דפיקות בדלת שפתחו לבבות • ראיון מרתק

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

מיד כשפרצה מלחמת 'חרבות ברזל', התעורר הרב מנחם מענדל וילשאנסקי לפעול עם המשפחות השכולות והפצועים, בעיקר באמצעות בדיקת המזוזות בבתיהם.

הרב וילשנסקי הוא משלוחי הרבי מלך המשיח בחיפה, רב שכונת 'נווה–גאולה' בעיר וראש ישיבת 'תומכי תמימים' בחיפה. למעשה, זכה לעבור עם אביו ע"ה, ואמו תבלח"א ליד הרבי כאשר יצאו בשליחות לארץ ישראל ("זו השליחות היחידה שבה הרבי שליט״א הדגיש שהוא שולח טף").

בילדותו גר ברחוב 'יד לכ"ב' בצפת (לימים הוחלף שמו לרחוב 'הרב לוי ביסטריצקי', רבה של קהילת חב"ד בצפת), על שמם של כ"ב נרצחי ילדי צפת שיצאו לטיול במעלות בחודש אייר תשל"ד. בליל הטיול הם ישנו בבית ספר במעלות. בשעת לילה מאוחרת פרצו לבית הספר מחבלים, ורצחו כ"ב תלמידים.

בשיחת קודש שנשא הרבי מה"מ לאחר מכן, הורה לבדוק את כל המזוזות בבית הספר בו ישנו הילדים, לצד המזוזות בבתי הוריהם. הרבי דיבר כי ישנו קשר מובהק בין מספר הנרצחים לבין מספר המזוזות הפסולות.

"אברך טלפן אלי מצפת וביקש ברכה שיזכירום על הציון, להזכירם בתפילה",  "לאחר מכן התנדב והודיע שבבדיקת המזוזות בית הספר שלהם [בצפת] נמצא שישנם 17 מזוזות, ובדקו ומצאו שכל המזוזות פסולות, ואז היה מספר הילדים שנהרגו 17. למחרת התפרסם בעיתונות שיש יותר – עשרים הרוגים. נהיה אצלי פלא. וביקשתי ממנו לברר עוד פעם בקשר למזוזות באותו בית הספר, וביררו שיש שם עוד כמה חדרים ובהם 4 מזוזות, אשר שתיים מהן פסולות ולגבי השתיים האחרות יש ספק. וכאן רואים בגילוי שזה בהשגחה פרטית, בהודעה הראשונה אמרו שיש 17 ילדים, כמו כן הודיעו שיש 17 מזוזות פסולות, ואחר כך הודיעו על עוד שלוש – וכמו כן הודיעו על עוד שלוש מזוזות פסולות".

וכאן הרבי אמר מילים מבהילות, כאשר גילה שהחל במבצע מזוזות כי "דחפו אותו" לכך: "עסקתי בלהט בענין מבצע מזוזה, דחפו אותי ולא נתנו לי מרגוע מלתבוע ולדבר על מזוזה. אני בעצמי לא יודע למה, אמרתי בשעתו טעמים שומר דלתות ישראל וכו', אבל מדוע דווקא מצות מזוזה, הרי ישנם הרבה מצוות, ובכל מצוה יש סגולה – הגם שלא מקיימים את המצוות כדי לקבל שכר אלא משום שזהו ציווי הקב"ה – ועכשו ראו איך שכל מאורע הזה היה קשור במצות מזוזה" (מתוך מבוא לאג"ק חלק כ"ח).

לא ייפלא אפוא, שמיד עם הישמע הבשורה הקשה על מאות החטופים שנחטפו בשמחת תורה תשפ"ד, לצד הפצועים שהחלו להגיע מחזית המלחמה – הזדרז הרב וילשנסקי לעמוד מול המשפחות כדי לבדוק את המזוזות בבתיהם, ולסייע להם ככל האפשר.

 5,000 מיקרופילי חת"ת לחיילים

כעת, כשנה וחצי לאחר היציאה למבצע המזוזות והתפילין, הוא מתיישב לשיחה עם כתב 'בית משיח' ומספר על המזוזות הפסולות הרבות שמצא בבית המשפחות הנופלים, העידודים להם זכה מהרבי מה"מ לפעול בעניין, והמשפחות הרבות שהתקרבו ליהדות בעקבות המבצע.

אתה פועל כבר כשנה ומחצה בבתי המשפחות. איך הכול התחיל?

"גדלתי ברחוב 'יד לכ"ב' בקרית חב"ד בצפת. כאשר החלה המלחמה, לא יכולתי שלא להיזכר בעניין הזה. בעידודו של הרב שלמה קאליש והרב אמיר כהנא שהגו את הרעיון, ובתמיכת הרב ראובן שאער, התעוררתי לפעול בנושא מבצע מזוזות ותפילין.

"עוד קודם לכן, פניתי לרב שי עמאר – שליח הרבי מלך המשיח למיאמי, ולבן דודי הרב גאנזבורג, ואמרתי להם שצריך לצייד את החיילים היוצאים למלחמה במיקרופילם של חת"ת. כך גייסתי מהם 5,000 מיקרופילי חת"ת לחיילים", מספר הרב וילשאנסקי.

"מיד לאחר מכן המשכתי בעניין בדיקת המזוזות, כפי שהרבי מדבר על חשיבות הדבר, שכן המזוזות זה ההגנה של עם ישראל.

"צלצלתי לרפאל ואקנין מחו"ל, שתרם את 50 המזוזות הראשונות. אני הוספתי עוד מספר מזוזות, ומשם יצאנו לבסיסי חיל הים והאוויר, בכל מקום שהיה חסר בו מזוזות.

"חברים רבים נוספים סייעו לי בעניין. אחד מהם הוא יהודי מרומניה, אינו שומר מצוות, שפנה אלי בסוף חודש תשרי אשתקד, וביקש לעזור ליהודי ארץ הקודש. הסברתי לו את המבצע שאנחנו עושים, והוא תרם מכל הלב.

"עם הזמן נרתמו לכך שלוחים נוספים, כמו הרב הרצל מיקנעם והרב ירון אברהם מקרית אתא, וכן שלוחי הרבי באשדוד, בפתח תקווה, בצפת, בטירת כרמל ומכל הארץ", הוא מספר על אחדות נפלאה בין השלוחים.

 עידוד שהגיע מהרבי בבית העלמין בחצות הלילה

עם הזמן החלו להתגבש צוותים שהחלו ללכת בצוותא לבתי משפחות שכולות. "בכל מקום אליו הגעתי, ביקשתי את רשות המשפחות לבדוק את המזוזות בביתן", מספר הרב וילשנסקי.

האם זכית לקבל תשובות או עידודים מיוחדים מהרבי לפעילות הזאת?

"כבר ברגע הראשון שהנושא עלה, שאלתי את הרבי על כך. מאז, יש תשובה שאני לא מפסיק לקבל אותה – זו התשובה המופיעה בחלק י"ב באגרות קודש (אגרת ד'קנח), שם כותב הרבי, מדוע אינני אומר שהפעילות הזו היא בשמו של הרבי, ולמה אני לא מעודד אחרים לעשות את זה גם כן?

"זה מפליא – מחדד הרב וילשנסקי – אבל בכל מקום שאני פותח את ה'אגרות קודש' – אפילו אם אני נמצא בבית של משפחות שכולות, אני מקבל את התשובה הזו…

"או אז הבנתי שאני צריך לספר את זה לשלוחי הרבי בכל אתר ואתר. ואכן, שלוחים רבים מחיפה, פתח תקווה, אשדוד, ערד – כולם נרתמו לעניין. בזכות כך אני רואה כיצד ההצלחה שלנו בפעילות מתרחבת".

"היה יום אחד שבו הייתי צריך לקבל הכרעה – האם לצאת לפגישה עם מישהו בקשר למימון מוסדות הלימודים בחיפה או עבור נושא החטופים. שאלתי על כך את הרבי, והתשובה הייתה לא ברורה, לכאורה. הרבי כתב על השגחה פרטית מיוחדת ליד ציון האריז"ל, אותה ראה חסיד שכתב לו.

"מהתשובה של הרבי הבנתי שאני צריך לנסוע לציון האריז"ל בצפת.

"עם סיום הפגישה בטבריה, נסעתי לצפת. תחילה ביקרתי בבית הוריי, לאחר מכן הגעתי לישיבה. קרוב לחצות הלילה אמרתי לעצמי, שאם לא ארד עכשיו לציון האר"י, כבר לא יהיה לי כוח לרדת.

"התחלתי לרדת לבית העלמין, כשלפתע אני שומע חסידים מנגנים ניגוני חב"ד. תחילה הייתי בטוח שמדובר בחסיד או שניים ששרים בינם לבין עצמם, אך למטה פגשתי כמה חסידים יושבים סביב שולחנות עמוסים בכל טוב. התברר שהם מקהילה בוכרית אי–שם בארץ ישראל שערכו באותו יום סיור בצפון.

"הם הזמינו אותי להצטרף אליהם, וכך התוועדנו יחד.

"במהלך ההתוועדות, דיברתי על המבצע שאני פועל בו בימים אלה, והרב שלהם ביקש מהם בבוכרית שיתרמו לי. ואכן, כל אחד תרם משהו. אחד מהם אף נתן לי דולר כתרומה, ואני המשכתי לדרכי שמח וטוב לב.

"למחרת בבוקר הסתכלתי על הדולרים שקיבלתי, וראיתי שאחד הדולרים זה דולר שהרבי שהעניק לאדם בסוף התוועדות י"ט כסלו תשמ"ב.

"החלטתי להתקשר לרב הקבוצה שפגשתי אמש, ולספר לו דברים כהווייתם. ביקשתי ממנו לבדוק למי מהם שייך הדולר היקר, ואחזיר לו. הוא אכן בדק עם כל המקורבים שלו, אבל אף אחד לא זכר שהוא נתן לי דולר של הרבי. אף אחד מהם גם לא ידע על דולר כלשהו שהביאו לי… ממש פלא!

"ראיתי כאן במוחש את התמיכה והעידוד של הרבי לפעילות שאני עושה", מסיים הרב וילשאנסקי את סיפורו המפעים.

הבן הקדוש הגיע בחלום מעולם העליון…

המפגשים עצמם עם בני המשפחות, אף פעם לא קלים. הטרגדיה המרחפת באוויר, היגון העמוק, לעתים גם הלם – כל אלה אינם כר נעים לפגישות. אך מאידך גיסא – דווקא אז יש אנשים שרוצים לשמוע, לקבל מילת חיזוק ולהתעודד.

"ערב אחד, הגעתי לבית משפחה של בחור שהשתחרר מהצבא ונהרג במסיבה ב'נובה'", מספר הרב וילשנסקי. "ביקשתי מהם רשות לבדוק את המזוזות בפתחי הבית. תחילה סרבו אפילו לפתוח לי את הדלת. לבסוף, לאחר מסע שכנועים, הסכימו ופתחו לי את דלת הבית.

"התיישבתי והתחלתי לדבר על ליבם אודות חשיבות כשרות המזוזות.

"במהלך השיחה, הגיע לפתע חבר של האבא, יהודי כבן 65, שסיפר לי שהוא קיבוצניק ומעולם הוא לא הניח תפילין, למעט פעם אחת בבר המצווה שלו. הוא היה מלמד בבית ספר בקרית מוצקין, וגם שם מעולם לא הסכים להניח תפילין עם הבחורים החב"דיים שהגיעו מדי יום שישי. להיפך, הוא נתן דוגמה שלילית לתלמידיו כיצד לא להניח תפילין…

"הוא הוסיף לספר לי על עצמו, ואמר שכאשר נשיא מצרים אנואר סאדאת הגיע לבקר בארץ ישראל, הוא היה אחראי על משמר הכבוד שלו. בימים ההם הוא שהה גם בכפר חב"ד ואף זכה לעשות שם שבת.

"בסיום דבריו אמר: 'אמנם תקופה ארוכה בחיי לא הנחתי תפילין, אבל היום אני אניח'…

"הנחתי לו תפילין, ולאחר מכן נשארתי בבית הנרצח עוד זמן מה. בדקתי את המזוזות, וראיתי ששלוש מזוזות מתוך שש היו הפוכות – אחת מהן הייתה מזוזות חדרו של בן המשפחה שנרצח"…

המקרה הזה הוא אחד מני רבים בהם הרב וילשנסקי – או אחד השלוחים בהכוונתו – הגיעו לבתי משפחות לבדוק מזוזות. "במאה אחוז מהמקרים, המזוזה בחדר של החייל שנרצח הייתה פסולה", הוא אומר בביטחון מלא.

עם הזמן, המבצע התפתח גם למבצע תפילין עם בני המשפחות והקרובים, בעזרת הרב לבקובסקי והרב קותי מיודובניק, כאשר חיילים שאין להם תפילין, נרשמים אצלם ומקבלים תפילין חדשות.

"כשאני מגיע למשפחות שכולות, אני שואל אם יש אח או חייל, ואני משכנע אותם להניח תפילין.

"לא אשכח כיצד ערב גשום אחד דפקתי בפתח דלת של אדם המתגורר בקרית אתא שבנו יחידו נפל בקרב. מסיבותיו שלו, הוא סרב לפתוח לי את הדלת. הפעם החלטתי שאני מתעקש, וכך עמדתי דקות ארוכות בחוץ תחת גשם זלעפות.

"לבסוף, השכן ממול, כנראה ידיד קרוב, הפציר בו שיפתח לי את הדלת, וכי אני דופק מספיק זמן…

"האב השכול פתח לבסוף את הדלת ושאל בחוסר סבלנות, 'מה אתה רוצה?' הסברתי לו שאני חסיד של הרבי ובאתי להביא לו מיקרופילם של חת"ת ולדבר איתו. הוא אפשר לי להיכנס פנימה, והתיישבנו סביב תנור חמים שדלק בסלון.

"לאורך שעתיים וחצי המטיר עלי שאלות קשות: כיצד יכול להיות שלקחו לו את בנו יחידו? למה דווקא את בנו? ועוד שאלות קשות רבות, רובן ככולן נגעו בענייני אמונה עמוקים, עליהן עניתי כמיטב יכולתי.

"כעבור שעתיים וחצי הוא נכנס לחדר הפנימי לקרוא לאשתו. 'בואי, יש כאן תשובות', אמר לה, והיא יצאה לסלון, התיישבה והחלה לשאול אותי על אמונה ותחיית המתים. עניתי לה ככל יכולתי, ואף הבאתי לה ספר מחקר שכתב קרוב–משפחתי הרב שמעון סילמן מניו יורק, העוסק בנושא.

"לפני ראש השנה ביקרתי שוב בבית המשפחה, הבאתי להם דבש עבור השנה החדשה, ראיתי שהם עדיין רחוקים מלהתאושש, אבל הם כבר משפיעים על משפחות שכולות ללמוד על סוגית תחיית המתים.

"עוד סיפר לי אב המשפחה סיפור מפעים: שבעים יום לאחר הטבח, החליט לנסוע לקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה. באותו זמן התקרב אליו חברו הטוב שלחם יחד איתו בעבר בתקופת שירותם הצבאי. החבר ביקש לפגוש אותו, אבל הוא לא הסכים. רק לאחר הפצרות מרובות, קבעו להיפגש בטבריה. החבר יצא לדרך מאזור ירושלים לכיוון טבריה.

"השניים נפגשו בחצר קבר רבי מאיר בעל הנס, ואמר לו שאולי יחשוב שהוא משוגע, אבל הוא צריך לספר לו שבנו המנוח בא אליו בחלומו, וביקש שימסור לאביו שהכל בסדר איתו!…

"האב החל לרעוד בכל גופו. חברו נבהל ושאל 'מה קרה?' האב השיב: 'ממש עכשיו ביקשתי מרבי מאיר בעל הנס שיתן לי סימן שהבן שלי נמצא במקום טוב'…

"מאז אותו מקרה, החבר של האב התחיל להתקרב למסורת, ואפילו הפסיק לעשן בשבתות".

אני מבין שכל משפחה זה סיפור לא–פשוט, כל משפחה זו חוויה לא–רגילה גם עבורך…

"הייתי פעם אצל משפחה ברחובות שאיבדה בן. אב המשפחה לא הסכים כלל שאבדוק את המזוזות. בשלב מסוים הבנתי שהוא פשוט לא רצה לגלות שהמזוזה פסולה"…

ומה אתה עושה במקרה כזה? מה אתה עונה לאב?

"הצעתי לו שנחליף את כל המזוזות בלי לבדוק אף אחד מהן… אבל עדיין הוא לא הסכים שאכנס הביתה, בטענה שכל המשפחה בדיכאון.

"בסופו של דבר הלכתי משם מבלי שהצלחתי להיכנס, אבל השארתי לו ספר של לימוד על סוגית תחיית המתים. בכמה מקומות נוכחתי לדעת, שנושא תחיית המתים – נושא שהרבי דיבר עליו לא מעט, שהצדיקים יקומו לתחיה ראשונים – הפך להיות סוגיה נרחבת במשפחות שכולות", אומר הרב וילשאנסקי.

בשנה וחצי האחרונות, הרב וילשנסקי לבדו ערך כמאתיים ביקורי בית אצל משפחות, כשבכל משפחה הוא עובר תהליך לא פשוט.

הדברים שהרבי דיבר בעבר בהתוועדות (לפני 51 שנה בדיוק!) על הקשר בין מספר הנרצחים לבין מספר המזוזות הפסולות – ראית אותם חוזרים על עצמם גם כעת?

אכן, הרבי עמד על כך, וגם אבי מורי הכ"מ הדגיש בפניי פעמים רבות – ש'מלחמה זה עניין של מזוזות. צריך לדאוג שיהיו בכל מקום מזוזות כשרות'.

ואכן, אני יכול להעיד כי ביקרתי בקרוב למאתיים בתים, וברוב הבתים, למעט שניים, היו מזוזות, או מזוזה אחת לפחות, פסולות, אם זה בפתח הראשי של הבית, או בפתח החדר של הנרצח על קידוש השם. היו מקרים של מזוזות חסרות, כמובן. מובן שלא יכולתי לשתף בכך את האנשים עצמם.

כאמור, היו שני בתים בלבד בהם המזוזות היו כשרות: בבית הראשון מצאנו שהמזוזות טובות, אולם כשביקרנו שם בפעם השלישית על מנת להחזיר את המזוזות, גיסי הרב הרצל גילה שיש שם פתח מתוך החדר של החייל שנהרג, ומפתח זה בלבד נכנסים למרפסת ענקית שנסגרה כחדר בפני עצמו, ושם פשוט שכחו לקבוע מזוזה…

בבית השני, גם היו המזוזות כולן כשרות, אבל הרב ירון מקרית אתא שהגיע איתי, מצא שהמזוזות היו הפוכות!…

'עזרה ראשונה' לתפילין

הרב וילשאנסקי ממשיך לגולל מסיפוריו מהשטח: "בשבוע שעבר הטלפון שלי צלצל בשעת בוקר. היה זה כמה דקות לאחר שהתעוררתי, ולא רציתי לענות לפני התפילה. לאחר כמה דקות הטלפון צלצל שוב כמה פעמים. לבסוף נכנעתי ועניתי.

"מעבר לקו הייתה אישה שהציגה את עצמה כאימו של חייל מאשדוד שנמצא במילואים. היא סיפרה לי שבשבוע האחרון נעלמו התפילין שלו, ואם אפשר להשיג לו זוג תפילין חלופי. הסברתי לה שאין לנו תפילין מהרגע להרגע, אבל אשיג לבנה תפילין בהשאלה, ובהמשך נשיג תפילין קבועות.

"הוספתי ושאלתי אותה: 'מה הוא עושה עכשיו בעניין התפילין?' היא השיבה שבימים האלה הוא פשוט לא מניח… הסברתי לה שהוא חייב לעשות מאמץ ולהשיג תפילין כדי להניחן.

"מובן שדאגתי לתפילין חדשות עבור הבן שלה, בזכות בית חב"ד תפן בראשות הרב קותי מיודובניק.

"פעם אחרת התקשר אלי חייל ואמר שיש לו חבר ששוכב בבית הרפואה 'רמב"ם' והוא חייב תפילין. ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותו, 'ומה איתך? הרי גם אתה צריך להניח תפילין', הוא השיב לי שהוא עזב את הדת, והוא לא מעוניין…

"בצהריים התקשרתי אליו שוב, והוא אמר לי שחבר שלו כבר הסתדר. ניצלתי שוב את ההזדמנות ואמרתי, 'חבר שלך הסתדר – אבל מה איתך? הרי דיברנו על חשיבות הדבר'.

"למחרת בבוקר כתב לי, 'לחבר חדר שלי בצבא, גנבו הלילה את התפילין. זהו חייל מבית דתי, אך חייל בודד. הוא צריך תפילין עכשיו. אם אפשר – תן לו את התפילין שאתה רוצה לתת לי'…

"שלחתי הודעה לכמה אנשים שנרתמו לעניין, ובתוך כמה שעות כבר היה לי את הכסף כולו עבור זוג תפילין מהודרות".

גם אצל 'מצויני צה"ל'

מסיפור לסיפור, הרב וילשאנסקי ממשיך בסיפור מעניין נוסף:

"יום אחד, מנכ"ל מוסדות החינוך בהדר חיפה, הרב שי גודי שהיה אחראי לוגיסטיקה בצבא, קיבל טלפון מסגן הרב הצבאי הראשי. הלה אמר לו שבמהלך המלחמה הם חילקו את כל התפילין שיש להם במלאי. הוא הוסיף וסיפר לו על משפחה, שהאבא נהרג במהלך שירותו הצבאי, והאמא אמרה שאין לה כסף לרכוש תפילין לקראת בר המצווה של הילד שהגיע לעול מצוות.

"האם התחילה לבכות, ולא ידעה מה לעשות. הרב הצבאי פנה לרב גודי, והוא מצידו שאל אותי כיצד אפשר לעזור במקרה הזה, שכן לצבא אין מענה לסיפור המדובר.

"סיפרתי על המקרה הרגיש לחברים, ומהר מאוד השיגו תרומה לרכישת תפילין עבור הילד. הגעתי לביתם ועזרתי להכין את הילד לבר מצווה".

אני מבין שביקרת לא רק בבתי נספים, אלא גם אצל חיילים פצועים?

"בהחלט. פעמים רבות הייתי גם אצל פצועי צה"ל, רבים מהם אף 'מצויני צה"ל' שנאבקים לחזור לחיים במחלקות השיקום השונות.

"יום אחד הייתי בביקור אצל פצוע שהיה מאושפז בבית הרפואה. לפתע נכנסה מפקדת. התברר שהיא אשתו – מפקדת בכירה בפיקוד העורף – ובעלה לוחם שנפצע במלחמה.

"דיברתי עם שניהם ועודדתי אותם לשמור אי אלו מצוות, כדי לשמר את המסורת. הצעתי לה 'בעלך יניח תפילין, ואת תדאגי להדליק נרות שבת קודש'. בו במקום הפצוע נתן לי תקיעת כף שהוא יתחיל להניח תפילין מדי יום ביומו.

"באורח ניסי, הוא אכן הצליח להתאושש במהירות יחסית, והתחיל להניח תפילין".

לסיום, איזה מסר תרצה להעביר לקוראים?

"הרבי מלך המשיח רוצה להתגלות, ממילא, כל אחד צריך להיות שליח של הרבי מה"מ ולפעול את הגאולה. עליו לפתוח את העיניים ולראות איזו משפחה נמצא בסמוך לו שהוא יכול להביא לה את בשורת הגאולה; לדאוג להם למזוזות ותפילין.

"המזוזות שומרות עלינו, ובפרט בזמן המלחמה אנחנו רואים ניסים גדולים.

"בעבר פגשתי איש ביטחון שאמר לי שהוא הגיע כעת מביתו בחיפה, וסיפר שטיל שהגיע מלבנון, נכנס בצד אחד ויצא מצד שני. כל תושבי הבית שהו במקום, אבל הם שהו בחדרים שלא נפגעו, וכך כולם ניצלו.

"כשרואים את כל הניסים האלה, מבינים עד כמה חשוב לחבר את עניין המזוזות לשמירה, וכפי שהרבי מה"מ אומר, שהמזוזות הן בחינת 'ש–ד–י' – שומר דירות ישראל.

"כשהמטרה היא להביא את ההתגלות של הרבי שליט״א, ומאידך – הלב נקרע מסיפורם של הנעקדים על קידוש השם – נוצר רצון פנימי עמוק להציל כמה שיותר מתוך התמסרות ואהבת ישראל. כשזו ההרגשה, אין באמת שום משימה שהיא קשה שאי אפשר לבצע".