-
"יואל דוד היה 'ילד של שליחות'": ביום רביעי בשבוע שעבר, עננה של אבל כיסתה את קהילת השלוחים באוקראינה ואנ"ש בארץ ובעולם, עקב הטרגדיה של פטירת החייל בצ"ה, השליח הצעיר יואל דוד ע"ה לנאו • לאחר סיום השבעה, התיישבנו במסגרת מגזין שישי אינפו לראיון רווי אמונה עם אביו הרב דניאל לנאו, משלוחי הרבי בקייב • לכתבה המלאה
מנחם|י׳ במרחשוון ה׳תשפ״גשניאור אלפנביין, חב"ד אינפו
בשעות הצהריים של יום רביעי בשבוע שעבר, עננה של אבל כיסתה את קהילת השלוחים באוקראינה ואנ"ש בארץ ובעולם, בעקבות הטרגדיה של פטירת החייל בצבאות השם, השליח הצעיר יואל דוד ע"ה לנאו, בנו של יבדלחט"א – הרב דניאל לנאו שיחי', משלוחי הרבי מלך המשיח בקייב, בתאונת דרכים קטלנית בירושלים.
לאחר סיום השבעה, התיישבנו במסגרת מגזין שישי אינפו לשיחה עם אביו השליח הרב דניאל לנאו, שבראיון רווי אמונה ורוח שליחות מספר לנו על הילד שתמיד רצה לחזור לשליחות, החייל בצבאות השם שעלה בסולם הדרגות בסניף והחבר לכיתה שתמיד נהג באהבת ישראל ודוגמא חיה.
היציאה לשליחות והבריחה מהמלחמה
משפחת לנאו יצאה לשליחות בחודש אלול תשע"ב, תחת השליח הרב מרדכי לבנהרץ, כאשר הרב דניאל מתמקד בשליחות בעיקר בשיעורי תורה, חופות, ביקורי בית אצל משפחות הקהילה היהודית לצד פעילות הרבנית בשליחות במוסדות החינוך החב"דיים.
כשהתחילה המלחמה נשארנו עדיין בשליחות והרגשנו שאנחנו לא יודעים מתי נעזוב אבל ברור שצריך להישאר עד כמה שאפשר בקהילה. בפועל היינו ממש עד הרגע האחרון, שמענו כל ערב את הפיצוצים וראינו טילים שורקים מעל הראש שלנו… היות ובאוקראינה אין מקלטים בכל בית או בנין כמו בישראל, שבוע אחרי פתיחת המלחמה התקבצנו כל הקהילה במרתף בית ספר היהודי של הרב לבנהרץ.
בסופו של דבר המלחמה הגיעה למצב שלא יכולנו להישאר שליחות בקייב, אז החלטנו לכתוב לרבי באגרות קודש. אגב, גם יואל דוד ע"ה כתב, ובתשובה יצא "לשאול בעצת המשפיע", שכמובן הורה לנו לצאת מאוקראינה עד יעבור זעם. אחרי שעברנו את הגבול למולדובה, המשכנו לישראל, פה שכרנו לבנתיים דירה בשכונת גילה בירושלים.
כמובן שכשהגענו לארץ, הפעילות לא נעצרה אלא אדרבה נמשכה ביתר שאת עם ציבור דוברי רוסית לצד רבים מחברי הקהילה שלנו שעשו עליה לארץ בעקבות המלחמה.
ילד של שליחות
יואל דוד ע"ה היה הילד הראשון שנולד לנו אחרי היציאה לשליחות, אפשר לראות שהוא באמת היה 'ילד של שליחות'. המקורבים ממש התחברו אליו בביקורי בית ובבית כנסת, עצם ההתנהגות שלו בצורה שמקדשת את שם ליובאוויטש זה ממש חיבר אותם והוא גם מצידו הרגיש שותף מלא בפעילות. הוא היה שר בסעודות שבת, אומר דבר תורה מהחסידות או איזה מסר מהיהדות למקורבים ונוצר חיבור גדול בינו לביניהם.
לשם הדוגמא, בגיל 3 נסענו לארץ בתקופת הקיץ כל המשפחה לעשות לו חלאקה ולחגוג בציון רשב"י במירון. היתה בחורה אחת שהגיעה אלינו הביתה לסעודות שבת, שהרגישה שהיא היתה חייבת להגיע לחגיגה של יואלי הקטן…
אחרי שנרגעו קצת הרוחות במלחמה, חלטנו לקראת חג שבועות אשתקד יחד עם עוד כמה שלוחים להתחיל לחזור בהדרגה לפעילות. התחלתי לנסוע לקייב כל שבועיים – לתקופה של שבועיים, לפעול אצל אלפי היהודים שנשארו בקהילה באוקראינה.
כשהתחלתי לחזור לפעילות מידי פעם – לקחתי איתי את שני הבנים הגדולים; יבדלחט"א הת' מנדי, ואת יואל דוד ע"ה, לסייע לי בפעילות. הם ממש התרגשו ורצו כל הזמן לדעת מתי נוסעים לקייב, לקהילה היהודית. כולם בקהילה ממש התגעגעו לשליח הצעיר והחמוד.
כמובן שעיקר הסיוע הוא בעיקר בגשמיות בין במוצרי מזון בסיסי, תרופות או כלי בית למשפחות שהמצב בבתיהם בעקבות המלחמה רק החמיר, וכמובן בפן הרוחני – בני הקהילה ממש בכו מהתרגשות לראות אותנו, הרגשנו את הצימאון ליהדות ולתורה.
אגב, בכלל בנושא הכספי; הוא היה מקפיד מאוד תמיד לתת לצדקה, הוא תמיד רצה שיהיה לו אתרוג הכי יקר וכמו שהתפרסם בעלון של החיידר (שפורסם אף כאן באתרנו) הוא תרם למימון המקוואות שבנינו באוקראינה.
בדיוק השבוע הגיעה לארץ במיוחד לנחם אותנו אחת מהקהילה היהודית בקייב, שהכירה את יואל דוד עוד מגיל קטן וחיבבה אותו. עד כדי כך הרגישו בקהילה את השליח הצעיר.
חייל בצבאות השם – חדור במשיח
אחריה שהגענו לארץ שכרנו דירה בירושלים ויואל דוד נכנס ללימודים בחיידר 'תורת אמת', שם הוא די התאקלם טוב כיוון שבטבע שלו הוא היה די 'זורם' והוא הצליח בחברה ובלימודים, אפילו המורה שלו הרב קעניג סיפר שהוא התפלל ממש בדביקות שזה כמובן השפיע על חבריו לכיתה.
אומנם רוב החברים שלו מהשליחות באוקראינה היו קצת מפוזרים ברחבי הארץ, בכפר חב"ד ובעוד מקומות, אבל כשהילדים מהכיתה הגיעו לנחם כל אחד מהם סיפר שהוא היה החבר הכי טוב שלהם.
אחד מהדברים שהוא נהנה בתקופה בארץ זה בסניף צבאות השם. הוא ממש היה רוצה כל פעם להגיע לפעילות של הסניף, היה ממש סביב זה גם בבית.
הדרגות והמשימות כל כך העסיקו אותו, עד שבשמחת תורה השנה כשחזרנו לקייב, בהקפות כל אחד היה צריך לקבל החלטה טובה ויואל דוד לקח על עצמו להשלים את המשימה החודשית של הסניף…
אפשר לומר שבסניף הוא קיבל חיות מחודשת בשליחות. כשהגענו לארץ הוא נהיה חדור יותר בענייני משיח, כל ענייני השליחות התחילו להיות אצלו חדורים בשליחות היחידה, שהרבי מלך המשיח ושהגאולה צריכה להגיע כל רגע!
"קרה משהו לבן שלך – תחזור לארץ"
את הבשורה המרה קיבל הרב דניאל בעת שהותו בקפריסין, לשם נסע במיוחד להשתתף בחגיגת הכנסת ספר תורה שתרם אחד מהמקורבים מהקהילה בקייב לעילוי נשמת אימו.
בדרך להכנסת ספר תורה דיברתי עם הסופר סת"ם על הנושא של ספרי תורה, כי בקייב אין לנו ממש ספר תורה חדש משלנו ורציתי להכניס כבר הרבה זמן ספר תורה חדש לספר תורה. אגב, יש לציין שבאופן כללי יואל דוד היה אוהב מאוד לקרוא ובמיוחד חומש וספרי חסידות, כאשר כבר בכיתה ב' הוא למד לקרוא בתורה עם הטעמים…
בשעה 4 בצהריים עוד לפני האירוע, קיבלתי את הטלפון מהרב לבנהרץ והוא אמר לי "קרה משהו לבן שלך – תחזור לארץ". ניסיתי לשאול אותו ולברר מה קרה אבל לא הצלחתי.
מיד התקשרתי לאשתי כדי שתלך לבית לראות מי מהילדים חסר, בהתחלה עוד ניסינו לא להאמין או לחשוב שזה לא הוא, אבל כמה שעות אחרי כבר זה רץ בכל החדשות, אנשים כבר התחילו לשלוח הודעות ניחומים והבנו שזה יואל דוד ע"ה…
איך בעצם המשפחה, האחים שלו קיבלו את האסון?
ברגע הראשון זה הלם וכאב עצום, ברור לנו שאם קרה אסון כזה – כנראה שיואל דוד סיים את השליחות שלו בעולם הזה…
זה מאוד קשה להבין בהתחלה, רק האמונה מחזיקה אותנו למרות הקושי. זה לא נתפס שילד חסידי כמו יואלי, ילד שמאוד אהב את החיים, לטייל בטבע, אוהב לשחות כמו ילדים רבים פתאום איננו. ילד שכל כולו בער בשליחות של הרבי – פתאום נהרג בצורה טראגית כזו…
הוא תמיד רצה לחזור לשליחות באוקראינה. אחד החברים שהלך איתו דקות ספורות לפני האסון, אמר שאחד הדברים שהוא אמר לו ממש רגעים ספורים לפני האסון זה שב"תשפ"ד הוא כבר רוצה לחזור לשליחות באוקראינה"!
והחי יתן אל ליבו
הטרגדיה של משפחת לנאו נגעה בלבבות אלפי חסידי חב"ד והקהילה היהודית בקייב. בשבת האחרונה ובשבת הקרובה, צפויים בני הקהילה היהודית לסעוד את סעודות השבת יחדיו באופן של 'שבת אחים גם יחד', לעילוי נשמתו של יואל דוד ע"ה.
בעקבות הטרגדיה, משפחת לנאו רוצים להוסיף עוד מעשים טובים לעילוי נשמתו. "אנחנו כבר מתכננים כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו, לצד ספריה תורנית שרצינו לעשות מזמן במקום שליחותינו בקייב ובעז"ה הגיע הזמן לממש את הרצון – לזכרו של יואלי, שתמיד אהב לקרוא".
בעזרת השם בתקופה הקרובה אנחנו נצא בקמפיין למימון ספר תורה וספריה לע"נ של יואל דוד ע"ה, מתוך אמונה וביטחון שתיכף ומיד נזכה להתגלות של הרבי מלך המשיח בגאולה האמיתית והשלימה – ונזכה כבר לקיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם, אמן ואמן!"
תגיות: אוקראינה, הרב דניאל לנאו, יואל דוד לנאו, ראשי, שישי אינפו, שניאור אלפנביין