-
על כולנו עוברים רגעים בהם אנו מייחלים לאפשרות להיכנס אל הקודש פנימה, לשאול את הרבי ולשמוע באוזנינו את תשובתו הברורה. כולנו מכירים גם את הרגעים בהם דבריו של הרבי מפתיעים אותנו באקטואליות המדוייקת שלהם למצבנו. רגע גדול כזה עתיד להתרגש עלינו השבוע • טורו השבועי של משיח פרידמן, באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״ט באדר ב׳ ה׳תשע״ומשיח פרידמן, בית משיח
1.
אתם בטח מכירים את הרגעים הללו, על כל אחד הם עוברים מידי פעם, רגעים בהם אתם אומרים לעצמכם: אוווף, לו רק יכולתי לשאול עכשיו את הרבי, לדבר עם הרבי ממש ולא באמצעות ספריו – כי כדי לפתור את הדילמה הענקית וההתלבטות הגורלית שלי עכשיו, קשה לי להסתפק בזה. נו, למה, ריבונו-של-עולם? למה אני לא יכול לפחות לרגע קטן ורק לשאלה הזו, להיכנס ממש אל הרבי ולקבל את תשובתו הברורה, או לפחות להכניס מכתב לחדרו הקדוש ולקבל לידיי פתק מענה מפורש בכתב-יד-קודשו?….
וכמה שהמציאות הזו כואבת בפן האישי והפרטי, לעתים היא מתסכלת לא פחות במישור הציבורי, הארצי והעולמי: רבי, מה קורה פה?! לו יכולנו לשמוע את קולך הק' בהתוועדויות השבתות והחגים ובשיחות הקודש בימות החול – לדעת מה הולך, איפה אוחזים, מאין באים ולאן הולכים?
לו רק זכינו לשמוע את דבריך הקדושים על התמורות והמהפכות המתרחשות ברחבי העולם ופשר משמעותם עבורנו, על מעמדו ומצבו של העם היהודי לתפוצותיו ושל החסידים והשלוחים ברחבי העולם, על האינתיפאדה הנוראה הפוקדת את עם ישראל בארץ הקודש וכיצד ניתן כבר להביא לסיומה ולפתרון בעיית בטחון היהודים בארה"ק?
הרי מה לא היינו נותנים כדי להפסיק לגשש באפלה ולשמוע באוזנינו את קול השכינה בשיחות ארוכות ומפורטות, נוקבות וחדות, מאירות, מבהירות ומכוונות את הנהגתנו ופעילותינו לעת הזאת.
אך עם כל זאת, אחרי השתפכות מאוויי נפשנו החסידיים והנכונים ואחרי התביעה והדרישה כלפי שמיא, להפסקתו המידית של המצב הבלתי-נסבל בו איננו רואים את הרבי ואיננו זוכים לשמוע את קולו הק' – זוכר כל חסיד שלמרות הכל הרי "דער רבי האט אלץ באַוואַרנט" [הרבי הבהיר את הכל] ואת התשובות לכל השאלות והדילמות וההתלבטויות עלינו להתייגע ולחפש ולמצוא בשיחותיו ובמאמריו ובמכתביו הק'.
וגם את הרגעים האלו כולנו מכירים: הרגע בו אנו זוכים לתשובה מיוחדת ב'אגרות קודש' שמשאירה אותנו פעורי פה, הרגע בו אנו מגלים כי בדיוק בשיחה הנפלאה שממש במקרה נתקלנו בה – מאיר הרבי את דרכנו באפלה.
הרגע הזה שהמכתב או המענה בכתי"ק שהזדמן לידינו – קולע במדויק אל הדילמה המעיקה עלינו כעת, הרגע בו הוידיאו של 'לראות את מלכנו' במוצ"ש, או כל סרטון אחר מהרבי שקפץ מול עינינו באחת מקבוצות הוואטסאפ – מפתיע אותנו באקטואליותו המדהימה למצבנו הנוכחי, ועוד אלפי רגעים קטנים ומאושרים במהלך חיינו, בהם מבזיק עלינו אור האמת האלוקית הנצחית.
2.
השבוע, קוראים יקרים, עומד להתרגש עליכם אחד הרגעים הגדולים הללו. לא סתם דילמה אישית או סוגיה ציבורית חולפת עתידה להתפענח ולהתבהר השבוע, אלא שאלה דרמטית ורבת-חשיבות – הפרדוקס החב"די המשמעותי ביותר, המטריד את מנוחתם של חסידים רבים בשני העשורים האחרונים.
ואלו הם צדדי הפרדוקס:
יש לנו מלך, "יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע" (מכתב ט"ו שבט תש"ט) "אשר הוא הוא הנשיא והראש, ממנו ועל ידו הם כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות" (מכתב ג' תמוז תש"י) והוא "בעל הבית על הכל ויכול הכל" (שיחת כ' מנ"א תש"י) "עצמות ומהות כפי שהעמיד עצמו בגוף" (לקו"ש ח"ב עמ' 511) ואנו חסידיו ש"אין להם בעולמם אלא רצון אחד – למלאות, כפשוט" (מענה לרשד"ב לוין).
זו הנחת היסוד הפשוטה והמובנת מאליה, החקוקה במוחם ובליבם של חסידי חב"ד לדורותיהם ובפרט בדורנו השביעי, שהחל מראשיתו שם הרבי דגש מיוחד על עבודת ההתקשרות, ההתמסרות וההתבטלות המוחלטת ל"נשיא הוא הכל".
יומו של חסיד נפתח במחשבה על הרבי, שלמען ביצוע רצונו ושליחותו התעורר החסיד בבוקר ומסתיים בחשבון-נפש פנימי בקריאת שמע שעל המיטה, בו מסכם החסיד עד כמה הצליח למלא את תפקידו ולגרום נחת רוח לרבי. בערוץ-הקשר האישי הזה בין חסיד לרבי, משודרים השיחות, המכתבים, המאמרים והיחידויות מהרבי – כשמהעבר השני משדר החסיד פ"נים, מכתבים ודו"חות מפעילותו אל הרבי.
החסיד ר' אברהם פאריז סיפר באחד ממכתביו "במכתבו הקדוש של הרבי אליי, כותב הוא: שתדעו שהאחראי לכל ענייני חב"ד הרי זה הוא שליט"א. וכל הממוצעים, בין זקני החסידים, בין צעירי החסידים ובין הלמדנים – כולם אינם נחשבים מאומה. האחריות מוטלת רק עליו שליט"א בעצמו".
ואכן, כפי שחש כל חסיד לאורך השנים, אף ממוצע לא חצץ והבדיל בין הרבי לחסידיו. בפני כל העם נשא הרבי את שיחותיו ובפומבי ערך את התוועדויותיו, שיחות ומכתבים רבים הגיה וכתב הרבי לצורך פרסומם בעיתונים וגם ספרי תורתו נדפסו והופצו ברבים. כך היה לאורך ארבעים שנות נשיאותו וכך נמשכו גם השנים תנש"א-ב.
בריש גלי בישר הרבי על ה"שנה שמלך המשיח נגלה בה" ובמו פיו הק' השמיע לישראל את הכרזת המשיח מגג המקדש "ענווים, הגיע זמן גאולתכם", במענות ברורות אישר ועודד את קבלת מלכותו על ידי העם ובשיחות מפורשות גילה שוב ושוב את זהות המשיח, מקומו, שמו ופעולותיו. באוזנינו שמענו את שיחות 'הנבואה העיקרית' ו'הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות' ובעינינו ראינו את עידוד שירת 'יחי אדוננו' בידיו הק' קבל עם ועולם.
אמת מה נהדר מראה מלך ביופיו ובתפארתו, באור פני מלך חיים. חיי החסיד פשוטים כמו מתכון של מים – להידבק במלך, להתבטל לרצונו ולקיים את שליחותו. איזה פרדוקס בראש שלכם? מה כבר יכול להיות לא ברור? יש מלך וזהו! "אין אחר דברי המלך כלום", "בדבר מלך שלטון" ומי, "מי יבוא אחר המלך?"…
3.
אך דא עקא שלמלך יש לא רק חסידים תמימים ופשוטים המצייתים לדבריו באדיקות, בארמון המלוכה סובבים את המלך מכל עבר אנשים מסוג אחר, ששמות רבים נקראו להם: דוכסין, איפרכין, איסטרטילוטין, מזכירים, יועצים, חוזרים, פקידים, יושבי-ראש ומנכ"לים לרוב.
כל אלו, כמובן, לא נבראו אלא לשמש את מלכם. ייעודם היחידי מבוקר עד ערב הוא לעמוד לשירותו של המלך ולהיות לו לידיים ורגליים שיבצעו ויממשו את רצונו. בעזרתם ובסיועם יכול המלך להתמסר להנהגת העם. באמצעותם מפקד ומפקח המלך על הסדר הרצוי ועל התקדמות מטרותיו ושאיפותיו ברחבי הממלכה.
והנה נחשפנו לרובד נוסף בעוצמתה של ממלכתנו הבנויה לתפארה, בהנהגת מלכנו הנערץ, כאשר איש איש מופקד על משמרתו בקודש – בשירות המלך, אז מה הפרדוקס כאן?
הבעיה מתפרצת כאשר חסידים תמימים ופשוטים של המלך, מתחילים להתבלבל. מבטם, שעד כה היה נעוץ וממוקד במלך בלבד – החל לפזול לצדדים ולכיוונים אחרים. פתאום הם ראו מה יש מסביב למלך, השרים הנכבדים והחשובים סנוורו את עיניהם וכרסמו את תמימותם. המחשבות-הזרות החלו להתרוצץ במוחם.
במקום לקלוט שכל השרים הללו הם כגרזן ביד החוצב, החלו כמה חסידים להעלות רעיונות כיצד לכבדם ולהללם, להודות ולהשתחוות אליהם. במקום להבין כי אלו רק אמצעים טכניים בהם משתמש המלך, התבלבלו כמה חסידים והפכו אותם למציאות בפני עצמם.
ראשית ההידרדרות הוסוותה באצטלת הביטול למלך, שמינה את השרים לתפקידיהם ונתן בידיהם את האחריות והבעלות על נושאים ותחומים מרכזיים תחת הנהגתו. אך כעבור תקופה קצרה, המשיכו להתדרדר עד לנפילתם לתהום הטענה כי ח"ו עזב הוי' את הארץ בידי השרים, המנכ"לים והדוכסין, אשר הם הם השולטים והקובעים בחיי החסידים…
4.
בחלוף שני עשורים, הפך המצב לקטסטרופה של ממש. עוד ועוד חסידים נסחפו בנהרות המכזבים, בעקבות השרים והדוכסין שהציעו להם עסקאות משתלמות במיוחד, פטורות ממכס של עבודה והתבטלות למלך, וגדושות במתנות חינם ובברזי מימון כספי ללא-חשבון באדיבות הקרן המיוחדת לנאמני הדוכסין.
האבסורד מגיע לשיאו, כאשר מידי פעם מנסים החסידים נאמני המלך להזכיר לחבריהם את המלך ושליחותו – אז משתלחים בהם נאמני הדוכסין בזעם "אתם לא מתביישים? המלך בעצמו מינה את הדוכסין לתקפידיהם הרמים, כיצד אתם מעזים להמרות את פיהם ולמרוד בממונים מטעם המלך?"
ולפעמים מתגנבת 'מחשבה-זרה' גם לליבם של נאמני המלך, בראותם את במת הכבוד הנוצצת והמכובדת באירוע היוקרתי והמושקע, בכיכובם של כל איפרכי ואיסטרטלוטי הממלכה. אזי גם לליבם האמיץ עלול להתגנב הפרדוקס – איך זה שהכסף, הכבוד, הרשמיות, הממסדיות והיוקרה נמצאת תמיד בצד הדוכסי של המפה ולא בצד המלך ונאמניו?
הפרדוקס החב"די הזה עומד להיפתר השבוע, כולנו יחד נפתור אותו.
כיצד? ל'בית משיח' השבוע מצורף מאמר קודשו של הרבי מלך המשיח שליט"א, ד"ה 'ביום עשתי עשר' שנאמר בהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"א. (וגם מי שאין העיתון תחת ידו, יוכל למוצאו בספר המאמרים מלוקט חלק ג') במאמר זה מנסח הרבי במילים מדויקות וקולעות אל השערה, את פתרון הפרדוקס.
השבת נתאחד כולנו בלימוד מאמר זה, נגלה ונפנים את הפתרון העולה ממנו ובעז"ה נשוב להתוועד עליו יחד, במדור זה בשבוע הבא.
תגיות: בית משיח, משיח פרידמן