסיעה, נכנס אל הרבי הריי"צ עם שניים מילדיו, בכדי לקבל ברכת פרידה, וקיבל יחס מיוחד: "לרבי היה אלי כעין אהבה אבהית. אצל אדמו"ר הריי"צ לא היה שייך שאשה תבוא אליו. אני הייתי בדיעה כי אצלי זה אחרת, ואשתי כן תוכל לבוא ולהיפרד ממנו. אמרתי לאשתי שהיא תשהה על יד חדר הרבי.

נכנסתי אל הרבי ולקחתי איתי את ילדתי ציפורה, שהיתה ילדה בת שמונה וגם את בני שמואל שהיה אז בן 4. בתחילת ה'יחידות' שאל אותי הרבי היכן אני מתכונן לגור בארץ ישראל? אמרתי לו כי אינני יודע, אבל היות ויש לי אח בבני ברק שהוא נסע לפני חצי שנה, חושבני שאוכל להיות איתו ביחד בבני ברק.

אמר לי הרבי: בבני ברק ישנו חתנו של זלמן זעליגסון, קוראים לו ד"ר הופמן. ראה לקרב אותו. אחר כך אמר לי, כי בודאי גם בעלת הבית רוצה להיפרד. מיד קראתי לרעייתי, ונפרדה גם כן מהרבי".

בשלהי חודש תמוז תרצ"ה, עלה על אוניה שיעדה ארץ הקודש, ועמו רעייתו, וששת ילדיו: ציפורה (הבר), פנינה (צור), שמואל, יוסף, שניאור זלמן ומנחם מענדל. אחרי שלושה ימי הפלגה, הגיעה המשפחה בראש חודש מנחם אב תרצ"ה לנמל יפו ואת פניהם קיבל האדמו"ר מאשלג, ומיד התפתחה בין שני בני הדודים שיחה בה ליבנו את ההבדלים בין שיטת חב"ד לשיטת אשלג.

• תולדות חייו של הרב מאיר בליז'ינסקי – נדפסו בספר "רבים השיב ליהדות וחסידות".

מימין: הרב מאיר בליז'ינסקי, משמאל: הרב חיים אלעזר הבר ובאמצע בנו הרב ישראל צבי הבר, והוא חתנו של הרב בליז'ינסקי