בשנת ה'תשל"ה ערב ה' אב – יום ההילולא של האריז"ל – הגיע הוראה ק' לעלות על קבר האריז"ל בצפת. אני זכיתי אז להיות מהתלמידים השלוחים לישיבת תו"ת שבכפר חב"ד. כמובן שהיגיעו אז קהל גדול לקיים הוראת הרבי. אני אישית, מכיוון שאני כהן נשארתי לעמוד על הכביש ליד המדרגות המובילות למטה למקוה האריז"ל. כשעבר לידי הר"מ דאז בהישיבה הרה"ג וכו' הרב משה לנדא – כיום הרב דבני ברק – שאלתי אותו אם מותר לי לרדת לטבול בהמקוה? ובסגנונו המיוחד לו שאל אותי בחזרה "מה הבעי'ה?" עניתי לו "מה הפירוש מה הבעי'ה, הרי אני כהן, ואני רוצה לדעת אם מותר לי בתור כהן לרדת למטה לטבול בהמקוה?", והוא בשלו שואל אותי בחזרה עוד פעם "אז מה הבעי'ה?" ומיד ממשיך "אם בתור כהן אין לך בעי'ה לעמוד ולהיות איפה שאתה עכשיו אז למה יש לך שאלה וספק אם מותר לך לרדת למטה להמקוה?" זכורני שעמדתי בתימהון ולא התחלתי להבין ולקלוט למה הוא מתכוון, כשראה שאני במבוכה ולא קולט אמר לי "הרי ידוע שנקברים בצפת – לאור כל רעידות אדמות שהיו – כפליים כיציאת מצריים, אז אם אין לך בעי'ה בתור כהן לעמוד פה אז למה פתאום יש לך שאלה אם מותר לך לרדת עוד כמה מטרים להמקוה?"
ותן לחכם ויחכם עוד………