-
בשביל רבים ממשפחות אנ"ש, נסיעה לרבי עם כל המשפחה הינה בגדר חלום. בימים אלו בהם אלפי חסידי חב"ד מתכוננים לנסיעה לרבי מלך המשיח, פנה כתב מגזין שישי אינפו לרב תמיר קסטיאל – שליח הרבי לקטמון והרצליה, שיספר על החוויה החסידית בתא המשפחתי, העלויות וגם; איך משיגים מקום לישון בחודש החגים בשנת הקהל?! • לראיון המלא
מנחם|י״ט באלול ה׳תשפ״בשניאור אלפנביין, חב"ד אינפו
נסיעה לרבי עם כל המשפחה. בשביל רבים ממשפחות אנ"ש מדובר בדבר שעד היום הינו חלום שאולי השנה יתגשם.
בימים אלו בהם אלפי חסידי חב"ד מתכוננים לנסיעה לרבי מלך המשיח לחודש החגים, פניתי במסגרת מגזין 'שישי אינפו' לשליח הרב תמיר קסטיאל – שליח הרבי לקטמון והרצליה, שיספר על החוויה החסידית בתא המשפחתי, העלויות וגם שאלת השאלות; איך משיגים מקום לישון בחודש החגים בשנת הקהל?!
הרב קסטיאל, שמעתי שבשנת הקהל הקודם הגעתם בדרך הייחודית יחד עם משפחתך לרבי בחודש תשרי – קראוון (טנק) בו התארחתם בזמן שהותכם בחצרות קודשנו. ספר לגולשים בקצרה מדוע הלכת לכיוון הזה.
אז כפי שאמרת, בשנת הקהל הקודמת נסעתי לרבי, האמת שנסעתי בשביל הילדים יותר, כל השנה אנחנו בשליחות ורציתי לקחת זמן להקדיש זמן עם הילדים והחלטתי שבשנת הקהל זה הזמן לעשות את זה ביחד עם המשפחה.
כשמדברים על הנסיעה לרבי כמשפחה, צריך לדעת שמדובר בדבר שאין לו אח ורע. כל הנסיעה והשהות ביחד אצל הרבי זה משהו מיוחד שאין לתאר.
הסיבה אמיתית שלקחנו טנק באותה שנה, זה בגלל שלא מצאנו שום דירה אחרת (כבר בהקהל הקודם לא היה ניתן למצוא דירות…) וזו היתה חוויה שלא היתה כדוגמתה, הילדים שלי יזכרו את הדבר הזה לכל החיים, זה השפיע עליהם לכל החיים. לקחנו את הטנק מניו ג'רזי, אומנם היה קצת מפחיד לנסוע בדרך עם הטנק הענק, בהתחשב בכך שזה היה הפעם הראשונה שנהגתי בחיים על דבר כזה.
כשהגענו לקראון הייטס, בהשגחה פרטית מצאנו מקום לחנות את הטנק לאורך החודש. אומנם מדובר במקום צפוף אבל היה מקום למה שהיינו צריכים בדיוק, וזה גם השפיע על הילדים כי דווקא בגלל זה הרגשנו כמו ב'תיבת נח'. הילדים לא רבו ביניהם, חוו את כל ההתרגשות והשהיה אצל הרבי, הארוחות, המיטות ואפילו המקלחות ובחג סוכות – כל דבר וכל שלב בחודש היה חוויתי.
במוצאי שמחת תורה נסענו עם הטנק והצטלמנו בחזית 770 וזו תמונה שחרוטה בזיכרון של כולנו. אחרי החג גם נסענו קצת לטיול של יומיים עם כל המשפחה במפלי הניאגרה, בפארקים בטבע, הילדים ראו כל מיני חיות וככה הפכנו את הכל בעצם לחוויה בלתי רגילה.
ככה שחוץ מהנסיעה לרבי וכל הדברים מסביב, גם המשפחה חוותה את תשרי ובפרט בשנת 'הקהל' – הרגישו וחוו את ה'הקהל המשפחתי' באופן אחר לגמרי.
מה בעצם היה הדבר שדחף וגרם לך לרצות להגיע לתשרי ב-770 בכל מחיר?
דבר ראשון כי זה הקהל. זה ברור שזה דבר מיוחד שקורה פעם בשבע שנים.
יש סיפור ידוע שהרבי שאל חסיד שלא היה בשנת הקהל ש"כמה שנים לא ראיתי אותך…", רואים גם אצל הרבי במשך השנים שהקהל זה משהו מיוחד.
עד כמה המסע והחוויה המשפחתית בתשרי משפיע לאורך כל השנה בהווי החסידי – בתא המשפחתי?
אם זה מתאפשר – כדאי לכל משפחה מאנ"ש לנצל את השנה המיוחדת ולארוז מזוודות ואת הילדים ופשוט לנסוע. אני אישית השנה יסע בשבת בראשית עם קבוצה של מקורבים מהבית חב"ד, אבל הקהל זה שנה מיוחדת וממילא הנסיעה לרבי בשנה זו היא עוד יותר מיוחדת וזה דבר חשוב מאוד.
כמי שמונה על ידו לשמש כשליח הראשי להרצליה וגלילותיה, וכמי שהיה ממושפעיו של השליח הבלתי נשכח הרב ישראל הלפרין ע"ה שהיה בכל שנה מגיע לרבי בתשרי עם קבוצת מקורבים ואנ"ש מהרצליה, מה אתה יכול לספר לנו על חווית הנסיעה עם הרב בשמחת תורה.
כפי שידוע לרבים, הרב הלפרין ע"ה היה דואג מידי שנה להגיע לרבי בשמחת תורה עם קבוצה של מקורבים ואנ"ש, נסיעה שייצרה במשך השנים כמה וכמה עשרות חסידים של הרבי.
בהרצליה הרגישו את המושג "רבי לא שנא חייא מניין" במשך כל השנה. כל השנה התכוננו לנסיעה לרבי.
בשמחת תורה עצמו החוויה והשהיה אצל הרבי עם הרב הלפרין היתה משהו אחר לגמרי. לדוגמא התהלוכה בשמחת תורה עם הרב הלפרין היתה מבצע צבאי לכל דבר ועניין. מצד אחד זה מבצע כיבוש בבתי הכנסת ברחבי ניו יורק, מצד שני רגישות לרבנים האמריקאיים, לדעת לתת להם כבוד, לשיר את השירים שלהם, לרקוד איתם אבל בסוף – מכריזים 'יחי'. תמיד ידענו שזה ייגמר בהכרזת יחי, לא ידענו איך הוא יגיע לזה ואיך הוא יוביל את בני הקהילה והרב המקומי – אבל היה ברור שבסוף הם יכריזו איתו 'יחי'.
אם כבר מדברים על הרב הלפרין ע"ה, בימים אלו פתחנו בקמפיין לבניית בניין 770 בהרצליה. אין לי ספק שכל חסידי חב"ד ירצו להשתתף בקמפיין.
בכלל, הוא היה אומנם שליח רק בהרצליה אבל הוא גם היה דמות אהודה ופופולארית בקרב רבים מאנ"ש, שבוודאי ובוודאי ירצו להשתתף בהנצחה של הרב, שהיה מכבד ומשמש כדוגמא אישית וסמל לכל אחד איך צריך מצד אחד להישאר מאמין ברבי מלך המשיח ולשמור על עקרונותיו ומצד שני להיות באחדות חסידים. הוא אמר לי כמה פעמים "אצלי אין איקסים", אני לא פוסל ולא מסמן אף אחד. תמיד הקפיד לאהוב ולכבד כל אחד בצורה מחנכת ומכבדת כאחד.
לסיום, אני קורא לכל עדת חסידי חב"ד לסייע ולהירתם להנצחתו של הרב הלפרין ובעז"ה נעשה ונצליח לקנות את השטח הסמוך לבית חב"ד ונבנה את החלום של הרב – בניין 770.
תגיות: הרב תמיר קסטיאל, ראשי, שישי אינפו, שניאור אלפנביין, תשרי בליובאוויטש תשפ"ג