בנינו ערבים: שילוב הדור השני של בעלי תשובה בישיבות • ראיון

אבריימקה אייזנשטיין, שישי אינפו

האם לבני בעלי תשובה יש אתגרים ייחודיים כשהם משתלבים בישיבות? כיצד ניתן לחזק את תחושת השייכות שלהם? מה תפקידם של ההורים ומה מקומם של הצוותים החינוכיים?

שיחת ערב חג השבועות עם הרב עומרי בן עקיבא – שליח הרבי בטבריה עילית, מנהל תלמוד תורה חב"ד בעיר, ובוגר ישיבת רמת אביב – שחי על התפר שבין עולמות, ומביא קול צלול מתוך הלב של הסיפור.

"אני חי כל הזמן בין העולמות"

תחילתו של הרב עומרי בן עקיבא הייתה בעולם מסורתי. בגיל 24 הגיע לישיבת רמת אביב, ומאז יצא לשליחות, הקים מוסדות חינוך ומוביל כיום תהליכים חינוכיים – מתוך מסע אישי עמוק.

"אני בעצמי בעל תשובה. תמיד הרגשתי בעמדה שמחברת בין עולמות – מצד אחד, מכיר את המקום שממנו באתי. מצד שני, חי ונושם את העולם החסידי. אתה מרגיש שאתה 'באמצע'. מבין את כולם. ודווקא מהמקום הזה נוצר חיבור".

עומרי ואשתו הקימו בית חב"ד בטבריה, ובהמשך גם פעוטון ותלמוד תורה, שם הוא משמש גם כמנהל וגם כשליח. "רוב האוכלוסייה אצלנו בת"ת לא בהכרח חב"דניקים. יש תמהיל מאוד מגוון, וממילא עולות שאלות חינוכיות רבות – במיוחד כשזה נוגע לבנים של בעלי תשובה".

בני בעלי התשובה – עם יתרונות ואתגרים?

"כן, יש אתגרים ייחודיים. אבל גם יתרונות שלא תמיד שמים לב אליהם".

"ילד שגדל בבית שבו אבא לא למד גמרא, שלא ראה למידה, שלא שמע את שפת הסוגיה – מגיע לישיבה עם פער, לפעמים בלתי מודע".

"לצד זה, דווקא בגלל הרקע שלהם, הרבה מהם בוגרים יותר, חדים יותר, עם חיבור לקרקע. הם שאלו שאלות אמוניות בגיל צעיר. הם לא חיים על אוטומט. יש להם עומק ועוצמה פנימית שצריך לדעת לזהות ולטפח".

"הם לא סוג ב' – הם סוג אחר"

"האמת? הם כן סוג ב'. אבל לא במובן השלילי. יש סוג א' ויש סוג ב' – כמו שני סוגי מטעמים. גם בתורה: יש מי שעושה נחת רוח בקיום פשוט, ויש מי שמעמיק. שניהם חשובים. ילד כזה אולי לא יתאים בדיוק לתבנית הישיבתית הרגילה, אבל יש בו נקודה פשוטה, מחוברת. לפעמים – אפילו יותר".

"המפתח הוא שההורים והצוות החינוכי יידעו להצביע על המעלות של הילד – ולעזור לו להרגיש שייך".

איך מחזקים תחושת שייכות?

"להכיר את הילד באמת. לזהות את הכישרונות שלו, את מה שהוא כן מחובר אליו – אם זו תפילה, אם זו הנהגה מסוימת. לראות, להאיר, לעודד".

"צריך תקשורת הרבה יותר חזקה בין ההורים לבין הצוות החינוכי. הורים שהם בעלי תשובה לא תמיד יודעים איך לדבר עם ישיבה. הם לא מכירים את המבנה, את סדר היום, את מי לפגוש. לכן הצוות צריך ליזום – לא לחכות".

"צריך גם ליצור תפקיד בישיבות של מישהו שהוא בעצמו בעל תשובה – כדי שהבחור ירגיש שיש לו עם מי לדבר, וכדי שהישיבה תוכל להבין אותו. זה חסר מאוד".

ההורים – איך מגשרים על הפער?

"הורים צריכים לדעת – גם אם אתם כבר 15 שנה בתשובה, זה לא אומר שאתם יודעים הכול. כמו שהתייעצתם בתחילת הדרך, תמשיכו להתייעץ. זו מערכת חדשה, עם כלים חדשים ואתגרים חדשים".

"הרבה קונפליקטים נובעים מחוסר הבנה: בין גבולות נוקשים מדי לפתיחות גדולה מדי, בין תגובות לא מותאמות למצבים רגשיים".

"לכן חשוב ליווי – גם של דמות רבנית, וגם של תקשורת פתוחה עם הילד. לשאול אותו, לדבר איתו, לבקר אותו בישיבה, להכיר את החברים שלו. לא דרך פחד – דרך קשר".

לסיום – אמונה ופרקטיקה

"הכל ניתן לתיקון. גם אם יש פערים, גם אם יש קשיים – הכל בר תיקון. כל דבר ניתן לרכך, לגשר, לבנות אמון".

"אבל זה דורש מאמץ. כמו שהשקענו בתחילת הדרך – נדרשת השקעה מתמשכת".

"הם לא פחות טובים. הם פשוט אחרים. ואם נבין את זה, אם נחבק את זה – נזכה לגדל דור עמוק, אמיתי, מחובר".

______

הראיון, מוגש גם בקשר ליום עיון לשילוב הדור השני של בעלי תשובה בישיבות, בארגון 'ארגון הבוגרים' של ישיבת רמת אביב, שיתקיים אי"ה ביום חמישי, כ"ג סיון, בשעה 20:30, בהיכל ישיבת חב"ד רמת אביב, בברודצקי 19 תל אביב.