סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל

מאת: אהליאב אבוטבול, בית משיח

אין בחור חב"די שלא מכיר את החששות וההתלבטויות לפני הנסיעה ל'קבוצה'. באיזה הסדר יהיה כשיחזור מהצבא? האם יחוייב גיוס? והאם יוכל להשיב לעצמו את מעמדו כבן ישיבה, שאבד עם היציאה לחו"ל? בין הבחורים נפוצים סיפורים על בחורים הכלואים בבתי מעצר שונים, וסיפורים אלו כבר הפכו לדבר שבשגרה. הגעה לארץ לצורך שמחה או לסתם ביקור, הופכת למסובכת פי כמה כאשר מדובר בבחור שנסע לשנת ה'קבוצה' בבית חיינו ונשאר שם מעבר לשישים יום המותרים על פי חוק.

השבוע נראה כי הסערה הגיעה לפתרונה. מאות תלמידי ישיבות תות"ל בארץ הקודש הגיעו ללשכת הגיוס בתל השומר על מנת לחתום על הסכם חדש אותו טוו, ועליו עמלו ראשי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, הגאונים החסידיים הרב יצחק גולדברג ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל–העמק, הרב משה הבלין ראש ישיבת תומכי תמימים בקרית גת והרב יוסף יצחק ווילשאנסקי ראש ישיבות חסידי חב"ד בצפת.

ההסכם התקבל בלא מעט תהיות ושאלות נוקבות. משפיעים תהו כיצד אפשר לחתום על ביטול מעמד בן ישיבה, ואחרים תהו לפרטים אחרים בהסכם. שאלות אלו גרמו לבלבול רב בקרב הורי התלמידים כמו גם בקרב התלמידים עצמם שלא ידעו כיצד לנהוג.

השתלשלות הדברים: מאז ג' בתמוז תשנ"ד, כאשר קמו אנשים מתוכנו וטרחו לשכנע את הצבא שאין עניין בנסיעה לרבי לשנת ה'קבוצה', נוצרה בעיתיות בכל הקשור לנסיעה. עובדתית, מהרגע שהתלמיד יוצא ל'קבוצה' – הוא מאבד את מעמדו כבן ישיבה ומתחייב גיוס, בין אם הוא חתם על הסכם כלשהו, ובין אם לא.

זה המצב שנמשך עשרים שנה ויותר. בשנים הראשונות הייתה גמישות מצד הצבא שאפשרה את המשך הלימודים בישיבה, וכן היו אפשרויות – נדירות אמנם אך קיימות – לחזור למעמד בן ישיבה.

לקראת קבוצה תשע"ב, בהתערבותו ובמאמציו של הרב אשכנזי ע"ה, גובש הסדר כלשהו מול הצבא שאפשר דחיית גיוס עד גיל 24, אך הסכם זה לא עמד מבחינה חוקית ולמעשה הוא בוטל מיד בתום אותה שנה.

אפילו לאחר שלפיד ביטל את דחיית השירות של תלמידי הישיבות – עוד הייתה אפשרות להסתדר. זו הייתה תקופה של תוהו ובוהו, ומבחינה מסויימת היא הקלה על תלמידי הישיבות. ועד הישיבות לא תפקד באופן הרגיל, וכן לא נערכו ביקורות צבאיות בישיבות. היו אלו שנתיים של בלאגן… למרבה האבסורד, דווקא בזמנו של לפיד, בחורים שיצאו ל'קבוצה' חזרו לארץ בשלום מבלי שיצטרכו לשלם על כך מחיר. יתרה מכך: לאחר גיל 24, רבים מהם קיבלו בדואר פטור מצה"ל…

אולם בשנתיים האחרונות החל הצבא להקשיח עמדות ולעקוב אחר כל תלמיד ישיבה שיצא לחו"ל, או כזה שלא התייצב לזימונים. שלטונות הצבא החלו לנהוג בבחורים אלו במלוא חומרת הדין.

מצב זה העמיד את הבחורים בפני עובדה קשה: עשרות בחורים מגוייסים בעל כרחם לצבא עוד בהיותם בגדר תלמידי ישיבה.

צו גיוס נגד 600 בחורים

על התפנית שהביאה להתערבותם של ראשי הישיבות, מספר הרב משה הבלין: "בחורף האחרון הגיעו חתימות של 300 בחורים שסיימו 'קבוצה' (עד כה הגענו ל–600 בחורים!) שפנו לרבנים במכתב בקשה שיטפלו בענין ביטול מעמדם כבני ישיבה, כיוון שעל פי תחושתם, ההנהלות הישיבות הפקירו אותם. בחורים בוגרי 'קבוצות' תשע"ג–תשע"ה איבדו את מעמד בן ישיבה, ונדמה היה שלאיש לא אכפת מהמצב שנוצר. חלקם הגדול קיבלו צווי מעצר ונפתחו כנגדם הליכים נוספים. בנוסף לכך, כולם קיבלו צו איסור יציאה מהארץ. לכן ישבנו כל ראשי הישיבות עם הרבנים והתחלנו להיכנס לעובי הקורה על מנת לאפשר לבחורים ואברכים ללמוד לפחות שנה נוספת עד לאחר החתונה".

אצל ראשי הישיבות עומד בבסיס כל העניין, הרצון העז של הרבי שכל תלמיד ילמד בחצרות קדשנו במשך שנה תמימה. כך היה במשך כל השנים וזה חלק מהחינוך של התמימים בארץ הקודש. ענין זה של הנסיעה לשנה שלימה, תפס אצל הרבי מקום מיוחד, והרבי אף שיגר מכתבים בעניין זה לבגין ולשז"ר. "אין ספק שזה רצון קדשו של הרבי, ואת זה יש להמשיך גם לאחר ג' תמוז, ולא כפי שטענו שאחרי ג' תמוז צריך להפסיק את הנסיעה", אומר הרב הבלין.

ההסכם – הרע במיעוטו

אז מה קרה פתאום? מה היה כל דחוף לחתום על ההסכם?

"לאחרונה 'החגיגה' נגמרה. הצבא נכנס למערכת חדשה. לפועל – מי שיצא ל'קבוצה' בשנים האחרונות, וכן בשנה הנוכחית תשע"ו – קיבל הודעה מהצבא שביציאתו לחו"ל לתקופה העוברת שישים יום, ביטל הלכה למעשה את מעמדו כבן ישיבה, והוא מחויב להתייצב לגיוס מיידי.

"הבחורים, שכמובן חזרו רק לאחר תום שנת הלימודים, סומנו כעריקים. במקרה הטוב הם חויבו להגיע מיידית ללשכת הגיוס, ובמקרה הרע – נעצרו בשדה התעופה. כך או כך, כולם גויסו.

"נוכח המצב הנוכחי, אין לנו, ראשי הישיבות, את הפריבילגיה לעמוד מהצד. הרגשנו מחויבות לעשות הכול כדי לעצור את הסכנה הרוחנית האיומה בכך שבחורי ישיבה צעירים נלקחים לצבא. מכיוון שלא בא בחשבון לוותר על שנת ה'קבוצה' – לא הייתה ברירה, אלא לטוות את ההסכם שנחתם לאחרונה.

"אף אחד לא שמח עם ההסכם הזה, כואב לנו שהגענו לכך, אבל במציאות הנוכחית – זה הרע במיעוטו. האלטרנטיבה האחרת של הנוסעים ל'קבוצה' ללא ההסכם, היא לצאת קרח משני הכיוונים – גם לבטל אוטומטית את מעמד 'בן ישיבה', וגם להתגייס מיד עם החזרה לארץ".

נסיונות ההסדרה

מה עשיתם כדי לפתור את המצב?

"במהלך השנים נערכה פעילות בניסיון להסדיר את המצב. וותיקי ראשי הישיבות יחד עם מספר עסקנים החלו לפעול להסדרת עניין ה'קבוצה'. ראשי הישיבות נפגשו בשנה האחרונה עם בכירי העסקונה החרדית בכנסת ובגופים השונים. ראשית נבחנה האפשרות להשגת היתר יציאה ל–13 חודשים (כפי שכבר ניסו בעבר גדולי עסקני חב"ד, ביניהם הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה), אך נאמר לנו שעניין זה מצריך חקיקה, מה שלוקח זמן רב.

"עובדה נוספת חשובה נלקחה בחשבון: מאות תלמידים עמדו עד לאותו יום כמועמדי גיוס מיידי. נשלחו אליהם צווים והחלו הליכים נגדם, במיוחד לאור המצב הפוליטי והפוקוס התקשורתי בעניין הצבא, הרי שלא היה זמן ללכת להליך כזה.

"ראשי הישיבות הגיעו בתחילת השנה לפגישה ב'קריה' בתל אביב. גם שם הועלתה הדרישה לקבלת היתר יציאה ל–13 חודש, אך בקשה זו הושבה ריקם. ראשי הישיבות הציבו דרישה חד–משמעית לאפשר לתלמידים לצאת לשנת ה'קבוצה' ולאחריה להמשיך וללמוד בישיבה באין מונע ומעכב עד לחתונתם, ואחריה שנה נוספת בכולל כפי הוראות הרבי.

"הדרישה לא התקבלה במקום, הן מצד התקדים החברתי והתקשורתי, והן מצד התקדים המשפטי. נוסף על כך, הצבא מצדו מרגיש שההחלטה בידיו כיון שלדעתו בחורים אלו מחויבים גיוס, ולכן לא היה לו אינטרס להגיע להסכמה משותפת. ראשי הישיבות הודיעו אפוא, שאם לא תתקבל דרישתם זו, אזי יופסק כל קשר בין תלמידי ישיבות חב"ד וצה"ל.

"לאחר כמה שבועות חזרו נציגי צה"ל והודיעו כי מצאו מתווה שיאפשר את דחיית השירות עד לגיל 26, אך הציבו דרישות רבות שחלקן לא עולות בקנה אחד עם הקו של 'תומכי תמימים'. ראשי הישיבות הגיעו לפגישה נוספת עם נציגי הצבא, והביעו בה עמדה ברורה באשר להצעה, מה הם יכולים לקבל ומה לא!

"לאחר מאמצים נוספים, הביע הצבא נכונות גם ליתר הדרישות, ואז החלו מרתונים של פגישות וניסיונות לוודא שההסדר לא יכלול דרישות בעייתיות. לצורך כך נפגשו ראשי ישיבות חב"ד עם נציגי הצבא, וביותר מעשר פגישות (!) שהתקיימו בקריה ובמשרד הביטחון, דנו בפרטים השונים על מנת לראות שההסדר יצא לפועל בצורה הטובה ביותר.

"העיקרון הוא כזה: ליצור אפשרות שכל אחד מהבחורים יוכל לנסוע לקבוצה, ולאחר מכן ללמוד עד החתונה, ואף שנה נוספת בכולל כרצונו של הרבי. זה היה הבסיס שעליו הסכימו כלל ראשי הישיבות, כולל הרב יעקב כץ ע"ה והרב אשכנזי ע"ה – ולעקרונות אלו הצלחנו להגיע בהסכם הנוכחי".

מי היה מעורב בהליך מול הצבא?

"מטבע הדברים, לא שייך שכולם יגיעו לכל פגישה, אך במשך הזמן התקיימה אסיפה כללית של ראשי הישיבות יחד עם המשפיעים מכלל הישיבות, בה הוצגה הסוגיה לכל פרטיה והוצע הפתרון הזה שהושג. כלל הנוכחים הביעו הסכמתם שזהו המתווה המועדף.

"כמו כן, רבני חב"ד קיימו שלוש אספות מיוחדות בעניין, ואף ביקשו לעכב את ההסדר לצורך ניסיון לקבלת אישור ל–13 חודשי היתר יציאה, אך לבסוף הורו רבני חב"ד להמשיך עם ההסדר שסוכם עליו".

אין הסכם בין הצבא לישיבות, והישיבות לא שולחות בחורים לצבא

טוענים המתנגדים להסכם כי ישנו כאן תקדים. תלמידים נאלצים לוותר על מעמדם כ'בן ישיבה' וישיבות חב"ד בארץ הקודש שולחים את התלמידים לגיוס בצה"ל – למרות שמדובר בגיל מתקדם יותר. זהו תקדים שלא היה עד כה.

"אף אחד לא שולח בחורים לצבא. נקודה. אדרבה, ללא ההסכם המצב גרוע הרבה יותר: המצב הנוכחי מאלץ את הבחורים להתגייס לצבא מיד לאחר הקבוצה. מהנתונים שקיבלנו ממקורות הממונים על גיוס חרדים עולה, כי מאות (!) מהחיילים החרדיים בשח"ר וב'נצח יהודה' הינם חב"דניקים כשחלקם הגדול גויסו בשנות הישיבה בעל כרחם. המדובר בבחורים הנמצאים קודם חתונתם!

"לעומת זאת, הבחורים שחתמו על ההסכם יאלצו להתגייס לצה"ל רק לאחר חתונתם. זה הבדל מהותי. אמנם נכון שיש עניין שיעדיפו להמשיך ללמוד או לצאת לשליחות, אך הצבא עומד על שלו ודורש את גיוסם.

"יש בודדים שמתחמקים מהגיוס, אבל זה לא מציאותי. אברכים אלו, גם כאלו שכבר הינם קרובים לשנת השלושים לחייהם ולהם משפחה עם ילדים בלעה"ר, הינם תחת פקודת מעצר יומיומית, מה שלא מאפשר להם לצאת לעבוד ולהתפרנס בצורה חוקית. הם אפילו לא יכולים להגיש תלונה במשטרה אם למשל הם, או מי מבני משפחתם יותקף על ידי אדם זר וכדומה, שכן הם ייעצרו בו–במקום".

הרב וילשאנסקי: "לפי סגנון השאלה אענה עליה כך: לא היה ולא נברא. לא שולחים בחורים לצבא. אז מה כן? גם לאחר ההסכם, לא התחייבנו לספק לצבא חיילים. בוועד הישיבות התחייבו למכסה, אז תאמר שהם מספקים בחורים לצבא? ברור שלא. המציאות היא שיש בחורים מהציבור החרדי שמתגייסים, ובכך ממלאים את המכסה של כלל תלמידי הישיבות בארץ. אך אף ישיבה לא שולחת בחורים לצבא.

"בשנים האחרונות המציאות הייתה – שבחור שנסע לקבוצה ידע, כי הוא מסתכן בכך שיורידו לו את מעמדו כ'בן ישיבה', וכשהוא חזר לארץ, היה עליו להתמודד עם כל התוצאות. או גיוס, שהפך להיות עריק, או שהוא נאלץ להוציא 'פטור'.

"היום, בעקבות ההסכם החדש, לבחור יש אפשרות להגיע לצבא ולהודיע, שאם אין ברירה וזה שבנסיעתו לקבוצה יאבד את מעמדו כבן ישיבה ויחוייב גיוס, הוא מודיע כי מצד העיקרון, בגיל 26 אין לו בעיה להתגייס ולכן הוא מבקש לא להפוך לעריק. אך ההשמצות שכביכול הישיבות התחייבו לצבא לשלוח כך וכך בחורים – שקר יסודן.

"כמו כן, יובהר: אין כאן שום 'הסכם' בין הישיבות לצה"ל. ראשי הישיבות לא התחייבו לשום דבר כלפי הצבא; לא למספר מתגייסים ולא לאמירה כלשהי לתלמידים. הייתה פה דרישה חד משמעית שלא להפריע לתלמיד שיושב ולומד תורה עד שנה לאחר החתונה, כאשר בדרך כלל זה גיל 26 – כפי רצונו של הרבי. בחור שמתגייס קודם לכן, הרי זה מרצונו שלו, ואין לזה שום הצדקה".

הסכם של 'אין ברירה'

האם ההסכם החדש שהגעתם אליו היא בשורה טובה לאנ"ש?

לכולי–עלמא זה דיעבד שבדיעבד, אבל אין ברירה! אנחנו לא מברכים "שהחיינו" נוכח ההסכם.

כרגע יש לבחור רק שלוש ברירות: א. מה שהיה עד היום: לנסוע ל'קבוצה' בלי הסכם, מה שיבטל אוטומטית את מעמד 'בן ישיבה', ומיד בחזרתו של בחור ארצה, הוא יגוייס. ב. לא לנסוע ל'קבוצה' ולהישאר במעמד 'בן ישיבה'. ג. לנסוע ל'קבוצה' עם ההסכם הנוכחי, כולל מודעות לביטול מעמד בן ישיבה, אבל עול הגיוס נדחה עד גיל 26, כאשר בגיל הזה הבחורים כולם כבר נשואים עם ילדים בלעה"ר.

"באפשרות הראשונה מפסידים הכול, גם את מעמד בן ישיבה וגם את האפשרות להמשך הלימודים לאחר הקבוצה. נותרו אפוא שתי הברירות: האם לנסוע לקבוצה או לא לנסוע? ואנחנו אומרים: חייבים לנסוע לקבוצה! הרבי רוצה בכך!

"יתרה מזאת, בהסדר הנוכחי הצלנו כבר כ–300 בחורים שכבר נשלחו אליהם צווי גיוס, וההסכם הזה מציל אותם מלהתגייס, וזו כבר בשורה טובה".

אם יהיה הסדר אחר – יוכלו לעבור אליו

המתנגדים להסכם טוענים שיש אפשרות רביעית: לדבריהם, עסקנים פועלים כעת להשיג היתר יציאה לשבעה חודשים, עם אפשרות שההיתר יוארך בעוד ששה חודשים, לכל שנת הקבוצה. לדבריהם, עדיף להתפשר על 'קבוצה' של ששה חודשים, מאשר לחתום על וויתור על מעמד בן ישיבה. מדוע לא תצטרפו להסדר הזה?

נכון לרגע זה, אף אחד עוד לא הצליח להשיג הסדר לששה חודשים. יש אמנם דיבורים, אבל מי כמונו יודעים מה רב המרחק בין דיבורים להסכם חתום בפועל. כרגע זה מגדלים פורחים באוויר, ועל זה אי אפשר לדון. רק אם זה יהיה מעשי וחתום, יהיה על מה לדון.

דעתנו היא שקבוצה חייבת להיות שנה שלימה. זהו רצונו הברור של הרבי, כפי שראינו מהרבי בכל השנים. אבל באם יהיה הסכם קיים על הפרק, ראשי הישיבות ידונו בו ויגיעו למסקנות.

אגב: אנשים שמבינים בתחום טוענים שאין סיכוי לקבל הסדר כזה, וכל הרעיון עלה רק כדי לטרפד את הנסיעה לקבוצה. בחורים שלא יצטרפו על ההסכם כי יסמכו על ההסדר לששה חודשים, יחכו ויחכו, ובסופו של דבר לא יסעו לקבוצה. וחבל על דאבדין.

אבל, חשוב להדגיש: מכיוון שלקראת חתימת ההסכם שמענו שמדברים על אפשרות כזאת, ומכיוון שיש סיכוי קלוש ביותר שאכן יצליחו להשיג הסדר כזה – דאגנו להכניס להסדר סעיף הקובע ברור, שהחתימה על ההסכם שלנו, אין בה כדי לגרע מזכותו של הבחור לעבור להסדר אחר אם יהיה כזה.

ובמילים פשוטות?

"אם יהיו עסקנים שיצליחו להשיג הסדר שיאפשר נסיעה לשישה חודשים נוספים על אלו המתאפשרים כיום בלי לוותר על מעמד בן ישיבה – גם מי שחתם על ההסכם שלנו, יוכל לפני נסיעתו לקבוצה לעבור להסכם ההוא ולא יאבד את מעמד בן הישיבה. למעשה מי שחותם על ההסכם שלנו, משאיר בידיו גם את האופצייה האחרת, אם תהיה כזו. אך נכון לעכשיו, אין אופצייה אחרת, וממילא, מי שטוען שגם במציאות הנוכחית אסור לוותר על מעמד בן ישיבה – למעשה אומר בצורה פשוטה: תוותרו על ה'קבוצה'!"

מדוע לדעתכם התעוררה כזו התנגדות חריפה להסכם?

"עיקר הבעייה של המתנגדים להסכם, הוא ההבנה שהבחורים כביכול מוותרים על מעמד 'תורתו אומנותו'. זה לגמרי לא מדוייק, שהרי מאז ומתמיד, בלי שום קשר לסיכומים עם הצבא – כל בחור שיצא ל'קבוצה' איבד את מעמדו. אם כך, כל בחור שיצא עד היום לקבוצה ללא הסדר בעצם הצהיר כי הוא מוותר על מעמדו".

ועדיין, שם זה היה בדרך ממילא, וכאן זה ויתור במודע…

"זו הערה נכונה, ולכן ההתנסחות בהסכם היא זהירה ביותר: הבחור לא מצהיר שהוא מוותר על מעמד בן ישיבה. אלא רק שהוא יודע שבעצם יציאתו הוא מאבד את מעמד בן הישיבה, והוא מבקש שזה יהיה באופן חוקי. אין כאן שום ויתור על מעמד בן ישיבה", מסכם הרב משה הבלין.

"ענינו של תמים הוא תורתו אומנותו" חותם הרב ווילשאנסקי. "כל זמן היותו בישיבה, כל ענינו הוא לימוד התורה. את השם 'תמים' לא מאבדים אף פעם. מספרים כי בעבר, כשבחור היה הולך להתחתן, הוא היה מבקש רשות מהמשגיח… היום הרבי מלך המשיח דורש שכל אחד יעשה את ביתו סניף של 'תומכי תמימים', כמובן לפי מגבלות הבית. גם שלוחים הם עדיין בגדר 'תמימים' שפועלים בשליחות.

"מי שהולך בדרכיו והוראותיו של הרבי, לא זקוק לאישור מועד הישיבות או הצבא לכך שתורתו אומנותו. מעשיו יעידו על כך".