התחלת כתיבת ספר תורה בישיבת חב"ד בית שמש

קהל רב גדש את היכל ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש ביום ראשון י"ב שבט, לרגל התחלת כתיבת אותיות לספר התורה שיוכנס אי"ה לישיבה. את המעמד הנחה ראש הישיבה הרב משה לידר, ובנוכחותם כיבדו ראש העיר ר' משה אבוטבול, השליח הרב אליעזר ויינר, השלוחים ר' יניב כהן ור' בנימין מנדלסון, מנהל ת"ת חב"ד הרב יחיאל יהודה קופצ'יק, הורי התלמידים, תורמים נכבדים ותושבי השכונה.

את המעמד פתח ראש הישיבה הרב משה לידר, והזמין את הרב יחיאל יהודה קופצ'יק, מנהל תלמוד תורה חב"ד תפארת שמואל בבית שמש ומשפיע בית הכנסת חב"ד שכונת 'יפה נוף' בה שוכנת הישיבה. הרב קופצ'יק תיאר את פעולת תלמידי התמימים יחיו על תושבי השכונה, על התגובות הרבות והחיוביות שהוא מקבל מהתושבים אודות העדינות של הבחורים, קול התורה ועבודת התפילה שנשמעים מבעד לחלונות הזאל, על ה'מסיבות שבת' בכל השכונות ועל 'מבצע תפילין' בכל רחבי העיר.

הרב לידר דיבר על כך שהמעמד מתקיים סמוך ונראה לי' שבט, יום קבלת הנשיאות – "חיים שנה" לנשיאות הרבי מלך המשיח – ועל כך שאנו רואים על הנהגת התמימים שיחיו ש'הוא בחיים' – הרבי מלך המשיח חי וקיים, והזמין את ראש העיר הרב משה אבוטבול, לשאת דברים.

ראש העיר נשא דברים נלהבים והתבטא שזו שמחה עצומה בשבילו לבוא לישיבת חב"ד שבה הבחורים מקרינים אור חסידי על כל העיר בית שמש – זו פעולה רוחנית שאין לתאר אותה ואין לה אח ורע. ראש העיר הצהיר שהוא יסייע ויעזור בכל מה שיתאפשר לכך שמוסדותיו של הרבי יתפתחו וישגשגו.

לסיום ביקש ראש העיר שהתמימים ינגנו את "יפרח בימיו" החב"די האהוב עליו, והתמימים ניגנו בשמחה ובהתלהבות.

הרב לידר הודה לראש העיר, והזמין אותו לכתיבת האות הראשונה בספר התורה, בהקדמת ביאורו של הרבי מלך המשיח שהאותיות של התורה מתחילות באות ב' לומר שלפני הלימוד ישנו הא' שמורה על נותן התורה.

הקהל קם על רגליו וראש העיר התחיל בכתיבת האות הראשונה ולאחריו שליח הרבי הרב ויינר, רבני הישיבה, הורי התלמידים שכיבדו בנוכחותם את המעמד, ואחרונים חביבים – התמימים שיחיו.

עם סיום כתיבת האותיות הראשונות על ידי כל הנוכחים, התיישבו התמימים להתוועדות חסידית עם שליח הרבי מלך המשיח לבית שמש הרב אליעזר ויינר, שדיבר בחום ובחיות על תפקיד התמימים – להתמסר ללימוד התורה בחיות, בהתמדה ושקידה. הוא עורר על כך שדווקא בחור שלומד בימי הבחרות "כמו שצריך" יכול להצליח לאחר מכן בחיי השליחות שלא בערך.