הרב שלום בער לוין, ספריית ליובאוויטש
בפרוס ימי החנוכה, מוצגת בזה "מנורת החנוכה" של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – בתערוכה אשר ב"ספריית אגודת חב"ד".
במנורה הזאת הי' מדליק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את נרות החנוכה, בחלל פתח היכל קדשו – חדר היחידות שלו, על גבי השרפרף העומד בחדר היחידות.
לידה מוצגת התמונה האחרונה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – יושב על כסא קדשו, בעת הדלקת נרות החנוכה בשנת ה'תש"י, במנורה הזאת שלפנינו, בחלל פתח היכל קדשו, על גבי השרפרף הנזכר.
כמו כן מוצגת לידה, תמונת המנורה, עומדת בחלל דלת חדר היחידות, על גבי אותו גבי אותו שרפרף. ולידו עומד כסא קדשו, שעליו ישב בעת הדלקת נרוח החנוכה.
ברקע נראים שלושת חלונות חדר היחידות, הפונות לרחוב איסטרן פרקוויי. ומכאן למדנו, שאף במקום שהחלון פונה לרשות הרבים, אין מדליקין על החלון, אלא בחלל הפתח, כפי שביאר הרבי באגרות קודש שלו (חכ"ו אגרת ט'תשצט):
נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ואם הי' דר בעלי', מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים (או"ח סתרע"א ס"ה). ולהעיר ממנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקין נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון. וראה סוכה (לב, ב) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא כו'.
בתמונה נראה האדמו"ר לבדו בהיכל קדשו, בכובעו הרגיל (ולא בספוקדיק שלבש בשבתות וימים טובים). ומכאן למדנו את האמור בספר המנהגים חב"ד (ע' 70):
מדליקין בחגירת אבנט, אבל בכובע ולבושים הרגילים.
לא הי' מנין בעת הדלקת הנרות בבית הרב. גם לא היו משתדלים שתהי' ההדלקה ברוב עם האפשרי.