-
ראש ישיבת 'חנוך לנער' הרב אליעזר וילשאנסקי מי שהיה שותף בכל הדיונים מול הצבא מטעם ראשי הישיבות, מגיב לראשונה לטענות המתנגדים להסכם עם צה"ל ומסכם: "לזעוק זעקות שבר מבלי להציע פתרון מעשי זו בריחה מאחריות. דעת ראשי הישיבות הינה כי אנו נמצאים במציאות מסוכנת ונעשתה כאן פעולה של הצלת נפשות" • לראיון המלא
חב"ד אינפו|י״ז באב ה׳תשע״ומאת: שמואל צור
השבוע האחרון היה סוער במיוחד. ההסכם של תלמידי ישיבות חב"ד הנוסעים לשנת הקבוצה מול צה"ל העלה את סוגיית הגיוס החב"דית לראש הכותרות. מאז הפרסום בחב"ד אינפו שחשף את מתווה ההסכם הסערה הגיעה לשיא. שמועות ואיומים על 'פשרנות' הופרחו לחלל האויר וראשי הישיבות שהובילו את ההסכם נמצאו תחת התקפה חסרת תקדים. שבועון חב"ד העולמי 'בית משיח' קיים בתחילת השבוע ראיון בלעדי ומקיף עם ראשי הישיבות שעומדים בראש ההסכם: הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ראש ישיבות חב"ד בצפת, הרב משה הבלין ראש ישיבת תות"ל קרית-גת והרב יצחק גולדברג ראש ישיבת תות"ל מגדל-העמק ובראיון השיבו הרבנים על השאלות הקשות והציגו את המתווה שגובש.
אמנם, למרות פרסום הראיון, עדיין הגיעו שאלות רבות למערכת האתר, ודומה כי יש עדיין צורך בהבהרת העניינים. על מנת לברר את פרטי ההסכם לעומקו, פנה חב"ד אינפו לרב חיים אליעזר וילשאנסקי ראש ישיבות חנוך לנער בצפת, שמטעם ראשי הישיבות היה שותף מלא בכל הדיונים בעניין זה, והציב בפניו את השאלות הקשות.
רבים שואלים ומבולבלים אולי תספר מה הרקע לכל ההסדר שהתגבש?
השתלשלות הדברים ודעת ראשי הישיבות פורסמו בשבועון בית משיח. אחזור עליהם בקצרה ובנקודות:
העובדות:
א. כבר עשרים שנה שאין היתרי יציאה לקבוצה ובשנים האחרונות הצבא החמיר את הפיקוח על היציאות לחו"ל של בעלי מעמד 'תורתו אומנותו'.
ב. מעל 600 בחורים הורדו ממעמד 'תורתו אומנותו' ונמצאים במצב 'משתמט' או 'משתמט פרקליטותי' ואף מחוייבים במעצרים ובמאסרים.
ג. בחורים רבים הושלכו לבית הכלא ביניהם גם חתנים עד ליום חתונתם ובמהלך ימי 'השבע ברכות'.
ד. בשנים האחרונות בחורי ישיבה רבים שחזרו מקבוצה גוייסו בפועל כאשר לא הייתה להם כל ברירה מול שלטון החוק.
ה. אברכים בוגרי הקבוצה לא יכולים לנהל חיים תקינים כאשר הם בסיכון יומיומי למעצר מה שגם מונע מהם לעבוד באופן רשמי וכו'.
הפעילות:
א. ראשי הישיבות הוותיקות שראו את מצוקת התלמידים והסכנה הרוחנית העומדת בפני מאות מתלמידי התמימים (!) התאגדו לפגישות רבות ביניהם ומול גורמים בכנסת, בקריה ובמשרד הביטחון (במשך השנה האחרונה מאז החלה הפעילות התקיימו מעל 10 פגישות מול הגורמים הרשמיים השונים).
ב. ראשית, נבחנה אפשרות לקבלת היתר יציאה ל13 חודש אופציה זו ירדה מהפרק בהיות והיא דורשת חקיקה וכל הגורמים הפוליטיים טענו שהדבר לא בר ביצוע במצבנו (כפי שכבר ניסו בעבר גדולי עסקני חב"ד כר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה ועוד אך לא עלתה בידם).
ג. לאחר שנה של משא ומתן מול הצבא ומשרד הביטחון גובש הסכם על בסיס ההסכם שהוביל הרב אשכנזי ע"ה לקראת היציאה לשנת הקבוצה תשע"ב (ההסכם אז היה לדחיה עד גיל 24 אך לא עמד בהיבט המשפטי).
ד. ההסדר שהושג השנה הינו בכך שהצבא נענה לדרישת ראשי הישיבות ודחה את הגיוס לגיל 25-26. שאז בד"כ ובעז"ה רוב ככל בוגרי הקבוצה הינם לאחר נישואיהם ולאחר שנת לימודים אחת בכולל.
ה. עוד התחייב הצבא מצדו לכ15% שיקבלו היתר להמשיך בלימודיהם התורניים.
ו. במהלך זמן זה התקיימו גם שלוש פגישות של רבני חב"ד שסמכו ידיהם על ההסדר המוצע כמו כן התקיימו פגישות בנוכחות שאר ראשי הישיבות והמשפיעים שדנו במצוקה ובהסדר המוצע והסכימה דעתם לעניין.
ההישגים:
א. ביטול עשרות צווי מעצר כנגד תלמידי התמימים.
ב. אפשרות לשהות בחצרות קדשנו ובשליחות לתקופה של עד שנתיים ולאחר מכן עד שלוש שנות דחייה.
ג. דחיית חובת הגיוס לגיל 26 – זמן בו כבר רוב ככל התלמידים אינם בחורי ישיבה.
ד. עשרות תלמידים שחוייבו גיוס ושירות בפועל כבר במהלך החורף האחרון והוגדרו כמשתמטים נדחה זמן השירות שלהם בפועל לאדר תש"פ.
חשוב להדגיש:
א. לא נחתם שום הסכם – ראשי הישיבות לא התחייבו על אף תלמיד שיתגייס!
ב. הבעיה לא נפתרה לגמרי – כל שהושג הוא דחייה לגיל 26 שאז הרע הוא במיעוטו ולגבי חלק גדול כבר אינו.
ג. אין בהסדר זה משום המלצה של ראשי השיבות על גיוס – כל חסיד שחייו לא מוקדשים לתורה או לשליחות ומוצא לנכון להתגייס לצבא ע"מ להגן על עם ישראל יעשה זאת בהתייעצות ובהסכמת המשפיע שלו.
אז גם אתה מצטרף למברכים 'שהחיינו'?
שהחיינו נברך בעז"ה בקרוב ממש כאשר הרבי יתגלה ואז לא יהיה כל צורך בצבא. בינתיים אני מודה לה' על-כך שכעת אין כל מחויבות מצד הצבא או הצדקה כלשהי לבחור ישיבה להתגייס לצבא לפני החתונה ושנת לימודים בכולל. חשוב להדגיש כפי ששומעים אנו מראשי הישיבות והרבנים שאין לראות בהסדר זה מצב תקין ורצוי לכתחילה, אלא רק פתרון זמני למול הסכנה הקיימת.
בכלל, חב"ד וצבא הולך יחד?
בהזדמנויות רבות, ובמיוחד בשנת תשע"ב כשדובר על ההסדר דומה לזה שנעשה כעת, סיפר הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, שבאחת השנים כאשר נכנס ליחידות הוא ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, והצבא דרש ממנו להתגייס. הרבי, כך סיפר הרב, הרים את עיניו מהפתק תקע בי מבט ושאל: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי'?!.
סיפור זה כמו עוד התבטאויות ותשובות רבות של הרבי מלמדות בצורה חד משמעית שהדבר החשוב ביותר בחייו של יהודי זה לימוד תורה (ולענ"ד הוא הדין ליציאה לשליחות או לשליחות בשדה החינוך).
מאידך, מי שלא לומד תורה הרי היחס של הרבי לצבא בשונה מחוגים אחרים הוא שהצבא זה לא 'טרף' ויש לו חיוב לשרת בצבא. כמובן בתנאי שזה לפי כללי התורה 'והיה מחניך קדוש' שזו גם תשובה- הבהרה שניתנה מהרבי פעמים רבות. כיום שישנם מסלולים בצבא שמאפשרים את שמירת המחנה בקדושה, עכ"פ לא פחות ממקום עבודה במשרד כזה או אחר (אם-כי יש הרבה מה לשפר שם), הרי שמי שלא לומד תורה צריך היתר מיוחד שלא לשרת.
כמובן שמכאן ועד לומר לאברכים ללכת לצבא הדרך ארוכה, יש לבדוק את המצב הרוחני ועוד ועוד, ובשביל זה יש עשה לך רב ומשפיעים בכל אתר ואתר. אבל בכל מקרה הצבא הוא בוודאי לא פסול מעיקרו כפי שטוענים בסאטמר ועוד.
מדוע בטופס שפורסם אצלנו כאן בחב"ד אינפו כתוב הגיל 24. כיצד אתם מציגים זאת כגיוס רק בגיל 26? וגם: מה ההבדל בין 25 ל26 מבחינת ההסכם?
הטופס עליו חתמו התלמידים מדבר אודות תאריך הגיוס שנקבע לגיל עשרים וארבע. לאחר תאריך הגיוס בגיל עשרים וארבע, מקבלים דחייה נוספת של שנתיים עד לתחילת השירות בפועל. הדיחוי הנוסף מגיל עשרים וארבע לגיל עשרים ושש לא שייך ללשכת גיוס, אלא לאגף כח אדם. אמנם בטופס לחוזרים עליו חתמו התלמידים ביום שלישי י"ב מנחם אב כבר מופיע האפשרות להאריך זמן הלימוד בתקופה שלאחרי הגיוס עד גיל 26.
ההבדל בין 25 ל26 הוא שעד גיל 25 הדחייה היא ללא תנאי ובין 25 ל26 ישנה דרישה ללימוד קורס ייעודי קצר (עד חמישה שבועות בלימודי ערב) בתחומים הנדרשים בצבא.
בימים אלו מתגבשים קורסים ללימודי קודש אך זהו כאמור נושא שנמצא בבדיקה מול הגורמים המתאימים בצבא.
כמובן שכל לימוד כזה או אחר הוא רק בגיל 25 שאז כבר לא נמצאים במצב של בחור ישיבה אלא אברך כולל וגם אז כמובן כל מי שמוצא לנכון ללמוד קורס כלשהו עליו לקבל על כך את אישור המשפיע.
אגב, נושא הקורסים היווה עיכוב גדול בכל ההסדר כאשר הצבא מצדו דרש קורסים ארוכים יותר, בגיל יותר מוקדם וכחלק מהלימודים בכולל וראשי הישיבות התנגדו לכך בתוקף!
כך או כך הדחיה עד גיל 25.5 היא ללא כל תנאי!
מהם מחויבויותיו של התלמיד בשנים שלאחר חזרתו מקבוצה?
בניגוד למה שקורה היום שתלמיד שחזר מקבוצה יכול להחליט שהינו חופשי ממסגרת ישיבתית הרי שפתרון זה מחייב את שהותם של התלמידים בישיבה בכל התקופה בה הוא במסלול המיוחד, ולא מאפשר יציאה לעבודה וכדו'. בדיוק לפי החוקים של מעמד 'תורתו אומנותו'.
עדיין, יש פה איזושהי המלצה ללכת לצבא, לא כן?
מי שבוחר לראות המלצה כלשהיא לגיוס עושה זו על דעתו המוטעית בלבד ובכוונת מכוון לעוות את האמת.
מאידך, מי שרואה בצבא גוף פסול מעיקרו ובעוד שלא מקדיש את חייו לפן הרוחני של עם-ישראל בלימוד תורה או יציאה לשליחות, פוטר את עצמו בטענות סרק מלהגן על עם ישראל בגשמיות וזאת כאשר יש לו אפשרות לעשות זאת בדרך כשרה – גם הוא לעניות דעתי טועה.
חשוב להדגיש כי לא כל מה שהצבא קורא לו כשר הוא אכן כך וצריך לבדוק זאת היטב.
זה נשמע כמו 'מכבסת מילים'. הרי המשמעות האמיתית והפשוטה היא כניסה לישיבות 'הסדר' דבר אותו הרבי שולל בתכלית?
לא ולא! אין כל קשר! זוהי הכפשה והטעיה מכוונת! כל מי שקצת יודע מה זה ישיבת הסדר או יפתח וויקפדיה בערך 'ישיבות הסדר' יראה שישיבת הסדר זו ישיבה שמושתת על העקרון של קדושת התורה והצבא, כאשר שניהם כאחד דווקא מהווים את השלימות המתבקשת. בהתאם לכך מסלול הלימודים שם הוא כזה שמתחיל תקופת זמן בישיבה עובר לתקופת זמן בצבא וחוזר לישיבה.
אנו במפורש אומרים שאין מקום לשרות בצבא על חשבון לימוד תורה, ואין כל מקום בשום פנים ואופן להליכה לצבא כל עוד והבחור נמצא בגדר של 'בחור ישיבה'. אין להשוות כלל בין זה לישיבת הסדר. ולכן אנו דוחים זאת עד סיום המסלול וקוראים לכל אחד שיכול להמשיך בלימודים שיעשה הכל כדי שהצבא יאפשר לו זאת!
טוענים המתנגדים להסכם כי הסדר זה הכניס את הישיבות תחת הקטגוריה של 'ישיבה מעודדת גיוס' מה שגם מעניק תקציב נוסף. הייתכן?!
שוב, ערבוב מושגים בשוגג או במזיד. וגם כאן אני מציע לכל אחד לבדוק לבד ולראות:
תקציב זה של ישיבה מעודדת גיוס נולד בעקבות ברית לפיד-בנט, כאשר הם קיצצו בתקציבי כלל הישיבות החרדיות ומאידך דאגו לתקציב מוגדל עבור ישיבות שבהם אחוז המתגייסים גבוה, וזאת על מנת שישיבותיהם לא ייפגעו.
התקציב מחושב לפי אחוזי הגיוס של בוגרי אותה הישיבה במהלך ה10 שנים האחרונות וניתן ללא קשר אם ראשי הישיבה מתנגדים או מעודדים גיוס בישיבה זו.בלי כל קשר להסדר שהתגבש, נגשו כמה וכמה ישיבות לבדוק את מידת זכאותם ע"מ לנסות לקבל קצת 'חמצן' מתקציב זה. הדבר דומה לחסיד ששירת בצבא לפני עשור או עשרים שנה וכעת מבקש לקבל על כך נקודות זיכוי במשכורתו או הטבות אחרות כלשהן מבלי הבט על מעשיו כיום או מצב ילדיו בהקשר של גיוס.
אגב, למיטב ידיעתי אף אחת משלושת הישיבות שראשיהם הובילו את ההסדר עדיין לא 'זכה' לתקציב המוענק בעקבות התואר המבוקש.
אז מה בעצם טענת אלו שמנגדים להסדר זה?
חלק גדול מהמתנגדים בכלל לא מבינים או מאמינים בחשיבות העניין של 'קבוצה' ולא איתם דנים אנו. אתייחס ברשותך רק לטענות שבעיני הם ענייניות:
א. האם מותר לבחור ישיבה לאבד מעמד בן ישיבה בתמורה לנסיעה לרבי? – מבלי להיכנס ל'חסידישע הרגשים' שנסיעה לרבי זה מעל לכל וכו' יש כאן דבר שצריך לשים לב. לא מדובר על בחור ישיבה שמסתכן בגיוס אלא באדם בן 26 שבד"כ ובעז"ה רובם כבר נשואים ואפילו אחרי שנת כולל כך שמדובר על אברך אחרי כולל.
מה גם שכנ"ל לא מדובר ביוזמה של הורדה ממעמד אלא על מצב קיים ש600(!) תלמידים כבר הורדו, ועוד ועוד נוסעים לקבוצה ומאבדים מעמדם. האם אכן מותר לתלמיד להכניס עצמו לגדר שלאיבוד מעמד ובעצם להתחייב בגיוס בגיל 26? על זה חושבים ראשי הישיבות והרבנים שבהיות ומדובר על גיוס לאברכים אחרי שנה של כולל הרי שהתשובה היא חד משמעית – כן! נסיעה לרבי ושהייה של שנה תמימה מצדיקה את המהלך הזה.
חשוב להדגיש! מעיקר הדין אנו לא שונים מכלל הציבור החרדי שדוגל במעלת וחשיבות מעמד תורתו אומנותו אך אצלנו יש מעלה יתירה על כלל לומדי התורה והיא הנסיעה לשנת הקבוצה ובעקבותיה נאלצים אנו לשלם את מחיר ההתמודדות הזה שראשי הישיבות פועלים לצמצמו עד לגבולות המותר.
ב. חילול ה' מול הציבור החרדי – חילול ה' גדול יותר נגרם (אם אכן?) במצב כיום שבחורים מגוייסים בהיותם תלמידי ישיבות.
ועוד ועיקר, ראשי הישיבות פעלו בזה בדיסקרטיות מלאה כבר כמעט שנה. לצערי היו אלו שחשבו שבמחאות ומכתבים (שנכתבו מבלי לבדוק ולברר מקרוב) הם ישנו את המצב בזכות זה זכינו לפרסום שאולי גם לטעמם של אי-מי גרם לחילול ה'.
וכאן המקום בו פונה הנני לאותם אלו שנוגע להם העניין ולכן יצאו נגדו בקול רעש גדול, ושואל: ראשית מה האלטרנטיבה שאתם מציעים – ביטול כל עניין הקבוצה היינו שתלמידים יוותרו על הדבר הנפלא הזה של שנה במחיצת הרבי? אז תאמרו זאת.
מאידך, אם אתם מאמינים שישנה אלטרנטיבה אחרת, אדרבה תפעלו עבורה. ראשי הישיבות יתמכו בה בכל פה, כפי שמדגישים בכל עת מצוא, ואף דאגו לוודא שהסדר זה לא ימנע אפשרות של זכאות לכל הסדר אחר טוב יותר.
אישית פניתי לכל העסקנים הנוגעים בדבר ושאלתי אותם האם חושבים שיוכלו לסדר היתר יציאה לשנת הקבוצה ואמרו לי שאין סיכוי. גם אלו שהיום צועקים שיכולים לסדר הנה הם בעצמם הציעו הסדר עד גיל 24 בטענה שאין סיכוי להיתר יציאה לשנה וגם לא חלקה.
ג. ישנם הרואים בכל עניין הצבא 'ערקתא דמסאני' – לא כך חושבים ראשי הישיבה ולא הרבנים לא היום ולא בתשע"ב ולא כך רואים אנו בתורת ובמכתבי הרבי. בנוסף אין כאן שום כניעה לצבא, ולהיפך, הצבא מצידו עשה מאמץ גדול למצוא מתווה שיתאים לדרישה החד משמעית של ראשי הישיבה. יותר ממה שהצבא הציע דהיינו לקבל היתר יציאה או פטור – זה כבר לא בידי הצבא אלא בידי הממשלה וזהו דבר שלא אפשרי כיום.
סתם כך, לגלגל עיניים לשמיים ולצעוק זעקות שבר מבלי להציע פתרון מעשי בעוד למול עיניכם מאות בחורים מסובכים ואף מגוייסים זו לא מידת חסידות אלא בריחה מאחריות.
ואשרינו שראשי הישיבה והרבנים החליטו באומץ רב לגשת לפתרון הבעיה על אף הקושי הרגשי הגדול שבדבר.
ד. נשמע גם הטענה הבאה: מדוע לא יצאו למלחמת חורמה נגד הגיוס הנ"ל בדרישה להיתר יציאה ל13 חודשים – הרי הצבא לא יכלא מאות בחורים בבתי הכלא שהינם מוגבלים בקיבולת שלהם?
ראשית כנ"ל, בדקנו את ההיתכנות החוקית וראינו שזה דורש חקיקה בכנסת ובימינו כאשר ישנו 'פוקוס' כזה גדול על נושא החרדים והצבא היה נראה לראשי הישיבה שעדיף להגיע להסדר מול הצבא ולא ללכת מול הכנסת.
שנית, הצבא לא מוטרד מכך שאין לו מקום בבתי הכלא, מספיק לו שהמשתמטים לא יוכלו לצאת מהארץ, לא יוכלו לעבוד באופן רשמי, ועוד ועוד… ואנו כמובן לא חושבים שזה הדרך שהרבי רוצה שיחיו החסידים בארץ הקודש.
ואחרון ועיקר, אחרי כל הרעיונות היפים ומלחמות החורמה שניתן לנהל, גם באם לא יכניסו את כל מאות התלמידים לכלא, עדיין ישנם תמימים רבים שעומדים על סף גיוס, או תחת צווי מעצר, מי לוקח את האחריות על אותם תמימים?! ויותר מכך מי ערב לנו שאף תלמיד לא יכנע ללחץ הצבאי?!
מהו פשר הבלבול השורר בקרב אנ"ש?
צר לי שנאלצנו להגיע למצב שחייבים להתייחס בריש גלי לכל הטענות. זה בהחלט לא מוסיף שום דבר לא לעצם העניין ולא לכבוד ליובאוויטש, אך לצערנו ישנם גורמים אינטרסנטיים מובהקים שראשיהם התנגדו 'לקבוצה' מאז ומקדם, ובהמשך כשראו שתלמידי התמימים מתעקשים לצאת החלו לפעול להשגת הסדר גרוע מזה שהושג כיום. אליהם חברו עוד כמה בעלי מחלוקת שמבלי לחקור ולשאול על אמיתת הדברים יצרו בלבלול בקרב הרבה אברכים חסידיים ולזאת נדרשתי בכתבה זו.
משהו לסיום?
בעיניי, המוטו שמלווה את ההתנהלות הוא כפי שהגדיר זאת אחד מרבני חב"ד – צריכים מסירות נפש לנסוע לרבי וצריכים מסירות נפש לצאת לשליחות או להמשיך בלימוד תורה. ואי אפשר לזה בלא זה! אין שליחות בלי שנה אצל הרבי ואין טעם ללימוד תורה בלי ההתקשרות הנקנית אצל הרבי דווקא ע"י שנה תמימה…
והעיקר שבעז"ה תיכף ומיד נזכה כולנו להתגלותו השלימה של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח ואז לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד בלי מלחמות וממילא בלי צורך בצבא גשמי.
תגיות: הרב אליעזר וילשאנסקי, צה"ל, ראשי