שבת פרשת בהר (בכל העולם), כ' אייר ה'תשע"ט
קבלת שבת
ככל שנוקפים הימים והשבועות בדרכם אל חודשי הקיץ, הולך ומתאחר זמנה של שקיעת השמש, עובדה המסייעת למראה המיוחד של הזאל שעה ארוכה לפני הדלקת נרות, כשהוא מלא במאות מתלמידי התמימים השוקדים על תלמודם, מהם משננים את הדבר מלכות, מהם עוברים על ה'ליקוטי תורה' השבועי, ומהם מעיינים בשיחה המבארת עניין בפרשה.
בסמוך, בתוככי החדרים התחומים במחיצות שתחת עזרת הנשים, מתקיימים ללא הרף מניינים לתפילת מנחה, עבור אי אלו השבים כעת מטבילה חטופה של ערב שבת קודש, בסיומו של יום 'מבצעים' ארוך במיוחד.
בזמנה המיועד של תפילת קבלת שבת, ניגש לפני העמוד החזן ר' שניאור זלמן שאנאוויטש. השבת נוכחים בבית חיינו אורחים רבים, ביניהם אלו שבאו לשהות ביום ל"ג בעומר במחיצת רשב"י שבדור, לצד הורים ובניהם אשר נמצאים בחצרות קודשינו לחגיגת יום הבר מצווה, ומספר אברכים מאנ"ש דכפר חב"ד.
אותות ההתרגשות בתפילה ניכרים היטב על פני כל אחד ואחד מהם, ובמיוחד ברגעי השיא של שירת ה'יחי' בתום 'לכה דודי'. התרגשות זו נוסכת חיות מחודשת בליבותיהם של תלמידי התמימים אשר שוהים פה מזה תקופה, התרגשות אשר מזכירה ומעוררת על גודל הזכות והמעלה בדבר השהות בד' אמותיו של כ"ק אד"ש מה"מ, ובפרט בשנת ה'קבוצה'.
שבת קודש
לפני התיבה בתפילת שחרית ניצב החזן ר' מנחם מענדל רייצעס. ברוח ההוראה הנלמדת מפסח שני אשר 'אין דבר אבוד והכל ניתן לתקן', נדפסים על חוברות קריאת התורה מספר הוראות מכ"ק אד"ש מה"מ בקשר עם יום ל"ג בעומר, וביניהם: "לקבל החלטות טובות גם בענייני העבודה המיוחדים דרשב"י – נוסף על ההנהגה באהבת ישראל ["לנהוג כבוד זה בזה"]", וכן "להוסיף [בקביעות עיתים] בלימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו", שבאותה שעה שלומד תורה יהי' במעמד ומצב, שאין בעולמו שום דבר מלבד לימוד התורה, ושום דבר שבעולם אינו תופס מקום אצלו שיפסיקו מלימודו". הבעל מוסף דשבת זו הינו החזן ר' שמעון שי' הערץ.
שרשרת הקידושים הנפתחת מיד לאחר תחילת מוסף, פותחת את ההתוועדויות הקטנות שייערכו בשלל מוקדים לכל אורך ורוחב הזאל, מכעת ועד לשעת פארבריינגען כ"ק אד"ש מה"מ.
מלבד ההתוועדויות הקבועות, ואלו המציינות ימי הולדת, יארצייט וכדומה, מתקיים הפארבריינגען המרכזי לתלמידי התמימים במרכז הזאל, המונע את הצורך מלכתת את הרגלים לעשיית קידוש מחוץ לכותלי בית חיינו, ומאפשר את ההמצאות בד' אמות של קדושה החל משעות הבוקר המוקדמות בסדר חסידות, ועד לשעות אחר הצהריים המאוחרות ביציאה ל'הקהלת קהילות'.
מבין שלל הפעולות של מטה לימוד הדבר מלכות, בולטת במיוחד הדפסתם וחלוקתם של ההנחות משיחות כ"ק אד"ש מה"מ בשנים נ"א-נ"ב, בהם מעיינים רבים מתלמידי התמימים בעת ההתוועדות כל עוד איננו זוכים לשמוע את קולו הקדוש ב'תורה חדשה מאיתי תצא'.
בשיחה השבועית (בהר-בחוקותי באותה הקביעות), מבאר כ"ק אד"ש מה"מ את העבודה הנדרשת הנלמדת מהתקופה, הן מהתאריך בחודש: לקראת ראש חודש סיון, ימי ההכנה למתן תורה. הן מהפרשות דשבתות אלו: בהר, בחוקותי ובמדבר. והן מספירת העומר: בבואנו מל"ג בעומר ובעמדנו לאחר מ"ד ימים וביום המ"ה לספירה.
השבת נרשמת השתתפות רבתית ביציאה ל'הקהלת קהילות', בקשר עם ההוראה בדבר מלכות השבועי על הצורך "…"להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ללמוד בהם תורה לרבים" (כולל גם באופן ד"העמידו תלמידים הרבה")…".
שלושה חתני בר מצווה כן ירבו, זכו בקבלת עליה בקריאת התורה דמנחה. המשנה שנבחרה מה'פרקי אבות' השבועי, עליה יודפסו ביאורי כ"ק אד"ש מה"מ לצד המפרשים, הינה מדברי רשב"י, בקשר עם השבת הסמוכה ליום ההילולא 'דמיניה אזלינן'.
בעת סדר הניגונים וחזרת דא"ח המתקיים במערב הזאל, מעיינים רבים מהתמימים ואנ"ש בחוברות 'השיחה השבועית', בה מובאים ההנחות המילוליות מהשיחות אותם יראו בתכנית הווידאו הקבועה מטעם המכון הנ"ל, מיד עם צאת השבת.
בהמשך הלילה, מתקיימת סעודת מלווה מלכה – סעודתא דדוד מלכא משיחא, בקשר עם החגיגה המרכזית על סיום 'הלכות רוצח ושמירת נפש' וסיום כל ספר 'נזיקין' – הספר האחד עשר, ותחילת הלימוד בהלכות 'מכירה' בראשית ספר 'קנין' – הספר השנים עשר מתוך 'ספר הי"ד'.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!